מני נפתלי, שהיה אב הבית במעון ראש הממשלה בתקופת
בנימין נתניהו, יקבל פיצוי של 111,000 על לשון הרע, בין היתר מעוה"ד
דוד שמרון (בן-דודו של נתניהו ופרקליטו) ויוסי כהן (פרקליטה של משפחת נתניהו). כך קבע (יום ב', 30.8.21) שופט בית משפט השלום בהרצליה, גלעד הס, אשר קיבל חלקית את תביעתו של נפתלי.
נפתלי תבע 500,000 שקל בעקבות שורה של פרסומים של שמרון, כהן, שולמית אשבול, אמנון זכאי, עפרה שמעוני והליכוד. הפרסומים נעשו בפברואר 2015, בעקבות פרסום דוח
מבקר המדינה דאז,
יוסף שפירא, על הוצאות מעון ראש הממשלה. חלק מן הפרסומים ייחסו לנפתלי אחריות לגידול הניכר בהוצאות המעון, וחלק אחר הציגו אותו כאדם חסר אמינות ואף שקרן. הס קבע, כי נפתלי אכן היה אחד האחראים לגידול בהוצאות ולכן הפרסומים בנושא זה היו אמת, אך אין אמת בטענות לגבי אמינותו ולכן פרסומים אלו היו לשון הרע.
הס אומר כי ההוצאות גדלו בשל מעשים שביצעו
עזרא סיידוף, אז סמנכ"ל משרד ראש הממשלה,
שרה נתניהו ונפתלי. ההוצאות החריגות של סיידוף ושרה נתניהו היו קשורות לפרשת המעונות בה הודו והורשעו, ואילו נפתלי אינו יכול להציג את עצמו - כפי שעשה - כ"שרת בבית הספר" וכעובד זוטר וחסר אחריות. הוא אומנם קיבל הוראות מסיידוף ושרה נתניהו, אך אישר את ההוצאות הבלתי תקינות ולכן נושא באחריות לכך. נפתלי עצמו הודה בעדותו, כי היה שותף לזיוף מסמכים במסגרת ההוצאות החריגות. בשל כך דחה הס את התביעה בנוגע לפרסומים אלו, ודחה לחלוטין את התביעה נגד אשבול שהתייחסה רק לאותן הוצאות.
לעומת זאת קובע הס, כי אין יסוד לתיאורו של נפתלי כ"כזבן", "בלתי אמין", "פרובוקטיבי", "בלתי יציב", "מניפולטור" ו"שקרן גדול" כפי שנאמר בפרסומיהם של יתר הנתבעים. הוא מנתח באריכות את הטענות שהעלו הנתבעים בתמיכה בתיאורו זה של נפתלי, החל מלימודיו התיכוניים, דרך שירותו הצבאי וכלה בעבודתו בבית ראש הממשלה. הוא מסיק, כי לא עולה מהם שמדובר בשקרן ובוודאי לא בשקרן גדול. ייתכן שבאירוע ספציפי היה על נפתלי לדייק יותר או לגלות יותר, אבל באף אחד מן המקרים הוא לא שיקר באופן בוטה. "אין מדובר באדם שקרן, כזבן ומניפולטור, אלא דווקא באדם ערכי ואמין".
נפתלי השלים 12 שנות לימוד, שירת ביחידה קרבית בסדיר ובמילואים, הגיש תביעה ראויה לקצין התגמולים, ושירת במסירות ובנאמנות ביחידה לאבטחת אישים. היו לו מספר תקלות, כולל בעימות עם חברו ליחידה לאבטחת אישים, אך הללו אינן משנות את התמונה הכללית של נפתלי כאדם תובע ואמין. תקופת כהונתו במעון ראש הממשלה אומנם מעיבה במקצת על דמותו של נפתלי, שכן הוא היה שותף למעשים בלתי תקינים, אך תפקודו הלקוי כאב בית אינו הופך אותו לשקרן, כזבן ומניפולטור, במיוחד לנוכח העובדה שהיה רק השלישי ב"שרשרת הפיקוד" אחרי שרה נתניהו וסיידוף.
עוד דחה הס את טענת הליכוד בפוסט שפרסמה המפלגה, לפיה נפתלי הוא "עובד ממורמר לשעבר, המוביל מסע השמצות והכפשות נגד ראש הממשלה, על-מנת להוציא כספים שלא כדין מקופת המדינה ולפגוע בראש הממשלה ובליכוד בתקופת בחירות". הליכוד טען שהתייחס לתביעה שהגיש נפתלי לבית הדין לעבודה, אך הס אומר שלא ניתן לתאר בצורה כזאת הגשת תביעה - ובוודאי שלא כאשר תביעתו של נפתלי התקבלה בעיקרה והמדינה חויבה לפצות אותו ב-155,000 שקל.
שמרון חויב לפצות את נפתלי ב-10,000 שקל; כהן חויב בפיצוי של 40,000 שקל ובהוצאות של 25,000 שקל; הליכוד חויב לשלם 15,000 שקל כפיצוי ו-10,000 שקל כהוצאות; וזכאי ושמעוני - 18,000 שקל כפיצוי ו-10,000 שקל כהוצאות כל אחד. נפתלי חויב בתשלום הוצאות של 50,000 שקל לאשבול. את נפתלי ייצג עו"ד גונן בן-יצחק, ואת הנתבעים - עוה"ד
מיכאל ראבילו, רון אביב, יוסי כהן, אבי הלוי וניבה הלוי.
