ועדת החוקה סיימה היום (ה') דיון נוסף ביוזמת היו"ר ח"כ גלעד קריב לבחינת עיגון עקרון השוויון בחקיקת יסוד. הדיון הוקדש לשמיעת עמדותיהם של ארגוני החברה האזרחית.
יו"ר ועדת החוקה ח"כ גלעד קריב (העבודה): "אני רואה חשיבות מרובה מאוד להשתתפותה של החברה האזרחית בדיוני הוועדה, הך היא לא צריכה להחליף את חדר הוועדה או מליאת הכנסת".
עוד אמר: "אין כל מחלוקת על כך שמהלך חוקתי לעיגון עיקרון השוויון בקואליציה ובכנסת הנוכחית ייעשה רק בהסכמה, בהתאם להסכם הקואליציוני. מהלך חוקתי משמעותי כזה ראוי שייעשה מתוך קונצנזוס רחב ושיג ושיח בין מפלגות. ככל שנצליח ליצור הסכמה רחבה יותר למהלך הזה ולמהלכים נוספים כך ייטב וכך הוא יצלח. טוב שהניסיון לייצר הסכמות ייעשה גם בחברה האזרחית.
סוגית עקרון השוויון לא עומדת לבדה. קראנו למחשבה חוקתית יצירתית ומן הראוי שלא להינעל על מיקום אחד או עיקרון אחד לחקיקת היסוד".
בהתייחסו לטענות כלפי בג"ץ וכלפי החשש מקיום הדיון על עיגון השוויון אמר: "העובדה הפשוטה היא שידיה של הכנסת כרשות מכוננת לא כבולות להסדיר את היחסים בין הרשויות אם היא מוצאת לנכון לעשות כן. בפרוטוקול הוועדה הזו והמליאה מ-92', הדברים הוצגו אחרת. אני גאה להיות בקואליציה שאחד מיעדיה הוא לחוקק את חוק יסוד החקיקה. בניגוד לחוק השוויון שיש לגביו אמירה כללית שנדרשת הסכמה בין השותפות הקואליציוניות, לגבי חו"י החקיקה יש התחייבות של השותפות להגיע להסכמה. יש אי-הסכמה על כך שהכנסת כרשות מכוננת תקפיא כל מהלך חוקתי ולא תקדם זכויות אדם מוגנות והסדרים משטריים. בסופו של דבר מגיעים להסכמה קואליציונית, ולהציע שוועדת החוקה לא תדון במעמד החוקתי של זכויות יסוד הוא כמעט אי-מילוי תפקיד הוועדה".
יאיר פינק, מנכ"ל תנועת דרכנו: "ב-2021 נרצחו עד כה 94 אזרחים ערבים. אחוזי הפענוח נמוכים מאוד לעומת הציבור הכללי, אזרחי הקהילה הגאה הם סוג ב'. אחרים מספיק טובים לשרת בצבא אך לא להתחתן. הדיון הזה אינו רק בעד שני חברתי שמרוויחה פחות כי היא אישה, הוא בעד אמיר קצין דרוזי במיל' איתי שבכל פעם שיוצא מביתו אין מדרכות ועל תום חברי שיכול לשרת בצבא אך לא להתחתן, הדיון כאן הוא על מנדי חבר חרדי. אפשר לעשות את הדיון בהסכמות רחבות. אגיד כן לחוק הלאום וכן לחוק השוויון בשביל חברת המופת שאנחנו רוצים להיות".
פרופ' איל בנבנישתי מהאוניברסיטה העברית: "עקרון השוויון במובנו החוקתי כבר קיים בחו"י כבוד האדם וחירותו. הוא אומר שוויון לכל אדם בהיותו אדם. כבוד האדם הוא זה שמנביע את עקרון השוויון ולא להפך. לכן לעקרון השוויון יהיה ערך חברתי חשוב ומסר לכל אזרחי המדינה שהחוק מתייחס אליהם כשווים אך הוא לא ישנה את הזכויות שלהם ולא יוסיף משהו על חו"י כבוד האדם וחירותו. היו שהביעו חשש לפגיעה בחוק השבות. חוק השבות לא פוגע בעקרון השוויון כי הוא בא להגן על צורך אמיתי של אנשים שעד היום נמצאים במצב של פגיעות בשל העובדה שהם יהודים בעקבות אנטישמיות. החוק נועד להבטיח שישראל נשארת מקלט עבורם. סיבה נוספת היא שבמובן הגלובלי, מקומו של העם היהודי לקיום תרבות יהודית הוא מדינת ישראל. חוק השוויון לא ישפר את מצב זכויות האדם אך גם לא יפגע בזכויות הקבוצתיות".
עו"ד אהרון גרבר מפורום קהלת: "הבעיה היא באופן בו בית המשפט עיגן את זכות השוויון והלך והרחיב את עקרונות היסוד והפר את האיזונים העדינים ביחסי הרשויות בישראל, דבר שהוביל למשבר חוקתי שתוצאותיו בין היתר הן שלמרות שאנחנו חושבים שעיקרון השוויון חשוב, בגלל חוסר האמון בבית המשפט וההבנה שהוא מנסה להחליף את הכנסת והמנגנונים הדמוקרטיים במקום בו מתקבלות החלטות ערכיות, לא מאפשר לקדם את חקיקת עקרון השוויון. בדמוקרטיה וביחסי הרשויות יש מקום לביקורת שיפוטית גם חוקתית. יש קודם כל להסדיר את יחסי הרשויות והאיזונים העדינים ולחזור למצב בו בית המשפט לא יכול לעשות כל העולה על רוחו".
עו"ד זאב לב, יועמ"ש התנועה למשילות ולדמוקרטיה: "מדובר על נושא הדורש איזונים רבים כבר בחקיקה, במערכת הפוליטית. במציאות היום כמעט לא משנה מה תהיה תוצאת חקיקה שתבוצע בכנסת, בסופו של דבר יש גוף שיכול לאפשר לעצמו לפרש איך שהוא רוצה ולקח לעצמו סמכות לביקורת חוקתית גם על חוקי יסוד. מעמד הכנסת ובית המשפט מוסדרים בעצמם בחקיקה ואין מקום לייצר שום זכות או כלל חוקתי נוסף לפני שהיחסים בין הרשויות מוסדרים".
ח"כ ענבר בזק (יש עתיד): "עקרון השוויון הוא עקרון יסוד שצריך להיות חלק מחוקי היסוד ולא נחכה למתי הוא נוח. לא נכון לדחות אותו. אני מסכימה עם כך שיש משמעויות מעשיות. יש אזרחים חלקם איתנו בחדר, המרגישים אזרחים סוג ב. חייבים להחזיר את חוק היסוד ולעגנו כזכות יסוד חוקתית. אנחנו תומכים בשוויון ולצד זה חשוב לעשות את החוק בהסכמות. אחרי שנים של ממשלה שזרעה קיטוב נדרש תהליך ריפוי ארוך שכולי תקווה שיגיע לכך שנעגן את חוק השוויון. אני רוצה להתנצל בפני האזרחים שאינם חשים שווים ולומר שאני מקווה שנתקן זאת".
ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית): "אני רוצה לברך על הסכם קואליציוני חד-צדדי. בעזרת השם תהיה הצבעה על חוק יסוד ההגירה ואני שומע מאנשי ימינה ותקווה חדשה שתומכים אך שיש הסכם קואליציוני שלא מקדמים חקיקת יסוד שלא בהסכמה כך שאינם יכולים להצביע בעד. לכן, אנחנו מבקשים שהם יביאו את החוק לדיון בדיוק כפי שנעשה פה כרגע ביחס לחוק השוויון. הממשלה הזו בכל הקשור לקידום מדיניות שמאל תדהר קדימה בלי לעצור ובכל מה שקשור בימין היא תחתור להסכמה קואליציונית כמו בחאן אל אחמר ועוד. יש לעגן את חוק השוויון אך ורק בדרך שלא תייצר חו"י שיש בו את כל התשובות של יאיר פינק".
היו"ר ח"כ קריב הגיב לדבריו: "אני לא מכיר שהונחה על שולחן הכנסת הצ"ח כזו והצהרתי שאם תונח הצעה מטעם הוועדה היא תהיה כזו שמקובלת על כלל מרכיבי הקואליציה. אם אתה רוצה להשוות- הצ"ח חופש הדת או הצעה לביטול מעמדה המונופולי של הרבנות הן באותו המצב. סיעה בקואליציה תתמוך בחו"י אם תהיה הסכמה. אם רוצים לבחון את ההסכמה יש לקיים דיון. אני מזמין את ח"כ רוטמן אם הצ"ח ההגירה לא תעבור, לקיים דיונים לאו-דווקא סביב הצ"ח קונקרטית אלא כללית. אני שמח על אמירתך שהשוויון דורש עיגון. לא ייתכן שמאז 95' ועדת החוקה לא תקיים דיון משמעותי בעיגון זכויות יסוד בחקיקה".
ועדת החוקה סיימה היום (ה') דיון נוסף ביוזמת היו"ר ח"כ גלעד קריב לבחינת עיגון עקרון השוויון בחקיקת יסוד. הדיון הוקדש לשמיעת עמדותיהם של ארגוני החברה האזרחית.
יו"ר ועדת החוקה ח"כ גלעד קריב (העבודה): "אני רואה חשיבות מרובה מאוד להשתתפותה של החברה האזרחית בדיוני הוועדה, הך היא לא צריכה להחליף את חדר הוועדה או מליאת הכנסת".
עוד אמר: "אין כל מחלוקת על כך שמהלך חוקתי לעיגון עיקרון השוויון בקואליציה ובכנסת הנוכחית ייעשה רק בהסכמה, בהתאם להסכם הקואליציוני. מהלך חוקתי משמעותי כזה ראוי שייעשה מתוך קונצנזוס רחב ושיג ושיח בין מפלגות. ככל שנצליח ליצור הסכמה רחבה יותר למהלך הזה ולמהלכים נוספים כך ייטב וכך הוא יצלח. טוב שהניסיון לייצר הסכמות ייעשה גם בחברה האזרחית.
סוגית עקרון השוויון לא עומדת לבדה. קראנו למחשבה חוקתית יצירתית ומן הראוי שלא להינעל על מיקום אחד או עיקרון אחד לחקיקת היסוד".
בהתייחסו לטענות כלפי בג"ץ וכלפי החשש מקיום הדיון על עיגון השוויון אמר: "העובדה הפשוטה היא שידיה של הכנסת כרשות מכוננת לא כבולות להסדיר את היחסים בין הרשויות אם היא מוצאת לנכון לעשות כן. בפרוטוקול הוועדה הזו והמליאה מ-92', הדברים הוצגו אחרת. אני גאה להיות בקואליציה שאחד מיעדיה הוא לחוקק את חוק יסוד החקיקה. בניגוד לחוק השוויון שיש לגביו אמירה כללית שנדרשת הסכמה בין השותפות הקואליציוניות, לגבי חו"י החקיקה יש התחייבות של השותפות להגיע להסכמה. יש אי-הסכמה על כך שהכנסת כרשות מכוננת תקפיא כל מהלך חוקתי ולא תקדם זכויות אדם מוגנות והסדרים משטריים. בסופו של דבר מגיעים להסכמה קואליציונית, ולהציע שוועדת החוקה לא תדון במעמד החוקתי של זכויות יסוד הוא כמעט אי-מילוי תפקיד הוועדה".
יאיר פינק, מנכ"ל תנועת דרכנו: "ב-2021 נרצחו עד כה 94 אזרחים ערבים. אחוזי הפענוח נמוכים מאוד לעומת הציבור הכללי, אזרחי הקהילה הגאה הם סוג ב'. אחרים מספיק טובים לשרת בצבא אך לא להתחתן. הדיון הזה אינו רק בעד שני חברתי שמרוויחה פחות כי היא אישה, הוא בעד אמיר קצין דרוזי במיל' איתי שבכל פעם שיוצא מביתו אין מדרכות ועל תום חברי שיכול לשרת בצבא אך לא להתחתן, הדיון כאן הוא על מנדי חבר חרדי. אפשר לעשות את הדיון בהסכמות רחבות. אגיד כן לחוק הלאום וכן לחוק השוויון בשביל חברת המופת שאנחנו רוצים להיות".
פרופ' איל בנבנישתי מהאוניברסיטה העברית: "עקרון השוויון במובנו החוקתי כבר קיים בחו"י כבוד האדם וחירותו. הוא אומר שוויון לכל אדם בהיותו אדם. כבוד האדם הוא זה שמנביע את עקרון השוויון ולא להפך. לכן לעקרון השוויון יהיה ערך חברתי חשוב ומסר לכל אזרחי המדינה שהחוק מתייחס אליהם כשווים אך הוא לא ישנה את הזכויות שלהם ולא יוסיף משהו על חו"י כבוד האדם וחירותו. היו שהביעו חשש לפגיעה בחוק השבות. חוק השבות לא פוגע בעקרון השוויון כי הוא בא להגן על צורך אמיתי של אנשים שעד היום נמצאים במצב של פגיעות בשל העובדה שהם יהודים בעקבות אנטישמיות. החוק נועד להבטיח שישראל נשארת מקלט עבורם. סיבה נוספת היא שבמובן הגלובלי, מקומו של העם היהודי לקיום תרבות יהודית הוא מדינת ישראל. חוק השוויון לא ישפר את מצב זכויות האדם אך גם לא יפגע בזכויות הקבוצתיות".
עו"ד אהרון גרבר מפורום קהלת: "הבעיה היא באופן בו בית המשפט עיגן את זכות השוויון והלך והרחיב את עקרונות היסוד והפר את האיזונים העדינים ביחסי הרשויות בישראל, דבר שהוביל למשבר חוקתי שתוצאותיו בין היתר הן שלמרות שאנחנו חושבים שעיקרון השוויון חשוב, בגלל חוסר האמון בבית המשפט וההבנה שהוא מנסה להחליף את הכנסת והמנגנונים הדמוקרטיים במקום בו מתקבלות החלטות ערכיות, לא מאפשר לקדם את חקיקת עקרון השוויון. בדמוקרטיה וביחסי הרשויות יש מקום לביקורת שיפוטית גם חוקתית. יש קודם כל להסדיר את יחסי הרשויות והאיזונים העדינים ולחזור למצב בו בית המשפט לא יכול לעשות כל העולה על רוחו".
עו"ד זאב לב, יועמ"ש התנועה למשילות ולדמוקרטיה: "מדובר על נושא הדורש איזונים רבים כבר בחקיקה, במערכת הפוליטית. במציאות היום כמעט לא משנה מה תהיה תוצאת חקיקה שתבוצע בכנסת, בסופו של דבר יש גוף שיכול לאפשר לעצמו לפרש איך שהוא רוצה ולקח לעצמו סמכות לביקורת חוקתית גם על חוקי יסוד. מעמד הכנסת ובית המשפט מוסדרים בעצמם בחקיקה ואין מקום לייצר שום זכות או כלל חוקתי נוסף לפני שהיחסים בין הרשויות מוסדרים".
ח"כ ענבר בזק (יש עתיד): "עקרון השוויון הוא עקרון יסוד שצריך להיות חלק מחוקי היסוד ולא נחכה למתי הוא נוח. לא נכון לדחות אותו. אני מסכימה עם כך שיש משמעויות מעשיות. יש אזרחים חלקם איתנו בחדר, המרגישים אזרחים סוג ב. חייבים להחזיר את חוק היסוד ולעגנו כזכות יסוד חוקתית. אנחנו תומכים בשוויון ולצד זה חשוב לעשות את החוק בהסכמות. אחרי שנים של ממשלה שזרעה קיטוב נדרש תהליך ריפוי ארוך שכולי תקווה שיגיע לכך שנעגן את חוק השוויון. אני רוצה להתנצל בפני האזרחים שאינם חשים שווים ולומר שאני מקווה שנתקן זאת".
ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית): "אני רוצה לברך על הסכם קואליציוני חד-צדדי. בעזרת השם תהיה הצבעה על חוק יסוד ההגירה ואני שומע מאנשי ימינה ותקווה חדשה שתומכים אך שיש הסכם קואליציוני שלא מקדמים חקיקת יסוד שלא בהסכמה כך שאינם יכולים להצביע בעד. לכן, אנחנו מבקשים שהם יביאו את החוק לדיון בדיוק כפי שנעשה פה כרגע ביחס לחוק השוויון. הממשלה הזו בכל הקשור לקידום מדיניות שמאל תדהר קדימה בלי לעצור ובכל מה שקשור בימין היא תחתור להסכמה קואליציונית כמו בחאן אל אחמר ועוד. יש לעגן את חוק השוויון אך ורק בדרך שלא תייצר חו"י שיש בו את כל התשובות של יאיר פינק".
היו"ר ח"כ קריב הגיב לדבריו: "אני לא מכיר שהונחה על שולחן הכנסת הצ"ח כזו והצהרתי שאם תונח הצעה מטעם הוועדה היא תהיה כזו שמקובלת על כלל מרכיבי הקואליציה. אם אתה רוצה להשוות- הצ"ח חופש הדת או הצעה לביטול מעמדה המונופולי של הרבנות הן באותו המצב. סיעה בקואליציה תתמוך בחו"י אם תהיה הסכמה. אם רוצים לבחון את ההסכמה יש לקיים דיון. אני מזמין את ח"כ רוטמן אם הצ"ח ההגירה לא תעבור, לקיים דיונים לאו-דווקא סביב הצ"ח קונקרטית אלא כללית. אני שמח על אמירתך שהשוויון דורש עיגון. לא ייתכן שמאז 95' ועדת החוקה לא תקיים דיון משמעותי בעיגון זכויות יסוד בחקיקה".
ד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: "האלמנט המדריך לעיגון עקרון השוויון צריך להיות לגבי רשויות אכיפת החוק- המשטרה ורשות התביעה, שם רואים הרבה בעיות באכיפה שוויונית. גם בתחום השוויון הפוליטי במחקרים ראינו הרבה פערים בתחום הבחירות והעיגון יועיל גם בהיבטים אלו. האלמנט המדריך הוא גם לבית המשפט בהקשר לשרטוט מדויק של הזכות לשוויון, יש חשיבות לכנסת כרשות מכוננת להגדיר את היקף הזכות ואת היקף הביקורת השיפוטית".
היו"ר ח"כ קריב סיכם את הדיון: "דווקא מכיוון שיש פה ממשלה שלקחה על עצמה משימות לא פשוטות בשיח הציבורי אבל גם בקביעת הסדרים ראשוניים, עלינו לראות אם נצליח להיפגש גם בסוגיות שבקואליציות אחרות לא ניתן היה להגיע אליהן. בגלל שיש את תעודת הביטוח של עקרון ההסכמה, עלינו לשים הכל בצד ולראות אם ניתן לייצר הסכמות. דווקא חוק הלאום כדוגמה, או חוקי 92' לא נולדו בן לילה. הדיונים על חוק הלאום התרחשו שנים קודם לכן. לא נעלמה מעיניי העובדה שבקשת הדעות שהושמעו, היו ארגונים מהימין שעמדו מאחורי חוק הלאום שהציעו תיקונים בחוק הלאום, או דרכים לקידום השוויון בדרך אחרת. איש לא רץ קדימה לנצל חלון הזדמנויות צר".