שני עיתונאים זכו בפרס נובל לשלום לשנת 2021 - הודיעה (יום ו', 8.10.21) ועדת פרס נובל הנורבגית. הזוכים הם דימיטרי מורטוב מרוסיה ומריה רֶזָה מהפיליפינים, המובילים אמצעי תקשורת המותחים ביקורת עקבית על המשטרים הסמכותניים והרצחניים של
ולדימיר פוטין ורודריזו דוטרטה. הפרס היוקרתי ביותר בעולם מוענק להם, אומרת הוועדה, על מאבקם לשמר את
חופש הביטוי החיוני לחרות ולשלום. היא מציינת, כי השניים ממשיכים בפועלם למרות נסיונות חוזרים ונשנים מצד השלטונות לפגוע בהם. הוועדה מדגישה, כי הענקת הפרס לשניים מהווה הוקרה לכל העיתונאים הפועלים לשמירת חופש הביטוי.
מורטוב, בן 60, היה בשנים 2017-1995 העורך הראשי של העיתון "נוביה גאזטה", שלדברי ועדת פרס נובל הוא העיתון החופשי ביותר ברוסיה, ועובד בעיתון עד היום. מורטוב היה בין מקימיו של העיתון בשנת 1993, אשר הכריזו שמטרתם היא להקים עיתון שיהיה "ישר, חופשי ועשיר". לזכותו של העיתון עומדת שורה של חשיפות שחיתות בממשל הרוסי ובמגזר העסקי בו. הוועדה אומרת כי העיתון נוקט בגישה ביקורתית כלפי השלטון והוא מהווה מקור חשוב למידע על החברה הרוסית, במיוחד בנושאים המצונזרים בידי עיתונים אחרים. בין היתר עוסק העיתון בשחיתות, אלימות משטרתית, זיוף בחירות, מפעלי טרולים, מעצרים בלתי חוקיים והפעלת הצבא הרוסי ברוסיה ומחוצה לה.
"מורטוב מגן על חופש הביטוי אל מול קשיים הולכים וגוברים", אומרת הוועדה ומציינת, כי שישה מן העיתונאים ב"נוביה גאזטה" נרצחו מאז הקמתו. לדבריה, למרות כל אלו - מורטוב מסרב לשנות את מדיניותו ודוגל בזכותם של עיתונאים לכתוב הכל על כל נושא, בתנאי שהם עומדים בכללי האתיקה המקצועית. מורטוב זכה בתואר אביר לגיון הכבוד של צרפת (העיטור הגבוה ביותר במדינה), בפרס חופש העיתונות הבינלאומי של הוועדה להגנת עיתונאים ובפרס חופש הביטוי ההולנדי.
רזה, בת 58, היא המנכ"ל של אתר החדשות Rappler, אותו הקימה עם עיתונאים אחרים כדף פייסבוק בשנת 2011; שנה לאחר מכן הוא הפך לאתר מלא. בשנה שעברה הורשעה רזה בעבירות סייבר ונדונה למאסר שבין שישה חודשים לשש שנים, אך ריצוי עונשה נדחה עד להכרעה בערעורה. ארגונים בינלאומיים להגנה על חופש הביטוי וחופש העיתונות האשימו את שלטונות הפיליפינים בתפירת תיק, שמטרתו להשתיק את רזה ואת עמיתיה שהועמדו לדין לצידה. רזה זכתה בשורה של פרסים בינלאומיים, בשנת 2018 הייתה בין אנשי השנה של טיים בתחום שומרי זכויות האדם, ושנה לאחר מכן כלל אותה השבועון החשוב ברשימת 100 האנשים המשפיעים בעולם.
ועדת פרס נובל אומרת כי רזה ו-Rappler מנהלים מאבק נגד המשטר הסמכותני בפיליפינים ומגנים ללא לאות על חופש הביטוי במדינה. הוועדה מציינת במיוחד את הגישה הביקורתית של רזה כלפי "המסע הרצחני נגד סמים" שמנהל דוטרטה [אשר אמר במפורש, כי אינו מוטרד כלל ממאות ההרוגים מירי המשטרה]. לדברי הוועדה, מספר ההרוגים במסע זה כה גבוה, עד שהוא דומה לזה שבמלחמה רחבת היקף. עוד מציינת הוועדה את מאבקה של רזה נגד הדיס-אינפורמציה המופצת ברשתות החברתיות.
108 יחידים ו-24 ארגונים זכו בפרס
פרסי נובל (לשלום, לרפואה, לכימיה, לפיזיקה ולספרות) נושאים את שמו של ממציא הדינמיט, אלפרד נובל, אשר הוריש כמעט את כל רכושו להענקת הפרסים. פרס נובל לשלום עומד במרכזם של פרסים אלו, הן משום שהוא היה הבסיס לרעיון הפרסים (בעידודה של הברונית ברטה פון-סוטנר, ידידתו של נובל), הן משום שהוא מפנה את תשומת הלב לאישים ולנושאים רבי חשיבות והן משום שעל מקבליו נמנים אישים ידועים במיוחד. בשנה שעברה זכה בפרס ארגון המזון העולמי, כהוקרה על פעילותו באיזורים מוכי רעב.
ב-120 שנות חלוקתו של הפרס, הוא הוענק ל-108 יחידים ול-24 ארגונים. הצלב האדום זכה בו שלוש פעמים, וועדת האו"ם לפליטים - פעמיים. רזה היא האישה ה-18 הזוכה בפרס. ב-19 שנים - בעיקר של מלחמות העולם - הוא לא הוענק. השנה הוגשו לוועדת נובל שמותיהם של 329 מועמדים לפרס נובל לשלום - המספר השני בגובהו אי-פעם. שמות המועמדים מתפרסמים רק לאחר 50 שנה, והוועדה ידועה כגוף שממנו אין הדלפות כלשהן - וגם כמי שלעיתים קרובות מפתיעה את בעלי התחזיות למיניהן.
חלק משמותיהם של המועמדים התפרסמו, ביוזמת מי שהציעו אותם. הבולטים שבהם: ארגון הבריאות העולמי, בשל מאבקו בקורונה; מתנגד הממשל הרוסי אלכסיי נבלני, שנכלא בידי הנשיא ולדימיר פוטין שלא הצליח להתנקש בחייו; גרטה תונברג, פעילת הסביבה השבדית הצעירה; סווטלנה טיחנובסקיה, מתנגדת לשלטון העריצות של אלכסנדר לוקשנקו בבלארוס; נשיא ארה"ב,
ג'ו ביידן; ראש ממשלת ניו-זילנד, ג'סינדה ארדרן, בשל הצלחתה במאבק בקורונה; ארגון "עיתונאים ללא גבולות" העוסק בהגנה על חופש העיתונות; סוכנות האו"ם לזכויות אדם; ותנועת המחאה האפרו-אמריקנית Black Lives Matter.
הפרס יוענק בידי מלך נורבגיה בטקס באוסלו ב-10 בדצמבר, יום הולדתו של נובל. לצד היוקרה העצומה הנלווית לפרס ומדליית הזהב הנושאת את דמו של נובל, הזוכים גם מקבלים מיליון דולר (המתחלקים ביניהם אם יש יותר מזוכה אחד). כספי הפרס, הטקס ופעילות הוועדות המעניקות את הפרסים ממומנים עדיין מפירות השקעת עזבונו של נובל. הבנק המרכזי של שבדיה מעניק פרס מקביל בתחום הכלכלה, המכונה גם הוא "פרס נובל" למרות שרשמית איננו כזה.
בין הזוכים הבולטים בעבר בפרס נובל לשלום: נשיאי ארה"ב תיאודור רוזוולט, וודרו וילסון ו
ברק אובמה; ראשי ממשלת ישראל
מנחם בגין,
יצחק רבין ו
שמעון פרס; יו"ר אש"ף,
יאסר ערפאת; נשיא מצרים, אנואר סאדאת; המדינאי הבריטי אוסטין צ'מברליין; המדינאי הגרמני ארנסט שטרסמן; שרי החוץ של ארה"ב, קורדל הול, ג'ורג' מרשל ו
הנרי קיסינג'ר; רלף באנץ', שתיווך בין ישראל למדינות ערב; הרופא הצרפתי אלברט שווייצר; הסופר הסובייטי אלכסנדר סולז'ניצין; המהנדס הסובייטי אנדריי סחרוב; מזכירי האו"ם, דאג האמרשילד וקופי אנאן; פעיל זכויות האדם מרטין לותר קינג; המדינאי הצרפתי רנה קאסן; קנצלר גרמניה, וילי ברנדט; הנזירה אימא תרזה; נשיא פולין, לך ולנסה; הארכיהגמון דזמונד טוטו מדרום אפריקה; הסופר ניצול השואה
אלי ויזל; נשיא בריה"מ, מיכאיל גורבצ'וב; נשיאי דרום אפריקה, נלסון מנדלה ופרדריק דה-קלרק; סגן נשיא ארה"ב, אל גור; תנועת הקווייקרים; ארגון אמנסטי; האו"ם; כוחות השלום של האו"ם; הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית;
האיחוד האירופי והארגון למניעת הפצת נשק כימי.