|
חברת דוד בגדדי אחזקה ושיפוצים בע"מ הגישה ערעור על החלטת בית משפט השלום בפתח תקוה (השופט נחום שטרנליכט), לפיה סירב בית המשפט לפסול את עצמו מלדון בעניינם של המערערים ב.א. 12601-12-08.
חברת האחזקה הגישה תביעה כספית שבבסיסה הסכם קבלנות לבניית שלד לבית כנסת. המשיבה 2, עמותת מי לה' אלי, הגישה כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד נגד המערערים.
במועד הדיון המקדמי הצהיר השופט שטרנליכט כי קיימת היכרות בינו לבין עו"ד אלטלף. עקב כך ביקש בא-כוח המערערים כי בית המשפט יפסול את עצמו מלדון בעניינם.
השופט שטרנליכט דחה את הבקשה. הוא קבע כי אכן קיימת הכרות בינו לבין עו"ד אלטלף שראשיתה לפני שנים רבות, כתוצאה מלימודים משותפים במכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן ודרך חברים משותפים. עוד הוסיף השופט כי אף במשך פרק זמן לא ארוך במיוחד השתתפו הם יחד עם בנות זוגם בחוג חברתי משותף. ואולם, בית המשפט הבהיר כי הקשר נותק לפני כ-15 שנה או קצת פחות ומאז מתמצה באמירת שלום הדדית בעת מפגשים אקראיים. לפיכך קבע השופט שטרנליכט כי לא קיים חשש ממשי למשוא פנים, אלא חשש סובייקטיבי בלבד ודחה את הבקשה לפסילה.
|
|
המערערים טוענים כי טיב ההיכרות בין השופט שטרנליכט לבין עו"ד אלטלף מקים חשש ממשי למשוא פנים, שכן ההיכרות עולה לכדי קרבה ממשית אחרת. מדובר בקשר חברי, ממושך ואישי ואין לדעתם, לייחס משקל ממשי לעובדה שהקשר נותק. לטענת המערערים אף אופן התנהלות השופט שטרנליכט, אשר ידע בדבר היכרות זו עם קבלת התיק לידיו לפני כשמונה חודשים, אך הצהיר עליה רק לאחר מתן שלוש החלטות בתיק, מקימה עילה כשלעצמה לפסילת השופט.
הבהרת השופט שטרנליכט כי חרף היכרות זו ידחה טענת פסלות אם תעלה (הבהרה אשר לא באה לידי ביטוי בפרוטוקול), העלאתו של המערער 2 לדוכן העדים לחקירה שהוכנה מבעוד מועד על-ידי השופט ובטרם התבררה לצדדים מסגרת הדיון, וכן, שתיקתו של עו"ד אלטלף שהינו בעל דין בתביעה בנוגע להיכרות עם השופט שטרנליכט, מובילים אף הם, לדעת המערערים, למסקנה כי יש לפסול את המותב הנוכחי ולהעביר את הדיון לידי מותב אחר.
|
|
- הכרות אישית עם שופט – כל מקרה לנסיבותיו - אכן, כאשר ישנה היכרות אישית עם היושב בדין, יש בכך כדי להקים לעתים חשש ממשי למשוא פנים, ואולם, אין לקבוע כלל קטגורי של פסלות במצב זה, אלא יש לבחון את כלל נסיבות המקרה בשים לב לאופי ההיכרות, מסגרתה, משכה ומשך הזמן שעבר מאז ההיכרות: "ההחלטה בדבר פסלות שופט במקרה של היכרות אישית היא נגזרת של אופי ההיכרות, כמו גם אופי הסכסוך שבפני השופט. ייתכנו מקרים בהם עשויה היכרות לגרום לשופט לפסול עצמו במקרים מסוימים, כשם שייתכנו מקרים בהם האיזון הראוי בין אופי ההיכרות, אופי ההליך ויעילות הדיון יאפשר את קיום הדיון חרף קיומה של היכרות אישית". (ע"א 1011/97 יעקב פדידה נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (לא פורסם, 10.3.1997); יגאל מרזל, דיני פסלות שופט 243 (2006)).
- פסלות שופטים לעיתים מזומנות תפגום ביעילות הדיון - יפים לעניין זה דבריו של הנשיא מ' שמגר, בציינו כי: "אם השופט יפסול עצמו בכל מקרה בו קיימת היכרות מן העבר או מן ההווה, בלי שהדבר מעוגן ביחסי קירבה מיוחדים, יפריז לצד החומרה ללא הצדקה עניינית וגם יכביד ללא צורך על פעולתה של המערכת השיפוטית. היכרות, ותהיה זו היכרות שבהווה, אינה הופכת את השופט לפסול. היא אינה יוצרת מראש חריצת דין אישית כה מהותית כלפי האדם עד שיהיה בכך כדי ליצור נטיית לב המשתלטת על שופט מקצועי בעזות כה רבה עד שאינו יכול להגיע להכרעה עניינית. זהו תחום מובהק אשר בו בא לידי ביטוי היישום של אמת המידה של השופט המקצועי היודע להשתחרר מהשפעתה של היכרות שיגרתית עקב כוחו והרגלו של בעל משרה שיפוטית היודע להתעלות מעל השפעתה של היכרות שיגרתית."
- ההכרות האישית במקרה הנדון אינה יוצרת משוא פנים - במקרה שלפניי, כעולה מדברי השופט עצמו, מדובר בהיכרות מן העבר בין בית המשפט לבין עו"ד אלטלף, שהינו בעל דין, אשר נוצרה במסגרת לימודיהם בעבר ואף המשיכה לפרק זמן לא ארוך למסגרת חברתית-אישית. ואולם, הקשר נותק לפני כ-15 שנים לערך ומאז לא קיים כל קשר בין השופט לבין עו"ד אלטלף למעט אמירת שלום הדדית בעת מפגשים אקראיים. בנסיבות המתוארות אכן מדובר בהיכרות אישית מן העבר, ואולם משך הזמן מאז נותק הקשר בין עורך הדין אלטלף לשופט הינו כה ארוך, עד כי נראה כי אין די בעצם ההיכרות וקשרי העבר כדי להקים עילה לפסילת בית המשפט מלדון בתיק הנוכחי שהובא לפניו.
- אין נפקא מינה שהשופט הודיע על הכרותו עם בעל הדין אך ורק בישיבה השלישית - אשר לטענה כי היה על בית המשפט להודיע על דבר היכרותו עם עו"ד אלטלף קודם לכן הרי שגם אם נכון הדבר והייתה לבית המשפט הזדמנות לעשות כן, משהודיע על דבר ההיכרות בתחילת הדיון ומשנתאפשר למערערים להביע דעתם בעניין, זכותם בהליך לא נפגעה. אף אין בטרוניה כנגד עו"ד אלטלף על שנמנע מחשיפת הקשר בעצמו כדי לשנות מן המסקנה ולפיה בבחינה כוללת של נסיבות העניין לא הוכח קיומו של חשש ממשי למשוא פנים מצד בית המשפט, מסקנה העולה בקנה אחד עם דברי בית המשפט בהחלטתו.
|
|
- בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
- בפני השופטת דורית ביניש
- בשם המערערים: עו"ד גור אוזן
|
|
