משרד האוצר פרסם (יום ב', 13.9.21) סקירה כלכלית העוסקת בהשפעת הגודש בנמלי ישראל על הפעילות הכלכלית במשק. מהסקירה עולה כי כתוצאה מהגודש בנמלי הים נגרם נזק ממשי למשק הישראלי, כאשר יבואנים ויצואנים מדווחים על עיכובים משמעותיים בשילוח סחורות, הנושאים בצדם עלויות. לצד העלויות הישירות קיימת גם פגיעה במוניטין ובמדדי תחרותיות של ישראל, שתלך ותחמיר ככל שיתארך מצב זה.
מנתוני נמלי ישראל עולה כי השהייה הממוצעת של אונייה בנמלי חיפה ואשדוד בשנת 2021 עלתה בכ-46 שעות בהשוואה לנתוני 2019. התפוקה הממוצעת לשעת צוות בנמלי חיפה ואשדוד ירדה בכ-11% בממוצע ב-2021 לעומת 2019, ואילו התפוקה הממוצעת לשעת שהייה ירדה בכ-40%.
העיכובים בנמלים, המהווים צוואר בקבוק לפעילות הכלכלית, מפחיתים את הפריון במשק. הפגיעה המוערכת ביצוא כתוצאה מירידת התפוקה בנמלים ברבעון הראשון של השנה עומדת על כ-16 מיליון ש"ח ליום במונחי תוצר. הפגיעה ברכיב היבוא למוצרי השקעה במונחי תוצר מוערכת בכ-10 מיליון ש"ח ליום.
העומס החריג בנמלים עלול להשפיע גם על יוקר המחיה. אם המשבר יימשך ולא יחול שיפור משמעותי בעיכובים בנמלים עד סוף השנה, הדבר יתרום לעליית מחירים נוספת בשיעור של כ-0.1%.
העומסים בנמלים
לפי ההערכות, במהלך החודשים האחרונות מספר האניות שהמתינו מחוץ לנמלים הגיע עד כדי כ-90 אניות. מנתוני נמלי ישראל עולה כי השהייה הממוצעת של אונייה בנמלי חיפה ואשדוד בשנת 2021 עלתה בכ-46 שעות בהשוואה לנתוני 2019. השונות בין זמני השהייה של אניות המובילות סוגי המטענים שונים גדולה מאוד, כאשר אניות מכולה שהו בנמלים בשנת 2021 בממוצע 20 שעות יותר מבשנת 2019, בעוד אניות מטען כללי וצובר חופנים (אניות הנושאות מטען יבש בתפזורת, כגון דגנים, פחם ועפרות מתכת) שהו בממוצע 84 שעות יותר בהשוואה לשנה זו.
להערכת גורמים בענף, כל יום עיכוב עולה למפעילי האונייה כ-20,000 דולר, כאשר חלק מעלות זו מגולגל ליבואנים וליצואנים, ומשם לצרכנים. חלק מחברות הספנות מבטלות את הגעתן לנמלים בארץ ופורקות את הסחורה בארצות שכנות, ואחרות מטילות עלויות נוספות על היבואנים והיצואנים כתוצאה מההמתנה הממושכת. מחירי התובלה הימית עולים ובמקרים מסוימים אף מוכפלים. מדד מחירי תפוקת התעשיה עלה מתחילת השנה ועד יולי ב-9.4%. הפגיעה המוערכת ביצוא כתוצאה מירידת התפוקה בנמלים ברבעון הראשון של השנה עומדת על כ-16 מיליון ש"ח ליום במונחי תוצר.