עו"ד בתיה כהנא דרור, יועמ"ש הארגון הליברלי נאמני תורה ועבודה: "יש פה טענה פורמלית מול מהותית. אישה תובעת חיוב גט ותביעתה נדחית. האם האישה הזו לא עגונה? היא נשארת בנישואין. 10% תיקים מתמשכים שנדחתה תביעתם הן מסורבות גט. יש חלוקה מלאכותית בין מעוכבות גט למסורבות גט, יש לנו לפחות מתוך ה450 עניין של מדיניות פסיקה ואם בתיה"ד ולא רוצים לתת חיוב גט למרות שהבעל מסרב בגלל סיבות כאלה ואחרות זו לב הבעיה. ולכן משיכת תיקים כדי להגיע להסכם זאת גם צורה מסוימת של סרבנות גט, מופעלת סחטנות. אני מבינה את בתי הדין שהם צריכים לייצר את הגבול הזה של יש או אין פס"ד אבל זה מלאכותי. סרבנות גט קורית מתחילת הדרך".
עו"ד קרן הורוביץ, מנכ"ל מרכז רקמן לקידום מעמד האישה: "כ-10% מהתיקים שלא בהסכמה הם תיקי סרבנות גט. זה מספר גדול וייתכן שאף 15% אם ייכללו עוד קטגוריות וזה מצריך פתרון. יש להמשיך את הבדיקה ושבמערכת בתי הדין לא תופעל סחטנות".
פנינה עומר, מנכ"ל ארגון יד לאישה: "למה החלטתם לא להכניס לרשימה את תביעות הגירושין שנדחו? כלומר הגיע איש או אישה שביקש להתגרש וביה"ד דחה את תביעתו. מדובר על כ-70 תיקים ב-2019. לא משנה אם יש 400 או 500 מסורבות גט, צריך לזכור שככל שהמערכת מאפשרת את המציאות הזו יש הרבה מאוד תיקים שמושפעים ממדיניות של סחטנות או הימשכות תיקים ומנצלים זאת. ניתן לראות כמה חשובה תפיסתו ההלכתית של הדיין שיושב בדין. אנחנו לפני הוועדה למינוי דיינים בית הדין הרבני צריך להיות שותף שלנו וזה לא חשוב בגלל אם הדיין הוא בעל כיפה סרוגה או חרדי, אשכנזי או ספרדי, תהיו שותפים לנו בבחירת דיינים שתפיסת העולם שלהם לא נותנת מקום לסחטנות".
עו"ד מוריה דיין: "אין בנתונים את המקרים בהם ניתנו פסקי דין שבהם הגט סודר אחרי 60 ימים. רואים שהחיוב, כפייה, המלצה משפיע על סיום התיק והשאלה אם ניתנים או לא ניתנים פסקי דין זאת שאלה של מדיניות הלכתית. יש הרכבי דיינים שנכנסים אליהם וכבר בדיון הראשון התחושה שמתקבלת שבאולם הזה לא תהיה אפשרות לסחטנות גט ויש דיינים שכולנו יודעות שאם הגענו אליהם אז הכל פתוח ולכן יש חשיבות רבה וזה משמעותי מאוד. מתוך 450 תיקים רק ב-10% ניתנו פסקי דין".
עו"ד מאור אלבק ממבוי סתום: "יש עניין לחשוד בנתונים שכל פעם קצת אחרים והם לא הנתונים שיש באתר. צריך להסדיר אחת ולתמיד נתונים עקביים. התיקים שבהם מסורבת הגט התייאשה והם תיקים סגורים ולכן אינם בנתונים. לא מקבלים סיוע מביה"ד ולכן חוזרים לשלום בית, אלא שנישואין כבר אין אבל אי-אפשר לקבל גט ולכן התיק סגור. בנוסף, יש לחשוב איך סופרים את מקרי סחטנות הגט. כמה פעמים מחייבים להגיע להסכמה בהתניה של הגט".
הרב דוד מלכא, מנהל בתי הדין הרבניים: "בהרצאה באונו דיברתי על 180 מסורבות גט ו-190 מסורבים וכולם קפצו אבל לא קיבלתי אף פנייה. להפריך מספרים זאת לא חוכמה. יש הרי בחוק הוראה, המחייבת סידור גט תוך 45 יום. יש לנו במערכת משימה אוטומטית אחרי כל החלטה של פס"ד לגירושין. המשימות האלה היו נוצרות והייתי צריך למחוק את המשימות כי הגט כבר סודר. תשאירו את המחלוקת בין הדיינים מי יותר עם יד על ההדק או מי שהוא עושה את השיקול דעת שלו אחרת ומחליט איפה לחייב ואיפה לתת המלצה ובאיזה סנקציות לנקוט. המציאות היא, 450 תיקים על 11,000 תיקי גירושין. זה אחוז שולי וזאת המציאות".
ח"כ קריב הגיב לדבריו: "אני לא רוצה להתערב בשיקול הדעת השיפוטי אלא אם רואים שמאות אזרחיות ואזרחים לא יכולים לפתוח פרק חדש בחייהם גם בחלוף שנים".
עו"ד יעקבי הוסיף: "בכל פרמטר שהוא הנהלת בתי הדין הרבניים נוקטת שקיפות מקסימלית בכל קנה מידה אין גורם שביקש מאיתנו שיתוף פעולה בהקשר של קבלת נתונים ולא סייענו. יש בעיה בהקפדה על הקודים, זה לא משהו של מה בכך. הקודים מניעים תהליכים. יש טעויות של פקידים ומנהלים ודיינים בתום לב. אני מבקש מדיין שלא ייתן קוד לפני שהגיע למסקנה והדיין מתקשה בקודים למרות שהוא די מבין במחשוב, אבל התחיל את ההחלטה במתן הוראות. התאמצנו מאוד בחודש האחרון בגלל בקשתך והשקענו בזה הרבה שעות כי רצינו לספק את זה אבל זה היה על חשבון דברים אחרים. זה מתחיל בראש ובראשנה עם כוח אדם ומחשוב רציני, יכולת הדרכה, שיתוף פעולה. אנחנו לא מתערבים במדיניות הלכתית אבל אנחנו פתוחים. אין לשום בית המשפט שלום נוער או עבודה פילוחים כמו אצלנו. אנחנו עושים את המקסימום שהנתונים יהיו אמיתיים. יש חוסר דיוקים יש שגיאות יש טיוב של המערכת שמשפיע על הנותנים שנתנו לפני שלוש שנים. אנחנו פתוחים להכול, אין אצלנו עצימת עיניים. אנחנו טועים, אנחנו בני אדם ואנחנו מקווים שאם יהיו לנו יותר אמצעים ניתן נתונים יותר מדויקים אבל לא נתערב בפעילות השיפוטית כי היא לא במנדט של עוה"ד".
קריב סיכם את הדיון: "אנחנו צריכים להמשיג את התופעות שאנחנו מדברים עליהם ואני שמח שיש תמימות דעים, שבצד ההגדרה של סרבנות גט חייבים להתחיל להתעסק בשאלה של עיכובי גט או של תהליכים מתמשכים ולמצוא את הדרכים לצמצם בצורה ניכרת את המספרים. אני מבקש מהנהלת בתי הדין הרבניים להמשיך ולטייב את המחקר הראשוני שנעשה. המשימה המרכזית שלנו היא לפצח את מה שאני רואה כסרבנות הגט השקופה. יש לעשות סדרי עדיפות- תיק גירושין ממוצע שמתנהל שנה זה דבר שאפשר לחיות איתו. זאת לעומת מצב בו יש עשרות משפחות או זוגות שלא מצליחים להיפרד גם בחלוף 7-6 שנים שאליו יש להידרש".
