עדת הכספים מקיימת (יום ד', 13.10.21) דיון בנושא הצגת תקציב משרד הפנים לשנות הכספים 2021-2022 - בהשתתפות שרת הפנים, איילת שקד.
השרה שקד הציגה בפתח הדיון את עיקרי סדרי המשרד: "למשרד הפנים יש תפקיד מאוד חשוב, בחיי האזרחים, בשלטון המקומי, בפיתוח הארץ ובדיור. אנחנו עובדים יד ביד עם ראשי הרשויות מכל הארץ, מכל המפלגות וכל המינים. התקציב מתאים לסדרי עדיפות שהתוויתי: חשוב לנו לקדם - ראשי ערים, במיוחד ערים יציבות שיכולים לקבל עוד ועוד סמכויות - השלטון שלנו מאוד ריכוזי, אנחנו יכולים להאציל להם עוד סמכויות ותפקידים, כך השירות לאזרח ישתפר".
"אנחנו מקדשים 3.3 מיליארד שקלים מענקי איזון, יש לראשי הערים מוטיבציה לא לעלות בסוציו כי אז הם מקבלים פחות. אני רוצה לחשוב איך לשנות את זה - את המצב בו ראשי ערים מעדיפים להישאר עיר חלשה יותר. בנוסף אני רוצה להסיט עוד תקציבים לראשי ערים שבונים, בנוסף ל-320 מיליון שקלים שאנחנו מקדישים לתמרוץ דיור. השר אלקין ואני עובדים קשה כדי להאיץ את התכנון והשיווקיים".
"אני רואה כיעד לחזק את השלטון המקומי, יש ראשי ערים ומועצות מאוד טובים, ברובם הגדול עובדים מבוקר עד לילה למען האזרח. ראש עיר שנכנס לתוכנית הבראה תוך שנה שנתיים רואים שיפור ולאחר מכן נכנסים לתקופת המראה".
"יש לנו תוכנית להקים 11 ישובים בנגב, חלקם הגדול עבר החלטת ממשלה בעבר ונתקע. בניהם הישוב חירן שנתקע, ולא התקדם מכל מיני סיבות. הסרתי את החסם בעניין חירן, משרד השיכון התחיל את השיווקיים - עד 400 יחידות הוא יישאר במועצה האזורית תמר, מעל זה - יעבור למועצה אזורית אחרת".
מנכ"ל המשרד, יאיר הירש: ציין כי "יש קפיצה בשנת 2020 של 12 מיליארד שקלים בתקציב סביב המענקים בקורונה, ואנחנו חוזרים לתקציב של 9-9.1 מיליארד שקלים בשנה".
הירש הציג את השימושים המרכזיים בתקצב הדו שנתי: "מענק איזון 3.3 מיליארד שקלים בשנה - רוב הרשויות בישראל מקבלות מענק זה - ישנן 257 בישראל, 60 רשויות לא מקבלות מענק איזון, כל השאר מקבלות על-פי מודל שקיים. מענקי הפיתוח לרשויות מתוקצבים ב-290 מיליון שקלים, הגדלנו זאת לאור כך שאנחנו מאמינים שאם ניתן רק לשוטף זה לא יצמיח את הרשויות, לא יאפשר להם לקחת שקל ולהפוך אותו לשניים, באמצעות ההגדלה נאפשר לרשויות להסתכל לטווח ארוך".
עוד הציג הירש כי הקרן לצמצום פערים מתוקצבת ב-500 מיליון בשנה: "בין השאר בנויה לרשויות שהיו ערי עולים. גם בתוכניות המראה הגדלנו את התקציב השנה ל-200 מיליון שקלים לטובת פיתוח כלכלי. בנוסף ישנו תקציב לסיוע לתקציב שוטף ברשויות בסכום של 175 מיליון שקלים".
במסגרת "אתגרים לאומיים" הוצג תקציב של 320 מיליון שקלים לתמרוץ דיור, כאשר רשות שתדע לשווק יותר דירות על-פי קריטריונים שיקבעו, תקבל סיוע, הירש פירט כי "הסכמי הגג מצוינים ברמת הפיתוח, ברמת השוטף יש לנו קצת יותר אתגרים, כך תמרוץ הדיור יאפשר לרשויות לעמוד קצת יותר על הרגליים בשוטף". לעניין תקצוב רשויות ביו"ש הוקצבו 200 מיליון שקלים לתקציב השוטף ו-100 מיליון שקלים לפיתוח כלכלי. בנוסף מתוכנן תקצוב רשויות עם חופי רחצה ותקצוב מועצות אזוריות עם ערים גדולות.
לעניין רשות האוכלוסין וההגירה שתחת משרדה הציגה השרה שקד כי "בתקופת הקורונה הרשות עשתה עבודה מאוד קשה עם מגבלת הכניסה לישראל. מדינות ההגירה שלי ברורה - לצמצם שהייה של שוהים בלתי חוקים, עובדים זרים ומסתננים, בין שנכנסו בצורה חוקית ובין לאו. הרבה דברים ישתנו. אנחנו מקדמים את החוק הביומטרי לזרים, דבר שיכול למנוע זיופים וכדומה".
"העברנו חוק שמשאיר 2,000-2,500 עובדים בשל מצוקת העובדים הסעודים והקורונה, הקמנו צוות להעברת האחריות על העובדים לתאגידים, אנחנו חושבים שזה גם יהיה זול יותר למשפחה וגם פשוט יותר".
מנכ"ל הרשות, תומר מוסקוביץ הציג כי בישראל כ-97,247 זרים שוהים בישראל שלא כחוק: 30,511 מסתננים, 18,136 עובדים זרים לא חוקיים, 48,600 תיירים ללא אשרה בתוקף. לצד אלה, שוהים כ-300 אלף זרים בישראל בהתאם לתנאי רישיון.
במסגרת מינהל התכנון שגם הוא תחת אחריות משרדה, הציגה השרה כי "בשנתיים שלא הייתה ממשלה שווקו בערך 56 אלף יחידות דיור במקום 70-80 אלף. שיא כל היחידות ששווקו היה בתקופת כחלון - 70 אלף, אני מקווה שהשנה נשבור את השיא ובשנה הבאה נשווק 80 אלף יחידות".
במסגרת הכלים להתמודדות עם משבר הדיור הציגה שקד: "הכנתי חלופה לתמ"א 38, שתקופתה מסתיימת בקרוב - חלופה שמאפשרת הרבה יותר אחוזי בנייה - 400 אחוזי בנייה, גם היטלי השבחה שלרשויות תהייה מוטיבציה לא לעצור את זה. רק לאחרונה עברה תוכנית להסבת בנייני משרדים מתוכננים למגורים, יש מיליונים של מטר מרובע מתוכננים למשרדים, שאין בהם צורך".
"אנחנו מקדמים רפורמה של רישוי עצמי לפישוט הליכי התכנון, ובכלל זה אנחנו מחזקים את וועדות התכנון, והותמ"ל, ראשי ערים רוצים מאוד שהתוכניות שלהם יכנסו לותמ"ל, אנחנו מגדילים את התקנים כדי שיהיה אפשר להכיל יותר תוכניות. שמים דגש על התחדשות עירונית".
"בעניין הישובים - היה כאן הרבה שנים מדיניות שלא צריך להקים חדשים אלא רק להרחיב את הקיימים, בנגב אנחנו מוציאים תוכנית של הקמת ישובים - תוכנית מאוד נרחבת. יש יתרונות רבים, בעיקר בנגב בהקמת ישובים חדשים. ברמת הגולן - אנחנו רוצים לעבות את הקיימים ולהקים 2 חדשים. כמות הישובים בגולן לא זזה בשנים האחרונות, חלק מהעניין זה ועדות הקבלה. אנחנו רוצים להעביר שישובים עם ועדות קבלה - יוכלו להתרחב מ-400 משפחות ל-600. בנוסף אנחנו מתכננים להקים ועדת משנה בוועדה מחוזית צפון - שתעסוק רק בגולן, כדי להגדיל את מספר התושבים".
