חברת טבע תקבל פיצוי של 26 מיליון דולר על העסקה בה רכשה את חברת התרופות המקסיקנית רימְסָה ב-2.3 מיליארד דולר - סכום שבחלקו הגדול ירד לטמיון כאשר התברר שהמוכרים הונו אותה. הפיצוי ישולם בידי חברות הביטוח של מי שהיו נושאי משרה בחברה בזמן העסקה. סגן נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז, אורן שוורץ, אישר (יום ד', 29.12.21) את הסדר הפשרה בתביעה נגזרת נגד הבכירים לשעבר. התובעים ובאי-כוחם יקבלו 11 מיליון שקל נוספים.
הנתבעים העיקריים היו מנכ"ל טבע דאז,
ארז ויגודמן; סמנכ"ל הכספים דאז,
אייל דשא; והדירקטורים
גליה מאור (לשעבר מנכ"ל
בנק לאומי), עו"ד
אורי סלונים, יוסי ניצני (לשעבר מנכ"ל הבורסה), פרופ'
יצחק פטרבורג (לשעבר מנכ"ל שירותי בריאות כללית) ו
אמיר אלשטיין (לשעבר מנכ"ל
החברה לישראל וסגן יו"ר טבע). התובעים הם גור צמח וחברת י.ע.א.ש השקעות, אשר יקבלו החזר הוצאות בסך 1.5 מיליון שקל. באי-כוחם, אשר יקבלו 8 מיליון שקל, הם עוה"ד יעקב סבו,
חגי קלעי ו
אוהד רוזן.
טבע רכשה את רימסה בשנים 2016-2015, ורק לאחר הרכישה גילתה, כי החברה ביצעה תרמית מתוחכמת כלפי שלטונות מקסיקו ולכן טבע רכשה ממנה תרופות וזכויות בלתי מוסדרות. התובעים טענו, כי בכירי טבע התרשלו בצורה קשה והפרו את חובות הזהירות המוטלות עליהם, ולכן הם נושאים באחריות לנזקי הענק שנגרמו לחברה. הנתבעים טענו, כי טבע ביצעה בדיקת נאותות מעמיקה וראויה, וכי התרמית התגלתה רק כאשר היא קיבלה גישה למחשביה של רימסה לאחר העסקה.
הסכם הפשרה הושג בגישור בפני השופטת בדימוס
הילה גרסטל וקיבל את אישורם של דירקטוריון טבע (בהרכב חדש) וחברות הביטוח של נושאי המשרה. בעלי מניות ונושאי משרה בטבע לא התנגדו לו, והיועץ המשפטי לממשלה ביקש לשנות כמה מסעיפיו אך לא את סכום הפיצוי.
שאלה מורכבת של רף הבדיקות בפסק דינו אומר שוורץ, כי הליך קבלת ההחלטות בטבע בנוגע לעסקת רימסה היה תקין, ולכן מדובר במרחב שיקול הדעת העסקי - בו, על-פי פסיקת בית המשפט העליון, יתערב בית המשפט רק במקרים חריגים של החלטות שהתקבלו בהליך לקוי ובחוסר תום לב. עוד הוא מציין, כי לזכותם של הנתבעים עומדים כתבי שיפוי ופטור מאחריות שהעניקה להם טבע, ולכן היא אינה יכולה לתבוע אותם (גם לא בתביעה נגזרת, בה בעלי מניות מן הציבור מבקשים להיכנס בנעלי החברה). התובעים טענו שמדובר במקרה חריג בו אין להפעיל את כלל שיקול הדעת העסקי ויצאו נגד תוקפם של כתבי השיפוי.
לדברי שוורץ, "השאלה מתמקדת בכמה גבוה היה ראוי להרים את רף הבדיקות והצגת המידע עובר לאישור העסקה. זוהי שאלה מורכבת שהתשובה לה אינה פשוטה. הקושי בפתרון שאלה זו גובר בהינתן שעסקינן בתחום מורכב ביותר, שמתנייד בין מישור הקניין הרוחני לבין מישור הרגולציה הפרמצבטית בשווקים המתעוררים של אמריקה הלטינית. חוכמה בדיעבד וצדקנות אינן אמות מידה ראויות בפתרון שאלה שכזו". ואילו "הטענה לפיה כתבי הפטור אינם חלים במקרה בו נושאי המשרה פעלו בפזיזות, היא טענה מורכבת שדורשת הוכחת נסיבות מיוחדות בעת ההפרה".
במקביל, ממשיך שוורץ, יש להתחשב בנזק העצום שגרמה העסקה לטבע - לכאורה בגובה המחיר ששילמה תמורת רימסה. עם זאת, טבע פעלה לצמצום הנזקים, המפעל במקסיקו חזר לעבוד והרושם הוא שטבע התגברה על הכשל שבעסקה. החברה גם ניהלה הליכים משפטיים בארה"ב נגד המוכרים וקיבלה פיצוי משמעותי במסגרת הסכם פשרה שתוכנו חסוי. במכלול שיקולים זה, מסכם שוורץ, סכום הפשרה משקף בצורה נאותה את הסיכונים והסיכויים, כפי שהסבירה גרסטל בחוות הדעת שהגישה לבית המשפט. עוד יש להביא בחשבון את העדר ההתנגדות מצד היועץ המשפטי ורשות ניירות ערך ואת אישור ההסכם בידי דירקטוריון טבע וחברות הביטוח.
שוורץ הפחית את הסכומים שיקבלו התובעים ועורכי דינם, אשר עמדו במקור על 1.9 מיליון שקל ו-10.5 מיליון שקל (בהתאמה), וזאת בהתחשב ביחס המקובל במקרים דומים בינם לבין סכום הפשרה. את טבע ייצגו עוה"ד
אלקס הרטמן, נועם זמיר, גל קלנר,
מנחם טולצ'ינסקי ועמית הירש; ואת נושאי המשרה - עוה"ד
רלי לשם, איסר ברגר, רועי דלח ורותם אביגדור.