מנכ"ל בנק הפועלים, דב קוטלר, טוען כי בניית 50 אלף יחידות דיור בשנה לא תספיק לפתרון סוגיית יוקר הדירות. לדבריו, 22% ממשקי הבית בישראל הם של נפש אחת ו-27.3% ממשקי הבית הם של שתי נפשות - נתון המושפע בין היתר משיעורי הגירושין ההולכים ועולים בישראל.
לדבריו, נרשם בשנים האחרונות גידול חד במשקי בית קטנים שברובם לא צורכים הרבה שירותי חינוך לדוגמה. "לכן אני חושב שהסבה של משרדים לדירות קטנות נותנת פתרון זמני, שקונה זמן למצוקה הנוכחית. את ההתחשבנות מול הרשות המקומית שמאבדת ארנונה אני משאיר לאוצר לעשות. זה פתרון שיתאים מאוד לתל אביב למשל", אמר בכנס גלובס.
עוד ציין כי ההערכות הדמוגרפיות שלפיהן יחיו בישראל עוד מיליון בני אדם בעוד שש שנים מחייבת הקמה של עיר בגודל של ירושלים בכל שש שנים. לשם כך, ציין, חייבת מדינת ישראל להשקיע בתשתיות.
"תחשבו גם כמה תשתיות אנו צריכים - צריך לחבר את הירושלים הנוספת הזו ליתר הערים, זו צריכה להיות מערכת להסעת המונים כי הכבישים לא עומדים בעומס. השוואה שביצע משרד האוצר מראה שרמת התשתיות בישראל ביחס לתוצר נמוכה בכ-20 נקודות אחוז מזו של הממוצע במדינות ה- OECD", אמר.
קוטלר מעריך כי הצמיחה של המשק הישראלי בשנת 2022 אינה מובטחת. זאת, לנוכח מה שהגדיר כ"ברבורים שחורים" הדורשים טיפול דחוף ומידי, כמו פרוץ מגפת הקורונה ב-2020, פרוץ הדלתא-קורונה בחודשים האחרונים, ואסונות טבע שהם ביטוי להתפתחותו של משבר אקלים כלל עולמי.
"נכון להיום, המשק הישראלי נמצא בתנופה של התאוששות כלכלית ממשבר הקורונה של השנה שעברה. את ההתאוששות מוביל המגזר העסקי, שידע להתאים את עצמו במהירות רבה לפתיחת המשק ממגבלות הקורונה. כמובן שההצטיידות המהירה של המדינה במנות חיסון והחלוקה לאוכלוסייה, היוו קרקע פורייה לחזרת המשק לצמיחה כלכלית השנה. על כן, תוואי הצמיחה הנוכחי תואם שיעור שנתי בין 5% ל-6%. עם זאת, עלינו להיות זהירים כתוצאה מהתפתחות זן הדלתא. אם יהיה צורך להדק את המגבלות על הפעילות, סביר שאלה יובילו להאטה מסוימת בשיעורי הצמיחה. אני תקווה שכמו שישראל בלטה בזירה הבינלאומית במהירות בה רכשה וחילקה חיסונים לאוכלוסייה, כך זה יהיה גם בהתמודדות עם אפיזודת הדלתא-קורונה הנוכחית. בכל מקרה, חשוב להדגיש שצמיחה גבוהה של המשק הישראלי ב-2022 לא מובטחת", אמר.
לדבריו, האתגר של שנים הבאות הוא כיצד לשמור את המומנטום ולהבטיח ניצול מלוא פוטנציאל הצמיחה לאורך זמן. "מומנטום הצמיחה ניתן לשימור על-ידי גידול במספר העובדים ובפריון הייצור", אמר והוסיף כי הדמוגרפיה בשנים הבאות משתנה לנגד עיננו, וחובה עלינו לשלב במעגל התעסוקה את הציבור החרדי והערבי, דבר שיאפשר המשך צמיחה לציבורים אלו ולמשק הישראלי כולו.