שנתיים מאסר לאלכס ויז'ניצר

שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, מיכל ברנט, גזרה (יום ג', 20.7.21) על אלכס ויז'ניצר, לשעבר מנכ"ל נתיבי ישראל, שנתיים מאסר בשל עבירות שוחד. ברנט אימצה את הסדר הטיעון בין הפרקליטות לבין ויז'ניצר, והטילה עליו קנס בסך 850,000 שקל. היא גם אישרה לפרסם, כי המהנדס יואב סרנה היה עד מדינה. ברנט אומרת: "חומרתה של עבריינות הצווארון הלבן, הגובלת לרוב במעשי שחיתות ובצע כסף, מתעצמת דווקא נוכח התופעה שעל-פי רוב מבצעיה אינם באים מרקע של דוחק ומצוקה כלכלית-קיומית ומתנאים סוציו-אקונומיים ירודים מתמשכים, העשויים להסביר לעיתים את פִּשְרָהּ ואת מניעיה של עבריינות הרחוב בתחום הרכוש השכיחה והיום-יומית בתחום הפלילי. היא באה דווקא ממקור של כוח ושררה, תחכום והשכלה ונכונות לנצל את חולשתו וחוסר האונים של הזולת כדי להאדיר כוח ועוצמה כלכלית. מציאות זו מחריפה את הדופי המוסרי הנלווה לעבריינות הכלכלית ואת השלילה שבה כתופעה חברתית. "אל מול העבירה החמורה אותה ביצע הנאשם, עומדות לזכותו הודאתו ללא ניהול הוכחות, חסכון בזמן שיפוטי, נטילת אחריות ועשייה רבת שנים כמפורט במכתבי ההערכה הרבים שהונחו בפני בית המשפט, אם בתחום הציבורי ואם בתחום הדאגה לפרט, בעיקר לפרט המוחלש. משכך, סבורני כי ההסדר אליו הגיעו הצדדים הינו הסדר מאוזן ולפיכך בדעתי לכבדו". ויז'ניצר הודה והורשע בחודש שעבר בבקשת שוחד מ-סרנה. במסגרת ההסדר נמחק האישום המרכזי בכתב האישום המקורי, שהוגש במארס 2019, לפיו ויז'ניצר קיבל שוחד מיהודה בוזגלו, בעליה של חברת ביבי כבישים. כמו-כן, האישום בנוגע ליחסיו של ויז'ניצר עם סרנה הוחלף מקבלת שוחד לבקשת שוחד. ויז'ניצר היה מנכ"ל מע"צ ולאחר מכן מנכ"ל נתיבי ישראל בשנים 2010-2003. סרנה הוא מבכירי המהנדסים בארץ והוא הבעלים של חברת ניהול הפרויקטים הגדולה א.אפשטיין. בין השניים היו יחסי עבודה קרובים, ובמקביל הפכה אפשטיין לחברת ניהול הפרויקטים המובילה של נת"י, עם 33 חוזים בשנים 2009-2005 בהיקף של 130 מיליון שקל. ויז'ניצר הודה, כי בשנים אלו רמז מספר פעמים לסרנה שעליו לשלם לו תמורת קבלת העבודה, וכי בשנת 2009 הוא העלה את הדרישות בגלוי ואף התנה את המשך מתן העבודות לאפשטיין בתשלום השוחד. בפברואר 2010 הזמין ויז'ניצר את סרנה לפגישה בבית קפה בתל אביב, בה השתתף גם אדי זלינגר, הבעלים והמנכ"ל של חברת ניהול הפרויקטים פרו-ש.י.א, שעבדה אף היא עבור נתיבי ישראל. הוא דרש מסרנה להעביר אליו את כספי השוחד באמצעות זלינגר, באומרו: "אתה מכיר אותו, זה אח שלי. אתה תסגור איתו את כל מה שאתה חייב לי". בהמשך נפגשו סרנה וזלינגר, סרנה הסביר שחברת אפשטיין אינה יכולה לתת שוחד במזומן והשניים סיכמו שהכסף יועבר בכסות בדויה ולפיה זלינגר הוא משווק של אפשטיין המקשר בינה לבין נתיבי ישראל. השניים אף חתמו על הסכם, לפיו פרו-ש.י.א תקבל 5% מן הסכומים שתקבל אפשטיין מנתיבי ישראל; בפועל הועברו 100,000 שקל ואמורים היו להיות מועברים מאות אלפי שקלים. מאוחר יותר התחרט זלינגר והחזיר את הכסף. בעקבות זאת, לא קיבלה אפשטיין פרויקטים נוספים עד תום כהונתו של ויז'ניצר, והוא אף אמר למחליפו, שי ברס, כי יש להפסיק את ההתקשרויות עם החברה. הסעיף שנמחק במסגרת ההסדר ייחס לוויז'ניצר קבלת שוחד במאות אלפי שקלים מבוזגלו, תמורת העברת פרויקטים ב-230 מיליון שקל לביבי כבישים. נטען בו, כי השוחד ניתן במזומן בתיק מנהלים או בפגישות בצידי דרכים, וכי ויז'ניצר אף נהג לדרוש "השלמות" כאשר סכום השוחד היה לשיטתו נמוך מזה ש"הגיע" לו כאחוזים מאותו פרויקט. את המדינה מייצגים עוה"ד יוראי מצלאוי, ערן זלר וקרן שמיר-עוז, ואת ויז'ניצר - עוה"ד נתי שמחוני ויואב סננס. האחרונים אמרו בתגובה, כי בסופו של דבר הוכח שוויז'ניצר לא לקח שוחד והוא נוטל אחריות על אירוע אחד בלבד. News1 מעיר, כי על-פי החוק - דינו של מבקש שוחד כדינו של מקבל שוחד.