ועדת הכספים החלה (יום א', 3.10.21) לדון בהצעת חוק התקציב לשנות הכספים 2022-2021, בהצגת תקציב משרד הכלכלה והתעשיה, בהשתתפות שרת הכלכלה והתעשיה אורנה ברביבאי, וסגן השר יאיר גולן. משרד הכלכלה והתעשיה מופקד על עידוד ענפי התעשיה והמסחר, לרבות עסקים קטנים ובינוניים, קידום סחר וייצוא, שיפור כושר התחרות של המשק הישראלי ויישום מדיניות להפחתת יוקר המחיה והגברת התחרות במשק. בין יעדיו המרכזיים של משרד הכלכלה לשנת 2022: הפחתת נטל האסדרה על המגזר העסקי, פתיחת המשק לייבוא, קידום תעסוקה במגזרים השונים והפחתת יוקר המחיה.
הצעת תקציב משרד הכלכלה והתעשיה לשנת 2021 מסתכמת בכ-5.6 מיליארד ש"ח, מהם כ-1.5 מיליארד ש"ח בהוצאה נטו, כאשר מתוכם כ-4 מיליארד ש"ח לצורך ההתמודדות עם נגיף הקורונה, וכ-2 מיליארד ש"ח בהוצאה מותנית בהכנסה, וכן סך הרשאה להתחייב בגובה של כ-2.1 מיליארד ש"ח.
הצעת התקציב של המשרד לשנת 2022 מסתכמת בכ-8.2 מיליארד ש"ח, מהם כ-4.1 בהוצאה נטו וכ-2 מיליארד ש"ח בהוצאה מותנית בהכנסה, וכן סך הרשאה להתחייב בגובה של כ-2.1 מיליארד ש"ח.
יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר, פתח את הדיון: "אנחנו מתחילים היום בסקירת תקציבי המשרדים, היום נפתח עם משרד הכלכלה והשרה אורנה ברביבי, אשמח לשמוע לעידכון לעניין מעונות היום, וכן לעידכון לעניין ההכשרות המקצועיות והתאמות השוק למצב".
שרת הכלכלה והתעשיה, אורנה ברביבאי: "היום מאוד חגיגי בעיני, אנחנו בדרך לאישור תקציב אחרי כ"כ הרבה זמן שלא היה. גם הוועדה הזו לא יכלה לממש את תפקידה במשך הרבה מאוד זמן, בעיני החגיגה היא על היציבות, על הבאת תקציב משרד רחב היקף, לתת דין וחשבון לציבור ולתת מענה לשאלות. בשלה העת לעבוד למען אזרחי המדינה.
"תחומי העיסוק של משרד הכלכלה והתעשיה הורחבו באופן משמעותי ונציג לכם את התוכניות הרחבות והמשמעותיות. בתקציב יש גמישויות נוכח הליך אסטרטגי שאנחנו בתוכו, גופים שונים כזרוע העבודה חזרו אלינו, מנגד היו גופים שעברו ונעשה את ההתאמות. יש אתגר כלכלי ואנושי למשרד, שההשפעה שלו הוא בכל תחום".
השרה התייחסה לשביתה במעונות היום: "הגעתי עכשיו מוועדת בריאות בנושא המתמחים, גם נושא המטפלות לא התחיל מאתמול, הגענו לממשלה לפני 3 חודשים עם הרבה פערים בשטח, אי-אפשר לעשות את השינוי ביום אחד. יוצגו לכם רפורמות מרחיקות לכת, הייתה הסתכלות ארוכת טווח על המשק והצרכים. יש לנו מה לעשות במשק, הרבה מאוד לא מרוצים. המטפלות השובתות היום צודקות במובן של הצורך בהעלאת השכר, האם נכון לעשות היום שביתה? אמרתי להן שלא. יש אלפי הורים שלא הלכו לעבודה היום, היה נכון למצות את המשא-ומתן. גם בנושא המתמחים, לא נקים עוד ועדה ועוד ועדה ועוד ועדה, זה לא יקרה".
ברביבאי הציגה כי ישנם מעל 1,400 עובדים במשרד הכלכלה, התעשיה, זרוע העבודה ומערך הדיגיטל, מתוכם כ-60% נשים, כאשר 53% מהתפקידים הבכירים מאוישים בידי נשים. המשרד מפעיל 56 נציגויות ברחבי העולם, ביניהן 44 נספחויות כלכליות מלאות.
עוד הציגה השרה ברביאי כי אל מול אתגרי המשק גובש מחדש מבנה המשרד כמנוע צמיחה למיצוי הפוטנציאל הכלכלי של המשק, כאשר הדגשים ינתנו בכלל תחומי התעסוקה במשק, על-מנת שלצד ענף ההייטק, יקודמו כלל ענפי התעסוקה.
פריון נמוך מאוד הד"ר רון מלכא, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשיה הציג את מטרות המשרד - מיצוי הפוטנציאל הכלכלי והיתרון האנושי לחיזוק החוסן הלאומי: הגדלת פריון, הגדלת ההשתתפות בכוח העבודה, טיוב האסדרה ושיפור הסביבה העסקית התאמת חקיקה לשינוים בשוק העבודה, הגברת התחרות, הרחבת תשתיות דיגיטליות ופיזיות, האצת הצמיחה, פיתוח ההון האנושי והפחתת יוקר המחיה.
מלכא ציין כי המיזוג עם זרוע העבודה מתבקש, ומהווה מיצוי של פוטנציאל המשק המצוי בחיבור בין הון פיזי להון אנושי. מלכא התייחס לנושא התעסוקה וההשלכה הדמוגרפית והמגזרית בישראל על תחום זה. "הדמוגרפיה הישראלית שונה קצת מזו העולמית, תוך כ-40 שנה המדינה צפויה להכפיל את האוכלוסייה שלה, יש שתי אוכלוסיות שלא משתתפות מספיק בכוח העבודה, זה האתגר הראשון במעלה", אמר מלכא והציג כי עד 2065, ללא צעדי מדיניות משמעותיים לשילוב האוכלוסייה החרדית והערבית בשוק העבודה, ההכנסה הממוצעת מעבודה לנפש תרד ב-23.6% ותירשם פגיעה של 25% בגידול בתוצר.
מלכא הצביע על הפריון הנמוך בישראל, הנמוך ביותר מ-20 אחוז לעומת מדינות ה-OECD, ועל העלאתו כיעד מרכזי. לעניין יוקר המחיה הציג מלכא כי רמת המחירים בישראל גבוהה ב-20% ביחס למדינות ה-OECD: "אנחנו יוצאים לרפורמת הייבוא, יש פה ניהול סיכונים מאוד עדין, נבנה מערך פיקוח שלם, אנחנו בקשר עם המכס ומי שיכול לסייע לנו לאתר הפרות. זה יעלה את התחרות, זה יגוון את המוצרים, זה יוריד את המחירים, זה יביא ליעילות".
השרה ומלכא הצביעו על הפער בין שיעורי האבטלה לכמות המשרות הפנויות במשק, ועל הצורך לדחוף קדימה בנקודה זו. כך ציין המנכ"ל כי "הרצון הוא לשלב הכשרה איכותית שתשתלב עם הכיוון אליו המשק הולך, עם חדשנות וטכנולוגיה, שתאפשר להלם להשתכר בכבדו עם משכורות ראויות, לשם אנחנו מכוונים".
יוקם אגף בכיר למסחר ושירותים מלכא הציג עוד כי 37% בשנת 2021 ו-38% בשנת 2022 מתקציב הכלכלה והתעשיה במשרד, מיועדים לתמיכה בתעשיה, וכי התקציב מיועד לתוכניות שונות: עידוד הקמה של מפעלים והרחבה שלהם בעיקר בפריפריה, העלאת הפיריון בתעסוקה, תכנון ופיתוח אזורי תעשיה באזורים שחסר בהם כאלה, עידוד השקעות ושיתוף פעולה תעשייתי - רכש גומלין ועידוד רכש כחול לבן.
לעניין תמרוץ תעסוקה הציג מלכא כי יקודמו מסלולי תעסוקה בפריפריה, מסלולי תעסוקה לאוכלוסיות יעד ועידוד קליטת "מתמחים" בעבודתם הראשונה.
לעניין הרפורמה לפתיחת המשא ליבוא והפחתת יוקר המחיה, הציג מלכא כי תקציבה הייעודי יעמוד על 60 מיליון ש"ח ליישום הרפורמה ב-2022 ו-27 תקני מפקחים - 30 מיליון ש"ח להגברת אכיפה ו-30 מיליון ש"ח לשימור יכולת בדיקה.
עוד הציג מלכא כי במשרד יוקם אגף בכיר למסחר ושירותים נוכח כך שאלה מהווים כ-65% מהמגזר העסקי והמועסקים בו, ואלה מאופיינים בפריון עבודה נמוך.
תאונות הבנייה סגן שרת הכלכלה והתעשיה, יאיר גולן, הציג כי בתחום תאונות הבנייה מתכוון המשרד להתמקד ב-7 נושאים: "המשרד השתפר בפיקוח, אבל זה נותן מענה חלקי מאוד, ולכן התוכנית תיושם לאלתר".
במסגרת זאת ציין גולן כי הכוונה להכשיר עוד מכללות בארץ שיוכלו להסמיך עובדים, כולל עובדים יומיים לפי צרכי המשק. בנוסף ציין גולן כי למרות שהחוק קובע חד-משמעית שחלה אחריות מלאה על הרשויות בתוך אזורי הבנייה שבתחומם, האחריות הזו אינה ממומשת היום, וכי "הכוונה להגיע יחד עם הרשויות המקומיות לכך שהאחריות תמומש בעתיד. התחלנו בשיח עם השלטון המקומי".
במדינת ישראל מתים יותר מ-800 איש ממחלות תעסוקתיות כנראה, אלה נתוני סחר, מדי שנה מצטרפים נתונים לגבי 2,000 מחלות נוספות, המחלות הנגרמות כתוצאה מגורמים כימיים הן הבעייתיות ביותר, ואנחנו מתכוונים לטפל בכך. ברגע שנסדיר את התחום, נוכל להפנות יותר משאבים לתחום הזה.
ח"כ אחמד טיבי: "כל שנה אנחנו מציפים את נושא אזורי התעשיה בחברה הערבית, המצב השנה מתאים לישראל הראשונה לפני 50 שנה, כמעט ואין. הדרישה היא להקמת תעשיה, ותעסוקה והקמת אזורי תעשיה משותפים בין ערבים ליהודים. זה מקור תעסוקה במיוחד בחברה הקורעת תחת נטל האבטלה, בשנת הקורונה האבטלה גדלה, והקריסה הכלכלית גדלה, וזה מביא לשיעור הפשיעה שגדל, הכל קשור. קיבלתי נייר עבודה ממרכז מוסאוא, צריך להשקיע כמיליארד שקל בהקמת מרכזים אלה בשנת הכספים הנוכחית, עד רגע זה אנחנו לא רואים זאת בתקציב. כל הזמן יש הבטחות ועדיין אין".
ח"כ אופיר כץ: "בממשלה הקודמת תקפת סגן השר שאנחנו ממשלה מנופחת ויש שרים וסגני שרים שהם מיותרים, היום שאתה סגן שר, אני רוצה לשאול לאיזה יאיר גולן להאמין. לשרה - אנחנו רואים יש ירידה בהשקעה באזורי תעסוקה בפריפריה, גם שזה במעבר למשרד אחר, נשמח שתהיה בדיקה לנושא".
ח"כ ולידמיר בליאק: "אני חושב שב-3-4 חודשים אחרונים אנחנו רואים שינוי ותנופה בעבודת המשרד. לגבי רפורמת הייבוא - בחוק שהוצג היו כמה החרגות, בעיני יש כמה שיותר להרחיב את הרפורמה, האם מבחינתכם יש מקום לבטל את ההחרגות? בנושא של הכשרות מקצועיות, אני מבין שבתוכנית שהוצגה בממשלה הקודמת, לא היה ניצול מלא, האם אפשר להשתמש בו כעת? מה מתוכנן לעשות בסוכנות לעסקים קטנים?".
ח"כ עופר כסיף: "אחת מהסיבות לריבוי התאונות הוא שני מוסדות שאין בניהן תיאום, אם הדבר נשקל? האם יש תאום עם ההסתדרות בכל הנושא של המאבק בתאונות עבודה? תמרוץ תעסוקה באוכלוסיות היעד והפריפריה, במי המיקוד ומה התקצוב? לגבי ההכשרות המקצועיות, אין תקצוב ייעודי לנושא, ובתקציב הקורונה לעניין נשאר כמיליארד שקל, שלכאורה הולך לאיבוד".
ח"כ מאיר יצחק הלוי: "הסבה מקצועית - האם ההכשרות מתחברות לפוטנציאל ההשמה? ראינו בעבר שאין שום קשר בין הקורסים לצורך. חייב להיות קשר הדוק וקשר אזורי. מה הממשק בין המשרד למערכת החינוך בחלק של הנתיבים הטכנולוגיים בבתי הספר, יש נסיגה סטראוטיפית, אני חושב שיש לעשות מעשה, יש דרישה לעבודות כפיים, צריך להשיב את העניין הזה לתוך המערכת. גם בנושא של העבודה המועדפת יש להרחיב קצת לצורך בהשמות מסוימות".
ח"כ אוסמה סעדי: "נפגשתי עם השרה לפני זמן קצר, עסקנו בכל נושא החברה הערבית. בעניין אזורי התעשיה, עדכנו אותי על המגעים איתכם, אין לנו אזורי תעשיה במובן הזה, אלא אזורי תעסוקה, ונאמר לי שזה לא באחריות המשרד שלכם, ולכן אין תקציב לכך, וזה נופל בין הכסאות. הוויכוח בינכם לבין משרד האוצר מי יממן זאת, וחשוב לטפל בנושא ולמצוא לו פתרון. עד כה רשמנו 50 הרוגים בענף הבנייה, רובם מנפילה מגובה, איפה עומדת התקינה בענף הפיגומים?".
"משרד בעייתי" ח"כ משה גפני: "משרד הכלכלה הוא משרד בעייתי, אפשר להירדם והמשרד לא יוכר. יש סביבו את משרד האוצר ומשרה הרווחה, ומנגד משרד הכלכלה יכול להיות זה שדוחף את הדברים הכי חשובים בחברה הישראלית. לא ציפיתי שתבואו עם תקציב שכולו חזון, מה עשיתם ומה אתם עושים עם הטבות המס בישובים, בפריפריה, שזה הולך ונשחק עכשיו? משרד הכלכלה היה צריך לקחת אותו לידיים ולהביא תוכנית כל שהיא. מה עשיתם עם כל אלה שאין להם מקומות עבודה ואין להם סיוע? משרד הכלכלה צריך לעודד קבוצות שונות לצאת לעבודה, עם מה אתם באים? עם תוכנית שאומרת שנשים חרדיות חלקן לא יוכלו לצאת יותר לעבודה, כי חלקן בעלן לומר תורה, וחלקן לא יכולות לשלוח את הילד במעון. כאלה שעובדות בהייטק, חלק מנהלות, עכשיו האישה תעשה את החשבון - יש לי שני ילדים, אני צריכה לשם הון תועפות למעון, לא אצא לעבוד. משרד הכלכלה לא יהיה פקטור אלא אם כן תובילו את הדברים, אני לא מאמין שאת שרת הכלכלה מאמינה בנושא הזה של מעונות היום עם החרדים, זה לקחת אלפי נשים שתעזובנה את מקום העבודה, מישהו חושב שדרך זה אפשר לגרום לגברים החרדים ללמוד תורה, בסדר, הוא לא מכיר את העם היהודי".
ח"כ נעמה לזימי: "לגבי מעונות היום - שביתה היא כלי לגיטימי, הכרחי, נכון. שהמטפלות במעונות המפוקחים מתריעות שהן לא יוכלו לפתוח שנה, וכל הקיץ ומתעלמים מהן, והן פותחות שנה ומבקשת שבו איתנו ולא יושבים איתם, כי הן נשים נחמדות והן באות בטובות, איש לא ישב איתן, וזה שישב איתן דרג ביניים באוצר, זה בדיחה. הן מוכנות למו"מ מתמשך שיוציא אותן מהמצב הזה. אנחנו ממשלת שינוי, ומה שלא נעשה באוזלת יד מזעזעת, אנחנו כן נעשה. הגיל החשוב לידה עד 5, הגיל החשוב ביותר, חשוב להשקיע בגיל בשביל הפריון והעתיד הכלכלי. תשבו איתן, כל מה שקורה יוצר כדור שלג מתמשך, זה יכול להיעצר היום או מחר. לעניין השמה, אנחנו צריכים לדעת מה קורה עם ההליך, מה קורה שאנחנו מכשירים הכשרות איכותיות באזורים שיש בהם מחסור בהשמה?".
ח"כ ינון אזולאי: "לגבי מעונות היום, אשתי מנהלת מעון ולי יש ילד במעון, ואני יודע את החשיבות שלהן. אני יודע כמה קשה לגייס עובדות בשכר המטפלות, צריך לעשות הכל, והן התריעו והזהירו מספר פעמים. ברגע שאומרים שאם יש הכשרות למילה, לדיינות, לכל דבר אחר שברבנות, אני יודע שאתם לא מאשרים את זה כהכשרה מקצועית, אני לא חושב שזה נכון. הילדים האלה שובצו במעונות, ועכשיו אומרים להם לצאת ולהיזרק, והאימהות לא יעבדו.
ח"כ יעל רון בן-משה: "חסר לי בהצגה יותר פירוט לגבי ההשקעה בנגב והגליל, כמי שמגיעה מהגליל, וניהלתי מרכזי תעסוקה, אני יודעת שההשקעות לא מספיקות. הקונספט של חיבור הצפון למרכז לא עבד בעבר ולא יעבוד, צריך לדבר על יצירת מטרופולינים גם בצפון וגם בדרום, ליצור מנועי צמיחה לאזורים האלה. גם חוק עידוד השקעות הון לא נותן מענה לדבר הזה, השקעות כאלה שעוצרות ביקנעם לא מספיקות, צריך בידול גם של הצפון הרחוק. יש להאציל יותר סמכויות לרשויות המקומיות, אי-אפשר לנהל הכל מירושלים, יש להם ידע מה נכון ואיך נכון לעשות".
ח"כ שלמה קרעי: "מובא לפה תקציב פוגעני שלא מכיר ברעב, כמו קטר שדוהר ודורס בדרך את כל מי שלא מתאים לקרון שלו. המטפלות - בראשונה אותן נשים חרדיות וערביות, התקצוב של זרוע התעסוקה כולו מממומן מאותו קיצוץ לסיוע לנשים עובדות חרדיות וערביות. רוצים לחנך את אותם גברים שרוצים ללמוד תורה, ובדרך זורקים את הנשים שלהן. נושא נוסף - המובטלים, למה תקציב שירות התעסוקה מקוצץ, שעה שמספר המובטלים גדול. מממנים על חשבונם את הגרפים היפים שמגיעים לכאן".
ח"כ אימאן ח'טיב יאסין: "אין שום סיבה בעולם שנושא המטפלות לא ייפתר. ראוי לזרז זאת. מספר הצעירים הערבים מחוסרי התעסוקה הולך וגדל, טוב שיש תוכניות לעודד צעירים בהייטק, אבל בינתיים אותם צעירים יושבים בבית, ומוכנים להיכנס לעולם התעסוקה, למה לא לתת להם להיכנס לעולם הזה? הרשויות הערביות קורסות תחת עול כלכלי גדול, אזורי תעסוקה ותעשיה יסייעו מאוד בתחום הזה. אי-אפשר להפריד - הפשיעה, הבריאות קשורים בזה".
השרה השיבה לחלק מהשאלות נוכח קוצר הזמן, והודיעה כי תשוב לדיון נוסף על-מנת להשיב על יתר השאלות: "אנחנו כדרג מבצע קשוב מאוד לדרג המחוקק, ומבחינתי שאלות הליבה שנגעתם בהן מבחינת מגזרים, פריפריה, תעסוקה, הם מאוד מאוד נכונים. רשמנו לנו את השאלות ויותר מאשמח שנגיע ונבוא עם התשובות. ניתן לכם תשובה ברמה של שקל, לאן הלך ומה התוכניות".
"כשאני נשאלת על למה תקציב שהיה גדול יותר בסעיף מסוים קטן יותר כעת, אני רוצה לומר שיש לי את מלוא האחריות לבחון את נושא הכפילויות, שזרוע העבודה ושירות התעסוקה מגיעים למשרד, ואני רואה במו עיני איך הציבור הישראלי שאת הכסף שלו אנחנו מנהלים, יש לו פער מצד אחד, מצד שני יש כפילות שנותנת את אותו מענה. לא בבית הספר שלי. כל שקל שייצא יקבל דיווח מלא, אני אקבל החלטה שבמקום שבו יש כפילות היא תבוטל ובמקום בו יש פער, היא תענה. בחודשיים לא נפתור את כל העוולות אבל נפעל לתת מענה.
"לעניין המתמחים, שרת הכלכלה הזו לא תחתום על היתר של 26 שעות כפי שהיה, הייתי רוצה שכל המתמחים יעבדו 18 שעות ומטה, זה לא ניתן. הוצאתי מתווה להערות - הוא ידבר על תחילה, סיום, על היקף ירידה, על פריפריה שם ההזנחה הייתה רשלנית ופושעת. המתווה קודם בשיתוף פעולה עם משרד האוצר והבריאות שלצערי חזר בו מחלק מההסכמות, אבל זה לא משנה, נקדם את המתווה".
"לעניין אזורי התעשיה במגזר הערבי - סגן השר הוגדר כמי שיקדם בחינה של הנושא במגזר הערבי וכיצד ניתן מענה, איפה יש הפערים, איפה יש צרכים. לעניין המטפלות - אין ויכוח עם אף אחד כמה חשוב וכמה משמעותי הנושא. הנושא של התקציב צריך להיות מלובן במשרד האוצר, והם אומרים לא ניצור ציפייה שלא ניתן לעמוד בה. צריך להקשיב, למצוא את הפתרונות, לעשות מתווה מדורג שמסתכל קדימה, ואני מחויבת לעניין הזה. אני לא רואה את הפתרון מול העיניים, כי המקורות והמשמעויות נטו תקציביות".