הליכוד סיים את שתי מערכות הבחירות שהתקיימו בשנת 2019 בגרעון מצרפי של 60 מיליון שקל - מגלה (יום ג', 30.11.21) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח שלו על הוצאות הסיעות בבחירות לכנסת ה-21 וה-22.
בגין מערכת הבחירות לכנסת ה-21 (אפריל 2019) קנס אנגלמן את תע"ל ב-100,000 שקל, את מרצ ב-75,000 שקל ואת דגל התורה ב-30,000 שקל - כולן בשל חריגות מתקרת ההוצאות. הכנסות המפלגות הסתכמו ב-198.2 מיליון שקל והוצאותיהן היו 288.6 מיליון שקל - דהיינו גרעון של למעלה מ-90 מיליון שקל. הגרעונות הכבדים ביותר היו של הליכוד (21 מיליון שקל), העבודה (13.4 מיליון שקל), כולנו (11.5 מיליון שקל), הימין החדש של נפתלי בנט ואיילת שקד (8.5 מיליון שקל), ש"ס (7.5 מיליון שקל) ומרצ (6.5 מיליון שקל).
אנגלמן אומר כי למרות התראות בשלוש הבחירות הקודמות - הליכוד קיים גם ערב בחירות אפריל 2019 את ה"לאומיאדה" באילת. "בעצם קיומו של האירוע בתקופת הבחירות לכנסת ה-21 - גם אם בשינוי מסוים ממתכונתם של האירועים בתקופות השוטפות הקודמות - האירוע שימש במה לשרים ולחברי הכנסת של הסיעה וגם ניתן לו סיקור תקשורתי נרחב בכלי תקשורת מרכזיים - ולפיכך גלומה בו תרומה לסיעה, ועקב כך הכנסות הסיעה לא היו בגבולות הקבועים בחוק לעניין קבלת תרומות", קובע אנגלמן. "בכוונתי להמשיך לעקוב בביקורת הבאה אחר מימוש ניתוק הקשר בין סיעת הליכוד לאירוע".
בגין מערכת הבחירות לכנסת ה-22 (ספטמבר 2019) קנס אנגלמן שבע סיעות. הליכוד, העבודה ומרצ נקנסו ב-200,000 שקל כל אחת בשל חריגה מתקרת ההוצאות; התנועה הירוקה של סתיו שפיר נקנסה ב-100,000 שקל מאותה סיבה, וגשר של אורלי לוי-אבקסיס - ב-30,000 שקל. מפלגת העצמאות של אהוד ברק (שגייס בשעתו תרומות בלתי חוקיות בפרשת העמותות) נקנסה ב-200,000 שקל בשל תרומות בסכומים גדולים מהמותר וחריגה מתקרת ההוצאות. ש"ס נקנסה ב-50,000 שקל בשל הוצאות שאינן בהתאם לחוק דרכי תעמולה.
הכנסות הסיעות בבחירות אלו הסתכמו ב-189.3 מיליון שקל, ההוצאות היו 268.9 מיליון שקל, כך שהגרעונות הסתכמו ב-80 מיליון שקל. הליכוד סיים מערכת בחירות אלו בגרעון של 39.7 מיליון שקל. הגרעונות הבאים בגובהם היו של העבודה (13.7 מיליון שקל), חוסן לישראל של בני גנץ (5.6 מיליון שקל), ש"ס (5.2 מיליון שקל) ועצמאות (4.9 מיליון שקל).
שימוש במימון שלא למטרות להן נועד
אנגלמן מציין: "ניסיון העבר מלמד כי הסיעות עושות שימוש חוזר ונשנה בכספי המימון הממלכתי השוטף לצורך כיסוי גירעונות שמקורם במערכות בחירות קודמות... כאשר המימון הממלכתי השוטף המשולם לסיעות משמש בפועל לכיסוי הגירעונות שנוצרו במערכות בחירות, משתמע מכך כי למעשה נפגעת יכולתן של סיעות להשתמש בכספי המימון הממלכתי השוטף למטרה שלה הם יועדו לפי החוק, דהיינו - קיום קשר רעיוני וארגוני עם הציבור בין בחירות לבחירות. אני שב וקורא למחוקק לבחון את הנושא".
אנגלמן מדווח גם על מצבן הכספי של המפלגות, נכון לסוף ספטמבר 2019. הליכוד היה במצב הקשה ביותר, עם גרעון נצבר של 60 מיליון שקל. לבית היהודי של בנט ושקד היה גרעון של 17.7 מיליון שקל; הגרעון של דגל התורה היה 7.9 מיליון שקל; חוסן לישראל ומרצ גררו גרעון של 6.2 מיליון שקל כל אחת. בסך-הכל הגיע גרעון הסיעות ל-99 מיליון שקל. חלק מן הסיעות נשאו גם בנטל כבד של הלוואות: 38.6 מיליון שקל לליכוד, 18 מיליון שקל לחוסן ישראל, 18 מיליון שקל ליש עתיד ו-10.1 מיליון שקל לש"ס. בסך-הכל היו חייבות הסיעות 136.7 מיליון שקל בגין הלוואות.
אנגלמן קנס את שר הביטחון לשעבר, משה יעלון, ב-50,000 שקל, משום שהשתמש שלא כדין בתרומות בסך 2 מיליון שקל שקיבלה "העמותה למנהיגות אחרת" באמצעותה פעל לפני הקמת רשימת תל"ם (שבבחירות אלו התאחדה עם חוסן לישראל ויש עתיד להקמת כחול-לבן). הקנס הוטל למרות שנציגיו של יעלון טענו שהוא פעל בתום לב.
