ועדת הכספים החלה (יום ב', 20.12.21) בהכנת הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 259) (פטור ממס על מענק לזוכה בתחרות במסגרת המשחקים האולימפיים או הפאראלימפיים), התשפ"ב-2021 (מ/1468) -לקריאה שנייה ושלישית.
הצעת החוק קובעת כי במטרה לתמוך בספורטאים המייצגים את ישראל וזוכים להישגים במשחקים האולימפיים או במשחקים הפאראלימפיים, אלה יהיו פטורים ממס הכנסה על מענק המשולם לספורטאי בשל זכייה במקום הראשון, השני השלישי בתחרויות אלה.
במסגרת הדיון מוזגו מספר הצעות חוק פרטיות עם הצעת החוק הממשלתית. ההצעה זכתה לתמיכה גורפת מצד חברי הכנסת. בנוסף קראה הוועדה לבחון גם את הכללת זוכי המדליות באליפויות אירופה ואליפויות העולם במסגרת ההטבה, וכן את זוכי המדליות במשחקי העולם - כ-30 ענפים שאינם מוגדרים כאולימפיים אך הינם ספורט מקצועי לחלוטין.
יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר פתח את הדיון וציין כי "זהו רגע נדיר בו יש הסכמות בין אופוזיציה לקואליציה, יש פה הצעת חוק ממשלתית, והצעות חוק של מספר חברי כנסת, תמימות דעים. מה שנצטרך לעשות זה למזג את הצעות החוק ואחר כך נתחיל לדון לגופו של עניין ונבין מה המשמעויות של פטור ממס לאולימפיאדות, וכן לאליפויות עולם ואליפויות אירופה".
ח"כ יריב לוין: "מדובר בהצעת חוק שהוגשה ביוזמת סיעת ישראל ביתנו בכנסות קודמות, שבאה לתקן מצב אבסורדי שמצד אחד באים לספורטאי העילית שהביאו לנו כבוד רב, ורוצים לתת להם מענק על כך, ומצד שני מכווצים את המענק שלהם כמעט לחצי. זה בלתי סביר ובלתי הגיוני. ראוי שמי שהגיע להישגים יקבל את המענקים האלה".
ח"כ אופיר כץ: "אנחנו רגילים להטיל מיסים על האזרחים וסוף-סוף אנחנו עושים מעשה שיקל על האזרחים שלנו. מדינה שלמה התרגשנו מהזכיות שראינו באולימפיאדה האחרונה, אני בטוח שיש עוד הרבה שיכולו להביא הישגים אבל אין מספיק תקצוב לספורטאים האלה, ומי שמגיע משקיע את כל הונו, אז עד שהם מגיעים לכך גובים מהם מס כה גבוה, לכן הגשתי את הצעת החוק שלי בנושא. אני קורא לצרף גם את המקצועות שאינם אולימפיים, שמקיימים פעם ב-4 שנים תחרות. מדובר גם כן בבודדים, והם מקבלים חצי מהסכום שמרווחים האולימפיים, הם גם משקיעים את חייהם ומביאים כבוד למדינה. בנוסף אני קורא לקבוע כי גם אם החקיקה תסתיים לאחר תום 2021, היא תכלול את הזוכים בשנה זו.
ח"כ סימון דוידסון: "עד לפני מספר חודשים הייתי יו"ר איגוד השחייה ואני מבין את המצוקה שלהם. עד שהשחיינים לא מגיעים למצטיינים בנוער הם לא מקבלים שקל ואין תמיכה. רק כשמגיעים לאליפויות באירופה מתחילים לעזור להם. מדובר על קריירה של המון שנים, זו לא שנת מס אחת, העול הכלכלי הוא על המשפחה. מדינת ישראל בחוק הזה מוקירה את הספורטאים ואת משפתחם, זה יום שמחה לכנסת. למרות שמשחקי העולם הם לא אולימפיים, מדובר על המון ענפים שהם אף לא בקטגוריה הזו. בהתאמה, הם מקבלים 50% מהמענק שמקבלים הספורטאים האולימפיים, כך שלא מדובר בהרבה כסף. לפיכך, מן הראוי שנוסיף אותם לרשימה, מה שיחזק את הענף של המשחקים הלא אולימפיים".
ח"כ נירה שפק: "ההצעות ראויות, אנו מדינה ששמה לדגל את העידוד בהישגים, בפריצה ואין כמו הספורט שמציב אותנו במקום הזה. חשבתי רבות על נושא המס במיוחד בהמשך לדבריו של ח"כ דוידסון. המקצועות הללו, מדינת ישראל לא משקיעה בהם בכסף, הם עושים זאת בעצמם, גם על חשבון הזמן שלהם ושל משפחתם. לכן, לבוא ולקחת מהם מס על משהו שהם אלה שבנו והיו המקורות שלו, ללא תמיכה של המדינה, זה לא ראוי".
ח"כ עופר כסיף: "יש תת-תקצוב של ספורט נשים באופן קיצוני, שראיתי את המספרים הזדעזעתי עד כמה. זה דבר שמצריך מהפכה ממשית. בנוסף יש מקצועות מסוימים בספורט שאינם מתוקצבים כמעט כלל ולא ניתן לייצר שם הישגים למרות שיש ספורטאים ראויים".
ח"כ ג'ידא רינאווי זועבי: "איאד שלבי ספורטאי ערבי, חירש, אילם, על כסא גלגלים שזכה בזהב במשחקים הפאראלימפיים בשחייה. עד לזכייה הוא נסע כל יום עם אבא שלו משפרעם לחיפה להתאמן. הגיבורים הם שקופים ובאים ממקומות פריפריאליים, אני מסכימה עם ח"כ כסיף, יש להשקיע גם בצעירים שיש בהם פוטנציאל ועדיין לא הגיעו להישגים".
גיא גולדמן, ממונה חקיקה, רשות המיסים: "כדי לפתור ממס צריך לתקן את הפקודה, הרעיון היה לתת הכרה לתחרויות בהן יש ממד סמלי, בהם רבים בציבור עוקבים ושמחים בזכיות. חברי הוועדה צריכים לקחת זאת בחשבון ככל שהם מעוניינים להרחיב את החוק. לגבי אליפויות עולם ואליפויות אירופה - אין לנו עדיין הערכה תקציבית, קיבלנו רעיונות להרחבות, דובר גם על אילת. אנחנו מבינים שזה לא מאות מיליונים. אין לנו התנגדות, הצגתי רק את הרקע לנוסח הממשלתי".
חנן דנציגר, סגן ראש מינהל ספורט: "כולם מבינים את המשמעות של מה זה להיות ספורטאי, אנחנו מחכים שהחוק יושלם ונוכל לחלק את הכספים. לעניין גביע העולם אין הבדל בין ענפים אולימפיים או לא אולימפיים עליהם דובר, בטח לא ברמת ההשפעה על הספורטאים, כולם מתאמנים באותה עצימות, אין הבדל במעטפת שהם נדרשים לה. יש גם מעבר של ענפים מגדר של לא אולימפיים לאולימפיים ולהפך. יש 29 ענפים לא אולימפיים, ו-34 ענפים אולימפיים. השנה היו 4 זכיות באולימפיים, הג'ודו נקרא ענף אישי ולא קבוצתי כמו כדורגל או כדורסל. בענפים הלא אולימפיים ב-2017 היו 6 בארד ואחד בכסף. אני מקווה שבפעם הבאה יהיו כמה מדליות זהב, כי יש כמה ספורטאים בטופ".
אריק קפלן, מנכ"ל אילת - ועד הספורט שאינו אולימפי: "ב-2009 ו-2013 זכו במדליה אחת בגביע העולם, ב-2017 זכו כבר 7. ההעפלה לגביע העולם קשה יותר לאולימפיאדה, כי מגיעים לשם 6-8 הטובים בעולם בלבד. הזוכים מקבלים מראש 50 אחוז מהסכום שמקבלים הענפים האולימפיים והפראולימפים, אבל התקציב שלהם מגיע מאותה תקנה תקציבית של מדינת ישראל, לכן אין שום סיבה להפלות פה את הספורטאים. מאז 2009 מדובר על 300-400 אלף שקלים בסך-הכל".
רשות המיסים ציינה כי תבחן את הנושא.
בתום הדיון קרא יו"ר הוועדה לרשות המיסים לגבש חקיקה הכוללת את דרישות הוועדה, ותאפשר את בחינת הרחבת החקיקה המוצעת: "בסוף משרד הספורט מתקצב את הספורטאים האלה, נראה מה מופיע שם וכך נקבע מה נכנס לחוק. לדיון הבא שאני מקווה שיקרה השבוע, כדי שנספיק להניח את החוק בהקדם לקריאה השנייה והשלישית במליאה, אני מבקש נוסח שיכלול גם את אלופי עולם ואלופי אירופה וכן את אלופי איילת, בוא נראה מה המשמעויות".
