רציחת בעל האולם בפתח-תקווה וכל הצער והכאב שכך הוא המצב אצלנו, בכלל לא מפתיעים. המפתיע הוא, שעדיין לא "זזים" דברים, כי עדיין מחפשים את המפתחות היכן שאינם. כאמור, האירוע הקשה לא מפתיע שכן, הכל היה שם - אנשים מתפרעים, קטטות וסכינים, ובהמשך רצח וגם משטרה שמגיעה לאחר התחממות האווירה ונשאר לה לאסוף עדויות ובמקרה הטוב, גם תפישת הרוצח, לפחות זה טוב.
מה שלא היה, זה נוכחות משטרה ואפילו לא מסיבית. לו לפחות היו שוטרי מקוף וכך זה בהרבה אירועים - טרם ולאחר האירוע - שלא אחת מסתיים ברצח.
מה שלא היה, וכנראה שלא יהיה עוד הרבה זמן, אלו הם נציגי ציבור אמיתיים שימלאו את תפקידם בהקשר הגנת הציבור, ביחד עם שאר החסרונות שקשורים לאיכות חייו והתנהלותם. ובינתיים, האירועים ובהם גם המקרה הנדון, צוברים תאוצה וגם עליות ברמתם השלילית.
הציבור ממשיך בקיטורים ונקווה שביום מבחן - בחירות - יידע להסיק את המסקנות ולבחור נציגי ציבור ראויים שייבחרו, לא בשיטת הבחירות הנוכחית. מאחר שאין במה לומר לציבור הרחב, מי שקורא את הדברים, יהווה את הבמה החילופית.