ועדת החוץ והביטחון דנה (יום ג', 3.8.21) בנושא הבטחת מלאי המזון לשעת חירום. במהלך הדיון אמר חיים אנג'וני, מנהל אגף בכיר לניהול משברים וסייבר במשרד החקלאות: "תרחיש או איום הייחוס של רשות החירום הלאומית מתייחס לתקופת חירום יחסית קצרה, ואם הדיון נסוב גם על סיכון כלשהו של משבר מזון עולמי, כלומר חוסר חיטה בעולם ברמה כזו או אחרת, אז זה כבר משהו שמלאי החירום של ישראל כיום לא עונה עליו. מלאים אלה, בכל התחומים, לא מיועדים למשבר מזון עולמי שיכול להימשך תקופה ארוכה".
יו"ר הוועדה ח"כ רם בן-ברק שאל, האם משמעות דבריו שלישראל אין תוכנית למשבר מזון עולמי ואנג'וני אישר את הדברים.
בפתח הדיון אמר בן-ברק: "מזון בכלל ולשעת חירום בפרט, בטח ובטח במדינת ישראל המוקפת אויבים, יש לו חשיבות לאומית ביטחונית מהמעלה הראשונה והוא סוגיה מרכזית בביטחון הלאומי של מדינת ישראל. יש לו השלכה ישירה על יכולת מדינת ישראל לנהל מערכה צבאית, בתנאים של מצור ימי ואווירי, בהתאם למלאי המזון.
"המאבק על מזון ושטחי גידול ליבולים היה מאז ומעולם סיבה לקונפליקטים בין מדינות. הצפי הוא שנושא זה ילך ויתחדד ויהווה נושא לסכסוך בין מדינות בשנים הבאות, לצד המאבקים על משאבי מים. ירידה ביבולים החקלאיים בישראל ובעולם; שינויי אקלים עולמיים; עלייה במחירי המזון והסחורות; גידול דמוגרפי ועלייה בתוחלת החיים; מגפות ובצורת; כל אלה, לצד תנאים ביטחוניים ופוליטיים ייחודיים בהם נמצאת מדינת ישראל, ורפורמות בחקלאות ובחקלאים, יכולים להביא אותנו למשבר תזונתי חריף בטווח הנראה לעין.
"סוגיה זו נמצאת במגרש של כמה וכמה משרדים ממשלתיים, לרבות, משרד החקלאות, משרד הכלכלה, משרד הביטחון ומשרד הבריאות. יכולת התכנון והתיאום בין המשרדים היא קריטית. רשות חירום לאומית, שתכף תציג לנו את הנחות היסוד לתרחישי הייחוס, קובעת את המדיניות ואת רמת המלאים, אבל אנחנו מחויבים לעשות פיקוח ובקרה – האם המלאים האלה מותאמים לצרכים של תושבי מדינת ישראל, האם נדרש להגדיל את מס׳ המוצרים הבסיסיים שנדרש בהם מלאי חובה, האם כל המערכות מסונכרנות ועוד.
"השיטפונות, שריפות הענק וגלי החום הקיצוניים ששוררים בעולם בשבועות האחרונים הם הצצה כואבת לאסון המתרגש ובא על כדור-הארץ כבר לקראת סוף המאה ה–21. ויש עוד אסונות, שלמזלנו טרם פגעו במדינת ישראל, אך עלינו להתכונן גם אליהם כגון: רעידות אדמה, צונאמי ועוד. אנו נדרשים לגבש תוכנית לאומית רב שנתית עד לשנת 2050 בנושא מדיניות החירום למזון למדינת ישראל. אנו לא יכולים לשבת ולשקוט על השמרים. אין לישראל את הפריבילגיה הזאת".
יוסי שפירא, ראש חטיבת משרדי ממשלה ויעדים ברשות החירום הלאומית במשרד הביטחון: "רח"ל אחראית על תרחיש הייחוס למרחב האזרחי, ועובדת על תרחיש ייחוס חדש יאושר בקרוב ויהיה תקף עד 2025. גם תרחיש זה וגם העכשווי הם מסווגים ולא נוכל לפרט אותם בדיון פתוח, אבל יש לנו ועדה האחראית על נושא המלאים בהתאם לתרחיש, מקיימת ביקורת בנושא ושולחת למשרדי הממשלה הרלוונטיים דוחות פעמיים בשנה. במלאים האסטרטגים אין מזון טרי. מזון טרי זה לא משהו שאפשר לשמר במלאים. הניהול אל מול מה שנמצא בשווקים, במקרה של מזון, נעשה ע"י הרשות העליונה למזון במשרד הכלכלה".
חיים אנג'וני, מנהל אגף בכיר לניהול משברים וסייבר, משרד החקלאות: "אין לנו שליטה על מה שקורה במשק החקלאי אלא כל חקלאי מגדל לפי בחירתו והכדאיות שלו. אנחנו יכולים להגיד שבכל נקודת זמן במשק המתוכנן תהיה אספקה סדירה של חלב וביצים, כל עוד ניתן יהיה לספק לאותם בעלי חיים מספוא, שהוא מוטה יבוא, אבל יש מלאי של חיטה ומספוא לפי תרחיש הייחוס, ומבוצעת על זה בקרה יומית. מאז הקורונה, כאשר החלה עצבנות מסוימת בשווקים הבינ"ל בנושא אספקת החיטה, הקמנו, יחד עם רח"ל, מודל חיזוי של 8-7 שבועות קדימה, ואנחנו יודעים על כל אונייה, בכל נקודה בגלובוס, שבדרכה לישראל עם חיטה ומספוא, וכך יודעים להתריע מבעוד מועד על כל אפשרות של פער במלאי התפעולי".
שפירא: "אכן הראייה של רח"ל היא לתקופות חירום מוגדרות ולא משבר עולמי מתמשך, למשל בנושא המזון. התרחיש המוביל הוא התרחיש המלחמתי, ולא נושאים מתמשכים כמו שטחי גידולים והתפתחות אוכלוסייה".
טליה לנקרי, ראש חטיבת עורף במטה לביטחון לאומי: "צריך ראשית להגדיר מהו חירום. יש אירוע חירום מלחמתי, בו לא ניתן להביא תוצרת בדרך הים או האוויר, וב-30 השנים האחרונות לא היה מצב שדרש את פתיחת מחסני החירום. יש גם חירום שהוא אירוע כמו רעידת אדמה, ובהקשר זה יש תוכנית של "תבל בצדק", שלא ארחיב עליה אבל עוסקת בסיוע בינ"ל, בהרבה מאוד תחומים שיהיה לנו קשה לצרוך במקרה של רעידת אדמה. לשני מצבי החירום האלה אנחנו נערכים. איום האקלים ייקח אותנו למקומות מאוד מורכבים מבחינת מלאי חירום, אבל זה לא קיים כרגע בתרחיש. רק בתרחיש הייחוס הנוכחי שעובדים עליו ברח"ל מכניסים את נושא האקלים לשיח".
יו"ר הוועדה: "אני מבין שיש חשיבה לגבי המלאים בכל מה שקשור למזון יבש וחלב, ביצים וקמח, אבל האם רק אלה הם חיוניים? אין הגדרה של היקפים מסוימים של גידולים מסוימים כדי להבטיח מזון טרי בחירום?"
שפירא: "מי שמגדיר את הצורך התזונתי זה אותם גורמים מקצועיים שיושבים בוועדת המלאים. אם יוגדר שיש צורך תזונתי שיהיו גידולים טריים באותה נקודת זמן, אז בהתאם נחשוב על מענה".
אנג'וני: "קוראים למה שהוגדר כחיוני לאדם 'מנת ברזל' ואם יגדירו שמלפפונים, למשל, חייבים להיות חלק מההיערכות לתרחיש, החקלאות יודעת לעשות זאת".
עמית בן צור, מנהל מכון יסודות: "חקלאות זה לא משהו שאפשר לתקן בלחיצת כפתור. אם בעוד עשור או שניים נרצה לשנות מדיניות, ולא להיות תלויים בייבוא, לא נוכל לעשות זאת גם אם נרצה, אם לא יהיו חקלאים, ידע בחקלאות ומו"פ בחקלאות. זה פה תרבות של 'יהיה בסדר', אבל גם על מקורות הייבוא יכולים להיות סיכונים – האם נערכים להם כראוי? האם בודקים ברמה כמותית את היכולת לספק תחליפים ממקורות אלה?"
דובי אמיתי, יו"ר המגזר העסקי, ונשיא התאחדות האיכרים: "אני יוצא מהדיון הזה מאוד מוטרד, שמעתי את נציגי המל"ל ורח"ל ואני קורא לך, יו"ר ועדת חוץ וביטחון, אתה שמכיר את תרחיש הייחוס - כיום התרחיש הייחוס הוא הרבה יותר מורכב, משבר האקלים, תחזית רעידות אדמה, מגפות - מישהו פה חייב לקחת אחריות ולתכלל את כל הנושא הזה. ישראל נערכת כעת לפסגת מערכות המזון של האו"ם, וזה נראה שישראל תביך את עצמה, מצד אחד אני קורא את הדוחות ומצד שני עושים פה רפורמה שלא מתחברת עם הדוחות הללו. אני מייצג את כלל המגזר העסקי, ואני מוטרד מאד, אין פה תוכנית, אין ראיה אסטרטגית לאחד ממרכיבי הביטחון המשמעותיים פה".
ח"כ צבי האוזר: "מי שטורח בערב שבת יאכל בשבת ומי שלא טורח לא יאכל. מה שנכון לשבת ודאי שנכון גם לחירום ולמלחמה. אני מבקש גם לנצל את הבמה הזו, ולפנות לציבור ולומר כי כל אחד אחראי למשפחתו ולביתו – אנא חישבו אילו סוגי מזון אתם צריכים לאגור בבית לשעת חירום, כדי שחלילה אם נגיע למצב חירום, יהיה מענה מיידי למשפחתכם. כל אחד צריך לא רק לצפות שהממשלה תעשה בשבילו, אלא לחשוב מה יעשה בשביל עצמו ומשפחתו".
יו"ר הוועדה, ח"כ בן ברק, סיכם: "בכל הנושא של מלאים לתרחיש הייחוס לשעת חירום, רח"ל צריכה לעשות תוכנית מסודרת ולדאוג שעומדים בתקנות שקבענו ובתקנות שייקבעו לאחר אישור תרחיש הייחוס הבא שיאושר. ועדת המשנה להגנת העורף תקיים על זה מעקב. אבל בדיון הזה נוכחנו כי יש לנו בעיה ביטחונית של ביטחון תזונתי, שהוא מרכיב חיוני בביטחון הלאומי שלנו, כמדינה ואין גוף שעוסק בעניין הזה בצורה קבועה. אין גוף שאומר בואו נעשה תוכנית מהיום עד 2050 ואומר מה חייבים שיהיה כאן ומה זה מחייב, בכל מיני תרחישים. חייבים לוודא שזה קורה, ואני רוצה שהוועדה תקיים על הנושא הזה חשיבה עם המל"ל, כנציגות הרשות המבצעת, איפה גוף כזה צריך לקום ובאחריות מי, כדי שמדינת ישראל תדע לעמוד בכל האתגרים בפניה בעוד עשור ובעוד 30 שנה. העולם הולך לכיוון של קטסטרופה וגם עיוורים רואים זאת, ולכן נתחיל בעבודת מטה לתוכנית אסטרטגית לישראל על ייצור המזון כדי להיות ערוכים לכל משבר".
