ב-26 במאי 1948, כשבועיים לאחר הכרזת עצמאותה של ישראל, הכריז דוד בן-גוריון על פירוק המחתרות ועל הקמת צה"ל. ההופעה הראשונה של סמליל צה"ל הייתה על אחד השלטים בצעדת צה"ל, שהתקיימה ב-27 ביולי 1948. תשעה ימים אחר כך הוא התנוסס בעיתון "במחנה", וכבר היה ניתן לראות גם את הרמטכ"ל הראשון, רא״ל יעקב דורי, מסתובב בבסיסי צה"ל עם כובע שעליו הסמליל. באותו החודש גם הופצה פקודת המטכ"ל הראשונה שעליה מוטבע הסמליל, אשר מלווה את צה"ל מאז ועד היום.

מאז, נוצרו גרסאות שונות של הסמליל כדי להתאמו למספר רב של תוצרים, והסמליל הרשמי איבד כאמור מעט מצורתו. הסמליל המעודכן חודד ודויק בהתאם לארבעת האלמנטים המוכרים: חרב, ענף זית, מגן דוד וסרט, ועליו מופיע שמו של הצבא. מקור החרב וענף הזית בסיכת קורס מפקדי המחלקות של "ההגנה", שהיא גם סמל "ההגנה". החרב מייצגת את המוכנות למלחמה, וענף הזית את הכמיהה לשלום.

השילוב בין השניים מבטא את אופיו ההגנתי של הצבא. אלו נתונים בקווי מתאר של מגן דוד, שמייצג את המסורת והעם היהודי. בתחתית מופיע סרט מתפתל ועליו מתנוסס שם הצבא: "צבא ההגנה לישראל".