ועדת החוץ והביטחון דנה (יום ד', 21.7.21) בפעילות רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון, בהשתתפות ראש הרשות, יורם לרדו. יו"ר הוועדה ח"כ רם בן-ברק פתח את הדיון ואמר כי רשות החירום הלאומית עברה גלגולים רבים במהלך השנים, והיות שישראל באירוע חירום מתגלגל של הקורונה כבר תקופה ארוכה, הוועדה ביקשה ללמוד על פעילותה של הרשות. ראש רח"ל, יורם לרדו, הסביר: "רח"ל מצויה בימים אלה בבנייה מחדש, הן מבחינת מיקוד הייעוד והתפקידים שלה, והן מבחינת מבנה ארגוני בהתאם לכך". הוא ביקש לפתוח בסקירה היסטורית של נושא ההגנה על העורף בישראל, אשר הסתיימה ב"ועדת מזרחי". לרדו: "ב-2018, שר הביטחון ליברמן רואה שפיקוד העורף ורח"ל, שני הגופים שאמורים לסייע לו בניהול ההגנה על העורף, מתקוטטים ביניהם ומקים את ועדת מזרחי. הוועדה מבדילה, ומגדירה את פקע"ר כגוף האופרטיבי הגדול, האחראי על רמת הרשות המקומית והמחוז הממשלתי, ואת רח"ל לרמה האסטרטגית שמנחה את משרדי הממשלה בהכנה הכוללת לחירום ובמהלכו. המחוזות שהיו עד אז ברח"ל, בכפילות מסוימת עם פקע"ר, מפורקים, ורח"ל קטנה מ-63 עובדים ל-39 אנשים, שמהווים גוף מטה". לרדו אמר כי חזון רח"ל כיום הוא "מדינת ישראל איתנה ומוכנה להתמודדות המרחב האזרחי עם מצב חירום", וייעודה ותפקידיה נגזרים ממספר החלטות ממשלה. לרדו הדגיש כי הפער הגדול ביותר בפעילות רח"ל הוא העובדה שסמכותה נגזרת מהחלטות ממשלה בלבד, ולא מתוקף חוק. עם זאת, ציין גם כי משרדי הממשלה וגופים רבים במשק שמחים לשתף פעולה עם ההנחיות בגלל שהיה צורך ממשי ו"צימאון" לגוף שירכז את הנושא, יגבש את תמונת המצב ויסייע "לעשות סדר".

תרחיש ייחוס מ-2016

ראש הרשות ציין כי תפקיד חשוב של רח"ל הוא בניית תרחישי הייחוס לאירועי החירום השונים - מלחמה, רעידת אדמה, מתקפת סייבר וכד'. לרדו אמר כי כעת ישראל עדיין פועלת לפי תרחיש ייחוס שאושר בשנת 2016, אבל התייחס עד לסוף שנת 2020, ובחודש ספטמבר רח"ל תסיים את העבודה על תרחישי הייחוס לשנים הקרובות ותוכל להציגו לוועדה. לרדו נשאל מדוע לדעתו לא הוטלה האחריות על ניהול משבר הקורונה על רח"ל, והשיב כי בתחילת האירוע רח"ל הייתה עוד בתהליך של בניה מחדש, ולכן הוא משער שזו הסיבה שהמשימה לא הוטלה עליה. יו"ר הוועדה העיר: "חייב להיות מוגדר בחוק מי האחראי, כדי שבעת אירוע חירום הדברים יהיו ברורים ולא יחליטו רק אז מי מנהל את הדברים". ח"כ יאיר גולן הוסיף: "בדיוק בשל כך נדרש 'חוק עורף עדכני', הרי חוק הג"א מ-51', שעל פיו פועלים עד היום, לא ידע שתהיה רח"ל. החוק לא חייב להיות מהפכני - רוב הדברים שרירים וקיימים, רק דורשים עידכון. ההסדרה בחוק צריכה לקבוע מי מוביל את האירוע ולא למי יש סמכות על מי, כי הגדרת סמכות העל היא מה שהפיל את החוק בעבר. כל גופי החירום ממילא רוצים את טובת מדינת ישראל, ונוטים ממילא לשתף פעולה בחירום. ברגע שלא יוגדר מבנה היררכי, אלא של שיתוף פעולה בהובלת גוף מסוים, ניתן יהיה לקדם ולהסדיר הכל".

לא ניתן להנחות ספק אזרחי בחירום

עו"ד מעיין רוזנשטוק, היועצת המשפטית לרח"ל: "אסביר על קצה המזלג למה צריך את 'חוק העורף'. בהיבטי הפיקוד והשליטה כמעט אין פערים בחקיקה, וחוק הג"א עונה למצבי חירום צבאיים ופקודת המשטרה למצבי חירום אזרחיים. "הפערים הם בכל הנוגע להיבטי משק לשעת חירום, שמעוגנים רק בהחלטות ממשלה. לרח"ל יש סמכות לתאם, לתכלל ולהנחות משרדי ממשלה, אבל רק מתוקף החלטות ממשלה ולא חקיקה. חוק העורף יקבע חוק מסגרת, שלא יעסוק בתרחיש זה או אחר, אלא בכל מה שייכלל בתרחיש הייחוס. כנגזרת של תרחיש הייחוס תיבנה תוכנית אבל לאומית ובאמצעותה יונחו משרדי הממשלה. "מרבית הסמכויות בחוק לא יינתנו לשר הביטחון, אלא לממשלה כולה, ותחתיה יש סמכויות ספציפיות של שר הביטחון, ומהן סמכויות ותפקידים של רח"ל, שיעוגנו לראשונה בחוק. רח"ל תמשיך להנחות את משרדי הממשלה, והם את הגופים שבאחריותם - למשל: רח"ל מנחה את משרד הבריאות, משרד הבריאות את קופות החולים, והן מנחות את בתי המרקחת וחברות התרופות. כיום רח"ל לא יכולה להנחות שום ספק פרטי בחירום, אלא רק להתקשר עם ספקים לחוזי אספקה בחירום". ח"כ אבתיסאם מראענה שאלה כיצד רח"ל נערכת לתת שירות וסיוע בחירום לאוכלוסיות שונות, בדגש על אלו שעברית אינה שפת אמם? ראש רח"ל השיב כי כפי שהגדירה ועדת מזרחי, המרחב האופרטיבי, של הרשות המקומית והאזרח בקצה, נמצא אצל פקע"ר, אשר יודע לפעול בכל השפות ומול כל האוכלוסיות. ח"כ גולן הוסיף כי "לכל רשות מקומית, גם ערבית יש יחידת קשר, יקל"ר, ובראש יקל"ר כזה יש דובר ערבית, מתוך האוכלוסייה הערבית. כל חומרי ההסברה יוצאים בכל השפות. ובנוסף, ב-2010, היה לי הכבוד במפקד הפיקוד להקים פלוגת חילוץ והצלה ראשונה על טהרת הציבור הערבי, וכיום יש כבר מספר פלוגות שכאלה". יו"ר הוועדה, בן-ברק, סיכם: "אנו כבר כשנתיים בסוג של חירום מתמשך, שבמהלכו היה גם סבב לחימה שהציף בעיות מסוג אחר. אנו יודעים באיזה אזור בעייתי ומסוכן אנו חיים, בו אירוע חירום יכול להגיע בכל רגע, וכל הזמן יש אפשרות של מצור על מדינה קטנה כמו שלנו. "אני מתרשם שבהחלט נעשית עבודה טובה ואתם בעיצומו של תהליך, בו אתם עובדים ביחד עם פיקוד העורף, שאין תחליף ליכולת ההפעלה שלו של כוחות בשטח בזמן קצר. נעזור לכם לקדם את החוק, שיסייע להסדיר את התחום באופן ברור".