|
בעל הבית של המנהרות [AP]
|
|
|
|
בעקבות דו"ח גולדסטון, הגיע מובארק למסקנה שישראל לא תעשה עבורו את העבודה, ובימים אלו תוקעים בשטח המצרי, מדרום לקו הגבול בין מצרים והרצועה, לוחות ברזל לעומק 18 מטרים באדמה, אשר יעמידו את תעשיית המנהרות כולה בסכנה | |
|
|
|
נדמה כי מובארק החליט לשים קץ לתופעת המנהרות, שדרכן זורם לרצועה נחיל בלתי פוסק של נשק, תחמושת, כסף וסחורות. נראה כי הוא שולט ביד רמה ובזרוע נטויה ברחבי סיני, בניגוד לרושם שהתקבל בעבר, שהמבריחים הבדווים הם בעלי הבית בסיני, הכופים על השלטון המצרי את סדר היום שלהם. הוא גם הצליח להתגבר על תופעת השוחד, שאפשרה למבריחי אמצעי הלחימה לעבור בשלום את מחסומי הדרכים, בדרכם אל מנהרות רפיח. מכאן עולה החשד שהייתה יד מכוונת מצד שלטונות מצרים, קרי מובארק, לאפשר לפלשתינים לחפור מנהרות ולהבריח באמצעותן לתוך הרצועה כלי נשק שיאיימו על ישראל.
מה היה האינטרס של השלטון המצרי לחזק את חמאס באמצעות ההברחות? כנראה שמובארק רצה לחסל את תנועת חמאס, או לפחות את שליטתה במדינת עזה, כדי שעזה לא תהפוך למדינת טרור. לשם כך הוא אִפשֵר לה להתחמש ולהתחזק כדי שתתקוף את ישראל ואז ישראל תחסל עבורו את שלטון חמאס.
שהרי מובארק אינו יכול להרשות לעצמו להיתפס בציבור כמי שחיסל את תנועת חמאס או כמי שלקח ממנה את השלטון, במיוחד לנוכח נטייתו של הרחוב המצרי לעבר "האחים המוסלמים". ישראל, על-פי התפקיד שהועיד לה מובארק – חיסול חמאס במהלך מבצע "עופרת יצוקה" לפני שנה – לא מילאה את תפקידה, הן משום שחששה לחיי חייליה אם ייכנסו לתוך אזורים מאוכלסים בצפיפות, והן משום שלא חפצה להישאר ברצועה שנים ארוכות עד שייכון בה שלטון חדש.
בעקבות דוח גולדסטון, שחיסל לגמרי את יכולתה של ישראל לפעול באופן נחרץ והחלטי נגד מנהיגי חמאס שנואי נפשו, הגיע מובארק למסקנה ש"אם אין אני לי מי לי" והחל לפעול לעצירת עורק החיים של חמאס – המנהרות. הוא פנה אל האמריקנים בבקשה לספק לו את הידע הדרוש, את החומר ואת הציוד, והם נענו לו מיד. בימים אלו פועל בשטח המצרי, מדרום לקו הגבול בין מצרים והרצועה, ציוד מכני כבד, כדי לתקוע אל מעבה האדמה לוחות ברזל המגיעים עד לעומק 18 מטרים ושלא ניתן לקדוח בהם. תעשיית המנהרות כולה בסכנה, ותושבי הרצועה לחוצים מאוד. בשבועיים האחרונים עלו שם מחירי המזון, כי אנשים אוגרים לעת מצוקה.
אבל ראשי השלטון של חמאס לחוצים יותר, שכן הם יודעים שקיר הברזל נועד לשמוט את הקרקע מתחת לרגליהם. כביטוי ללחץ הם מאשימים את השלטון המצרי בפעולה להרעבת הילדים המסכנים של עזה, ובהפגנות שהיו לאחרונה נגד קיר הברזל התת-קרקעי ירו פלשתינים בחייל מצרי שהיה בעמדת תצפית מעל גדר הגבול והרגוהו. נראה כי מקרה זה הגביר את המוטיבציה של מובארק להמשיך במשנה מרץ בפרויקט קיר הברזל.
|
|
הכופרים החדשים? [AP]
|
|
|
|
אנשי המועצה, ששכרם מגיע מידי חודש בחודשו מקופת המדינה שמובארק יושב על הברז שלה, הבינו היטב מה נדרש מהם, ובתוך כמה שעות וחיברו "פסק הלכה" המתיר לשלטון המצרי לבנות את קיר העומק, תוך הסתמכות על התקדים שקבע מוחמד, אשר חפר שוחה מסביב לעיר מדינה, כדי להגן עליה מפני תקיפה מבחוץ. | |
|
|
|
מובארק, המבקש לזכות בלגיטימציה איסלאמית לבניית הקיר התת-קרקעי, פנה אל מועצת הפתווא, "פסיקת הלכה", של אלאזהר, המוסד העליון של המוסלמים הסונים, בבקשה שתואיל לפרסם פתווא, המתירה לשלטון את הקמת קיר המגן. אנשי המועצה, ששכרם מגיע מידי חודש בחודשו מקופת המדינה שמובארק יושב על הברז שלה, הבינו היטב מה נדרש מהם, ובתוך כמה שעות וחיברו "פסק הלכה" המתיר לשלטון המצרי לבנות את קיר העומק, תוך הסתמכות על התקדים שקבע מוחמד, אשר חפר שוחה מסביב לעיר מדינה, כדי להגן עליה מפני תקיפה מבחוץ.
פתווא זו משווה את הכופרים בימי מוחמד לאנשי עזה של היום, והשוואה זו לכופרים פוגעת מאוד באנשי חמאס. הם פנו אל שיח' יוסף אלקרדאווי, הדובר הראשי של תנועת האחים המוסלמים, כדי שיוציא פתווא נגדית, שתאסור את הקמת קיר הברזל המצרי. ואכן, אלקרדאווי נחלץ לסייע לאנשי חמאס והשבוע פרסם פסק הלכה תחת הכותרת: "הקיר אסור על-פי ההלכה". בפסק הוא כותב, שקיר הברזל שמקימה מצרים על גבולה עם עזה אסור על-פי ההלכה האיסלאמית ושהקמתו היא פשע, שכן הוא נועד להוריד את אנשי עזה על ברכיהם אל מול האויב הציוני. לדעתו, קיר זה דומה לגדר שהקימה ישראל בגדה המערבית, אשר זכתה לגינוי כלל עולמי. ההשוואה שהוא עושה בין מצרים ובין ישראל חמורה מאוד מבחינתה של מצרים, שכן ישראל אינה מדינה לגיטימית וההשוואה בינה לבין מצרים מטילה צל של אי-לגיטימיות גם על מצרים, על משטרה ועל נשיאה.
קרדאווי אמר בפומבי, שכאשר שמע על הקמת הקיר לא האמין למשמע אוזניו, כי לא תיאר לעצמו שמוסלמי – במשמע מובארק – מסוגל לעשות כך למוסלמי אחר, תושב עזה. מובארק, על-פי קרדאווי, הוא משתף פעולה עם הציונים, והאשמה זו חמורה עד מאוד.
כך, המלחמה הסמויה בין השלטון המצרי לבין תנועות "האחים המוסלמים" במצרים וברצועה הופכת להיות מלחמה גלויה ומתוקשרת. עם התקרבות מועד חילופי השלטון, נלחם המשטר המצרי על חייו ומובארק מנסה להשאיר למחליפו – מן הסתם הוא שואף שיהיה זה בנו – "שולחן נקי" מבעיית חמאס.
|
בשביל מה להרגיז את הטורקים?
|
|
|
בורות או סכלות? [פלאש 90]
|
|
|
|
אם ידע סגן שר החוץ, דני איילון, שהוא עומד להשפיל את השגריר, את אומתו ואת דתו – הדבר חמור מאוד, ואם לא היה מודע לכך, הדבר חמור שבעתיים, שכן בכל עניין חריג עליו להתייעץ עם אנשי מקצוע כדי שלא לפגוע במדינה ובאינטרסים שלה. | |
|
|
|
התקשורת – הישראלית, הטורקית והערבית – עסקה במחצית הראשונה של השבוע באירוע שהפיק וביים סגן שר החוץ, ח"כ דני איילון, כאשר הזמין את שגריר טורקיה בישראל כדי להעביר לו את מחאת ממשלת ישראל על סידרת טלוויזיה אנטי-יהודית בוטה, המשודרת זה מספר חודשים בתקשורת הטורקית. באירוע שהיה בלשכת סגן שר החוץ אולץ השגריר הטורקי לשבת על ספה נמוכה, כאשר איילון יושב מולו עם עוד שניים מעוזריו וכל אחד מהם ישוב על כיסא גבוה. העניין היה מתוכנן מראש, שכן התקשורת הישראלית הוזמנה לצלם את "האירוע", והיא קיבלה הסברים מפורשים מסגן שר החוץ על כך שהפרשי הגובה נועדו להשפיל את שגריר טורקיה ולהבהיר לו מי כאן עליון ומי תחתון.
אמנם הטורקים ראויים בהחלט לגינוי על הסדרה הנוראה המשודרת אצלם, אלא שדרך ההשפלה אינה מקובלת בחוגים הדיפלומטיים בעולם, גם לא במזרח התיכון. העם הטורכי, אשר כבודו נרמס עד דכא במלחמת העולם הראשונה שהביאה בין השאר לחיסולה את האימפריה העותומנית בת 400 השנים, הוא עם גאה שאינו סולח על השפלה ובוודאי שלא על השפלה מכוונת.
אך ההיבט החמור יותר של המעשה הזה הוא הדתי: האיסלאם רואה בעצמו דת עליונה שאין דת העולה עליה. היהודי מבחינתו הוא "אהל ד'ימה", בן חסות, החייב לקבל על עצמו את כללי ההתנהגות האיסלאמית במרחב הציבורי, ואסור לו, למשל, לבנות בית או בית כנסת שיהיה גבוה יותר מן המסגד המקומי. יהודים בארצות האיסלאם חויבו בעבר לשלם מס גולגולת, כאשר הם מושפלים וזוחלים על הארץ עם הכסף בידם. והנה מגיע סגן שר חוץ יהודי ומציב את עצמו מעל המוסלמי, ובכך מעביר לו מסר של השפלה – לא רק אישי, לא רק לאומי, אלא גם דתי.
אם ידע סגן שר החוץ, דני איילון, שהוא עומד להשפיל את השגריר, את אומתו ואת דתו – הדבר חמור מאוד, ואם לא היה מודע לכך, הדבר חמור שבעתיים, שכן בכל עניין חריג עליו להתייעץ עם אנשי מקצוע כדי שלא לפגוע במדינה ובאינטרסים שלה.
ואכן, ממשלת טורקיה לא עברה בשתיקה על מעשהו של איילון וקראה לשגריר ישראל כדי למחות בפניו על התנהגותו. השאלה היא אם בהתנצלותו של סגן שר החוץ יהיה די כדי למנוע החלטה של שלטונות טורקיה כי מטוסי חיל האוויר הישראלי הם "אישיות לא רצויה" בשמי טורקיה, כדי להבטיח את המשך החוזים לאספקת נשק וטכנולוגיה ישראלים וכדי לשמר את הקשרים הביטחוניים המיוחדים של טורקיה עם ישראל ולא להחליפם בקשרים דומים עם אירן.
אין הכוונה שישראל תשפיל את עצמה בפני הטורקים, או בפני עמים זרים בכלל, אבל על ממלאי תפקידים מטעמה להימנע מלהשפיל את האנשים הבאים עמם במגע רשמי, שכן השפלה אינה חלק מכללי המשחק הבינלאומיים. דווקא בשל תהליכי האיסלאמיזציה העוברים על טורקיה, על ישראל להיזהר שבעתיים לנוכח דברים מרגיזים המוצגים בתקשורת הטורקית. גם אם התהליכים שטורקיה עוברת יביאו אותה בסופו של דבר לניתוק יחסיה עם ישראל ולסגירת השגרירות הישראלית באנקרה (וזהו בהחלט תסריט מציאותי ואפשרי), זירוז התהליך הזה אינו אינטרס ישראלי.
|
|