קיים חשש לפיו גורמים עבריינים ניצלו את משבר הקורונה לביצוע פעולות של הלבנת הון אשר קשה לבצע בימים כתיקונם, תוך נימוקן בפעילות חריגה שנובעת מהתפרצות הקורונה כגון משיכה והפקדה של מזומנים בהיקף משמעותי. כך מתריעה הרשות לאיסור הלבנת הון (יום ה', 12.8.21) בדוח שלה לשנת 2020. "גם העבריינים עברו 'לעבוד מהבית' ונצפה גידול ניכר בהיקף עבירות הונאה אשר מתבצעות בעיקר באמצעות המרחב המקוון", מוסיפה הרשות.
"מניסיון שנצבר מהמשבר הכלכלי בשנת 2008 ובהמשך לפעילות ניתוח שבוצעו בארגונים הבינלאומיים, בהם הייתה הרשות שותפה מרכזית, הרשות התריעה שניסיון העבר מלמד כי ארגוני טרור ועבריינים לא רק שלא מפחיתים פעילות בזמן המשברים אלא אף מנצלים אותם על-מנת להגביר פעילותם, תוך ניצול הסטת תשומת לב של השחקנים השונים לנושאים אחרים והתערערות הביטחון האישי של הציבור", נאמר בדוח. הרשות איתרה במהלך המגיפה שישה דפוסי פעילות עבריינית עיקריים: גידול בפעילות השוק האפור, מרמה בתוכניות סיוע לקורונה, הונאות סביב הציוד הרפואי, הונאות סייבר, הונאות פישינג והנדסה חברתית ושימוש לרעה בנכסים וירטואליים.
בנושא מניעת מימון טרור, שגם עליו מופקדת הרשות, נאמר בדוח: "בשנים האחרונות אנו עדים לשימוש שמבצעים ארגוני הטרור באמצעי תשלום מתקדמים (כגון מטבעות קריפטוגרפיים ונותני שירותים בנכסים וירטואליים), כמו גם ניצול דרכי מימון קלאסיות (נותני שירותים פיננסיים, בלדרים, ארגונים ללא כוונת רווח ועוד) להשגת מימון לפעילותם. בהמשך לפרסומים בעיתונות ולמחקרים של גופי מחקר בנושא מימון הטרור, אנו עדים להתעצמות טכנולוגית של ארגוני הטרור ושל גורמים המסייעים להם שמתבטאת, בין היתר, בעלייה ברמת התחכום, ההבנה והשימוש בטכנולוגיה מתקדמת לצורכי מימון".
הרשות אומרת, שהיא מרחיבה את שיתוף הפעולה עם גופי הביטחון, וכי בשנה שעברה התמקדה בביצוע מחקר אופרטיבי לגבי כמה דרכים מרכזיות למימון טרור. בין הדרכים הללו: העברות כספים ממדינות תומכות טרור, באמצעות יחידים השולחים כספים דרך מדינות שבסיכון; גיוס תרומות מעמותות תומכות טרור; פעילות עבריינית בדומה לזו של ארגוני פשיעה; ופעילות של ארגוני טרור המשתמשים במטבעות וירטואליים.
דפוסי הלבנת ההון המרכזיים שזוהו בשנת 2020 היו: פעילות בינלאומית (15.7% מן המקרים), נותני שירותים פיננסיים ("צ'יינגי'ם", 10.7%), פעילות במזומן (8.8%) ונדל"ן (8.3%). הרשות זיהתה כ-20 דפוסי פעולה, ובהם גם שימוש בגמ"חים ועמותות, הפעלת חברות קש, מלביני הון מקצועיים ואפילו אירועים משפחתיים. תחומי הפעילות העברייניים העיקריים, בהם היו מעורבות הלבנות הון, אשתקד היו: הונאה, מרמה וזיוף (31.5%), עבירות מיסים (18.5%), עבירות שוחד ושחיתות (14.1%) ומימון טרור (9%).
ראש הרשות, שלומית ווגמן-רטנר, אמרה עם פרסום הדוח: "אנחנו פועלים לאתר מלביני הון מקצועיים, ובמסגרת זו מאתרים גם פעילות של עורכי דין שמתמחים בביצוע הפעולות הנדרשות להלבנת הון. אני לא מדברת על סניגורים, אלא על עורכי דין עסקיים, שמתכננים ומקימים את המבנים העסקיים המורכבים הדרושים כיום להלבנת הון - למשל מבני פירמידה מורכבים של חברות קש, נאמנויות, חברות בחו"ל, הסברים עסקיים להעברות כספים ועוד".
בין תוכניותיה לשנה הנוכחית מונה הרשות יוזמה לגיבוש תיקון חקיקה מקיף, שמטרתו איחוד של צווי איסור הלבנת הון החלים על המגזר הפיננסי. מטרת רפורמה זו, המגובשת בתיאום ושיתוף פעולה עם מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים ועם הרגולטורים הפיננסיים, היא להקל על המגזר הפיננסי ביישום חובות איסור הלבנת הון לפי גישה מבוססת סיכון, להתאים את הרגולציה לדרישות הבינלאומיות ולהחיל את החובות בצורה אחידה לכל המגזרים. הרשות גם יוזמת תיקון חוק איסור הלבנת הון כדי לקדם את האפשרות לקבל מידע מרשויות ציבוריות העוסקות בפעילות פיננסית. עוד מעוניינת הרשות להעביר חקיקה, אשר תעניק לה סמכות מינהלית להורות על הקפאה של עסקות חשודות למשך תקופה מוגבלת.
