מו"מ עד המדינה עם חפץ - שבוע לפני המועד שתיאר

ניר חפץ ניהל מו"מ על הסכם עד מדינה שבוע מוקדם יותר מכפי שטען עד כה - מעלים מסמכים שהציג (יום ג', 7.12.21) סניגורו של בנימין נתניהו, עו"ד בועז בן-צור, בהמשך חקירתו הנגדית של חפץ בתיק 4000. חפץ נעצר ב-18.2.18 וההסכם נחתם ב-5.3.18; השאלה הייתה מתי החליט חפץ להיות עד מדינה. בן-צור הציג זכרון דברים מ-25.2.18 של מפקד היאל"כ דאז, אלי אסיאג, לפיו עו"ד אלי זהר הגיע אליו באותו יום בשמו של חפץ כדי לנהל מו"מ ראשוני על הסכם עד מדינה. חפץ השיב, כי זהר הגיע אליו לראשונה רק ארבעה ימים מאוחר יותר. בן-צור: "הבעיה שלי היא שאתה לוקח את התאריכים קדימה". חפץ: "אתה תצא מאיזו הנחה שאתה רוצה ואני אמשיך לדבוק באמת שלי כפי שאני זוכר אותה. ב-25 בחודש לא היה שום מו"מ של זהר עם אסיאג". בן-צור: "אתה העלית את השם של זהר כבר ב-22 בחודש". על-פי המזכר, זהר אמר שיש לשחרר את חפץ כדי שיוכל לשקול את החלטתו, וכי הוא יוכל "לספק דברים נוספים שאינם בספקטרום של החקירה וזאת במפגש מסודר לאחר שיקבל 24 או 48 שעות לחשוב ולשקול את צעדיו ולהיוועץ באופן חופשי בעורכי הדין ובמשפחתו". השופט משה בר-עם: "השאלה היא האם הצעת להרחיב מעבר לחקירה כתמורה להסכם". חפץ: "אני לא זוכר. אבל מאחר שאחר כך אמרתי להם שיש פרשיות ביטחוניות, ופתחתי הכל בפני זהר, הגיוני שהוא אמר את זה". בן-צור הראה, כי בחקירתו ב-25.2.18 דיבר חפץ על זהר, וציין שהוא גם עורך דינו של מיקי גנור, שהיה אז עד המדינה בפרשת הצוללות. הוא גם סיפר שזהר הגיע אליו יומיים לפני כן. חפץ: "אם אמרתי את הדברים אז, ברור שהם נכונים והם גוברים על הזיכרון המאוחר שלי".

ההגנה פענחה את ההקלטה

ב-4.3.18 התקיימה פגישה בין בכירי החוקרים לבין עו"ד אילן סופר, והם הציבו תנאי לפיו חפץ יודה בשיבוש ויישלח לעבודות שירות; סופר דחה זאת על הסף. חפץ: "זה אומר שב-4.3 לא הייתי בגמירות דעת להתקשר בהסכם עד מדינה. זה היה תנאי היסוד לכל ההסכם". בן-צור: "הייתה לך כוונה להתקשר בהסכם, והיו לך תנאים". חפץ: "לא חששתי ללכת הביתה בלי לחתום על כלום. זה היה אם כל התנאים שלי. זה מראה לך עד כמה היה תהליך, אבל אני לא החלטתי עד הלילה שבין 4 ל-5 במרס". לדברי בן-צור, התקיים מו"מ שאינו מתועד עם באי-כוחו של חפץ. לטענתו, החוקרים אמרו לחפץ שיקבל את החסינות המבוקשת אם יספק מידע נוסף על נתניהו; חפץ הכחיש בתוקף. בן-צור הקרין שיחה שהתנהלה ב-4.3.18 מחוץ לחדר החקירות, לאחר שיצאו ממנו אסיאג, חפץ, עו"ד אילן סופר שייצג אותו וחוקרים אחרים, ואשר פוענחה במעבדה ששכרה ההגנה. חפץ נשמע אומר בהקלטה: "אם יעלו פה דברים, אני... עלי... יקח הרבה זמן. יעלו דברים תוך כדי זה. אני רוצה שכל מה שקשור לנתניהו... זה סגור בינינו". לטענת בן-צור, המילים "סגור בינינו" מלמדות על הסכם נוסף שלא תועד. חפץ הגיב: "זה הזוי מה שאתה אומר. לא נסגר שום דבר שלא היה מוקלט, או בחדר החקירות, או בידי אילן סופר. בשום אופן לא היו הדברים האלה. אני לא שמעתי את הדברים שאתה אומר שנאמרו פה, וגם אם כן - זו בשום אופן לא הפרשנות שצריך לתת לזה". לדברי חפץ, הוא כלל אינו זוכר שיחה כזאת. הסכם עד המדינה כלל הסכמה להקליט אחרים. לדברי חפץ, הסעיף לא מצא חן בעיניו, אבל נאמר לו שזהו סעיף סטנדרטי ובפועל הוא לא נדרש להקליט. עוד נאמר בהסכם, כי מצבו ומצב משפחתו עלול להשתנות לרעה והוא לא יתבע על כך. חפץ: "הבנתי את זה בנושא הפרנסה, אבל אם זה לא סעיף סטנדרטי - אפשר לפרש את זה על-רקע הלחצים עלי". על-פי הנספח, הוא ימסור "פרטים על-אודות גורמים ודמויות נוספות המקורבות לראש הממשלה ופועלות בסביבתו". עו"ד ז'ק חן טען, כי שני הסעיפים הללו חריגים ואינם מופיעים בהסכם עם שלמה פילבר.

"סחר סוסים ברמה הכי בהמית"

חפץ תיאר את השיקולים שהובילו אותו לחתימת ההסכם: "היו הרבה שיקולים, אני יכול לתאר מה היה דרמטי. הקטע שהראו לי מהחקירה של שאול אלוביץ [בו אישר את פגישת השיבוש], העובדה שידעתי שלהיות חשוד זה ירסק אותי כלכלית, ידעתי שההגנה תעלה כמה מיליונים ושאאבד את הפרנסה, הייתי מוטרד מזה שחשבתי שמצבי לא טוב בנושא השיבוש, ומורלית הייתה משמעות גדולה לכך שפילבר 'נשבר' אחרי שעמד בפרץ חודשים ארוכים. היו עוד חמישה-שישה שיקולים, יש קשת רחבה". ברענון אמר חפץ שאינו יכול לכמת את ההשפעה של התשישות, והוא אישר זאת בעדותו. לדבריו, הוא העריך שהסיכוי שיועמד לדין היה גבוה יותר מכפי שלימד חומר הראיות, בשל מוטיבציה גדולה של רשויות החקירה וחלקים מהתקשורת. "לדעתי תיק 4000 לא היה בא לעולם אם נתניהו לא היה ראש הממשלה. המחשבה שלי היא שלהכניס סיקור הוגן בנוסחה של שוחד, זה הזוי. אני מודע לקח ותן שיש בין פוליטיקאים לתקשורת, ושזו אג'נדה של הרשויות וחלק מהתקשורת. זה סחר סוסים ברמה הכי בהמית שיש". חפץ אישר, כי בכוונתו לתבוע את המדינה על מה שנעשה לו במעצר. הוא גם אמר כי הוא והמקורבת אליו כלל לא נשאלו על הפרסומים בעניינם, למרות שלפני שנתיים פורסם שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הורה לבדוק זאת.