X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
האתגר בו נתקלתי בקמפוסים הקנדיים, היה בכלל להצדיק את עצם קיומה של העיר שדרות האתגר האמיתי של הישראלים והיהודים היום הוא קודם כל לשאול את השאלות הבסיסיות הללו: מהן זכויותינו לחיות במדינת ישראל, בארץ המולדת? האם יש לנו בכלל זכויות כאלו?
▪  ▪  ▪
פגיעת קסאם בשדרות [צילום: פלאש 90]
"העיתונאי/סטודנט התייחס לעיר שדרות, הנמצאת תחת אש זו השנה התשיעית ברציפות, באלו המילים: 'שדרות היא בעצם התנחלות הנמצאת על אדמה פלשתינית הנקראת נאג'יד, שטח כבוש ובלתי חוקי שנגנב מהפלשתינים. זוהי עיירה שנוצרה על אפר של כפר פלשתיני שהושחת ושטוהר אתנית'".

בהיותו האזור היחיד בעולם, היכן שירי טילים מתבצע ומאיים על אוכלוסיה אזרחית, הצגת הסיפור האנושי של שדרות, ישראל והנגב המערבי, ייראה כבלתי מזיק. לאנשים בדרום ישראל יש סיפור ייחודי להשמיע להביע ולשתף.
לאחר ביקורי מחוף אל חוף בקמפוסים הפזורים בקנדה, ביקור שנמשך 13 ימים וארגן ארגון "הלל קנדה" והמועצה הקנדית למען ישראל (CIJA), מצאתי ששדרות חייבת להילחם על הלגיטימציה לחיים בביטחון ובשלום במדינת ישראל.
מטרת הסיור הנוכחי, הייתה לאזן את האפטר-אפקט התקשורתי של מלחמת עזה, בדיוק לאחר שנה לסוף המבצע הצבאי "עופרת יצוקה", שנמשך 21 יום.
האתגר בקמפוסים הקנדים היה להצדיק את עצם קיומה של העיר שדרות.
ניתן היה להבחין זאת בכתבה שקראתי שהתפרסמה בעיתון הסטודנטיאלי של ווינאפג הנכתב על-ידי עיתונאי פלשתיני-קנדי, סטודנט לדוקטורט בסוציולוגיה. הסטודנט תקף את אמינותה של סטודנטית יהודייה שביקרה בשדרות וכתבה על חווית הביקור שלה בעיר שכללה אזעקת "צבע אדום" וריצה בת 15 שניות לתפיסת מחסה כדי להתגונן מהקסאם שעשה דרכו בשמי העיר במטרה לפגוע.
העיתונאי/סטודנט התייחס לעיר שדרות, הנמצאת תחת אש זו השנה התשיעית ברציפות, באלו המילים: "שדרות היא בעצם התנחלות הנמצאת על אדמה פלשתינית הנקראת נאג'יד, שטח כבוש ובלתי חוקי שנגנב מהפלשתינים. זוהי עיירה שנוצרה על אפר של כפר פלשתיני שהושחת ושטוהר אתנית".
הוא המשיך בדבריו ופנה לסטודנטית: "את רוצה לדבר על 'טרור'? הפלסשתינים מהכפר נאג'יד סולקו מביתם ב-13 למאי 1948 בידי כוחות ישראלים לפני שישראל הוכרה כמדינה".
סטודנט משכיל, אשר נולד בקנדה, עם שייכות פלשתינית, קורא לעיר הישראלית שדרות התנחלות בלתי חוקית, אשר נבנתה על חורבות כפר ערבי שננטש בתקופת מלחמת העצמאות בשנת 1948.
אותו סטודנט אינו מכיר בעובדה ההיסטורית, שבזמן ששדרות הוקמה בין השנים 1951 ל-1953, היהודים שהתיישבו בה היו חלק מתוך כ-850 אלף יהודים מהקהילות היהודיות שסולקו בהמוניהם ממדינות ערב במזרח התיכון. באותה תקופה של מלחמת 1948, היו כ-670 אלף פליטים פלשתינים ערבים, אשר עזבו או הועזבו מביתם.
הסטודנט הפלשתיני-קנדי אינו היחיד שמצדיק את אלפי התקפות הטרור על שדרות ודרום מדינת ישראל.
כתב BBC ראיין אותי במשרדי Sderot Media Center, הוא ניסה למצוא תירוץ או הסבר הגיוני להצדקת ירי אש רקטות לעבר אוכלוסיה אזרחית ושאל "אתה יודע למה שדרות נמצאת תחת ירי רקטות? מכיוון שהיה שם פעם כפר ערבי בשם נאג'יד".
אירוני הדבר, שרוב רובם של הישראלים/יהודים אינם יודעים שהפלשתינים והנהגתם מגדירים את שדרות כהתנחלות בלתי חוקית. שדרות נחשבת עיר הנמצאת בריבונותה של מדינת ישראל והיא מוגדרת כך על-פי החוק הבינלאומי.
מתוך כך, השאלה הראשונה אותה שאלתי את הקהל הסטודנטיאלי בזמן ההרצאה היא: "האם העיר שדרות נחשבת התנחלות, ובאמת 3 ק"מ צפונית מערבית ממנה שוכנים חורבות הכפר הערבי נאג'יד, היכן שהפלשתינים מציינים אוכלוסיה של 30 משפחות, אשר חיות וגרות היום במחנות פליטים של האו"ם בעזה, מהי ההצדקה שלי, או של יהודים לחיות בשדרות, או בכול מקום אחר בישראל?"
האתגר האמיתי היום הוא קודם כל לשאול את השאלות הבסיסיות הללו: כיהודים וכישראלים מהם זכויותינו לחיות היום במדינה, בארץ המולדת. האם יש לנו בכלל זכויות כאלו? בצורה הזאת ניתן "לעבור מסך" ולהציג את הפרספקטיבה הישראלית למוסלמים, לפרו-פלשתינים, למבקרי ישראל ולתקשורת הבינלאומית. בשאילת שאלות בסיסיות אלו, אנו מכריחים את כולם להבחין שישראל הינה המדינה העצמאית היחידה בעולם אשר לגיטימיות הלאום שלה מוטלת בספק.
ההנהגה הפלשתינית איננה מכירה בקיומה של העיר שדרות בראשות מדינה יהודית עצמאית, גם לא כאשר רוב הישראלים/יהודים קיבלו את פתרון שתי המדינות לשני עמים.
סטודנט פלשתיני-קנדי נוסף ביטא עצמו בזמן הרצאה שהעברתי באוניברסיטת קרלטון באוטוווה, כבדרך אגב: "אתם היהודים חלמתם לחזור לארץ מולדתכם לאחר 2,000 שנה... למה נראה לך שאנחנו נפסיק ללמד את ילדינו לחלום יום אחד לחזור לביתנו בעל-מאג'דל(היום אשקלון) רק אחרי 60 שנה?"
במילים אחרות, שוב, סטודנטים פלשתינים-קנדים, שנולדו בקנדה, גרים בנוחות של חו"ל, רואים את שדרות כהתנחלות בלתי חוקית ולא מכירים במדינה היהודית של ישראל ולא מכירים בעצם קיומי כישראלי, אז האם פלשתיני שגדל במחנה פליטים של האו"ם, אשר לא קיבל שום פתרון או תקווה ב-60 השנים האחרונות (למרות שהאו"ם שיקם למעלה מ-50 מיליון פליטים ברחבי העולם מאז מלחמת העולם השנייה) יכיר פתאום את עצם קיומי כישראלי?
החינוך הפלשתיני מתמקד על הכנת הפלשתינים ל"זכות השיבה", לבתים ולכפרים מ-1948 בישראל, בתים וכפרים שהיו סביב לשדרות, אשקלון, אשדוד ובאר שבע - ערים ישראליות שנמצאות כולם, כדרך אגב, תחת התקפות טרור ואיום מתמיד של אש טילים.

התשובה? שאולי אין תשובה

"אז מה הפתרון שלך למציאות הזאת?", שאלו סטודנטים בכל קמפוס שביקרתי. מתוך מאות ההרצאות שקיימתי בשלוש שנים האחרונות, אני תמיד עונה: "אני לא כאן כדי לתת לכם פתרון, אני כאן כדי להסביר את הבעייה".
התשובה לשאלה הגיונית זו, היא שאולי באמת אין פתרון מיידי ובכל זאת אל לנו למנוע מאיתנו להציג לסטודנטים את החיים המאתגרים בישראל, ובמקרה של שדרות - מציאות ייחודית וניסית של מציאות טילים לא נורמטיבית, שהפכה לשגרת יום בישראל, מקום שאוכלוסיה אזרחית מהווה מטרה לרקטות, והיכן שיורי הרקטות תופסים מחסה בחסות אוכלוסיה אזרחית, בצידה השני של הגדר.
האם מציאות הטרור הזו, יכולה לבוא לידי ביטוי בחמש שניות רייטינג בשגרת החדשות היומית בישראל בארבע השנים האחרונות? "שני קסאמים נפלו בשטח פתוח ליד שדרות, איש לא נפגע ולא נגרם נזק".
חמש שניות של מבזקי החדשות היומיות הללו, התאגדו ל-311 התקפות, הכוללות כ-20 סוגים של רקטות, טילים אירנים ומרגמות שנורו מעזה לכיוון דרום ישראל, מאז סוף הלחימה בעזה, שהסתיימה ב-18 לינואר 2009.
אם הדברים באמת היו מובנים לנו - על זכויותינו כאן לחיות בשלום ובביטחון כיהודים וכישראלים, לא הייתי מוצא את עצמי נותן עדות בפני השופט היהודי ריצ'רד גולדסטון בוועדת האו"ם בג'נבה.
במשך 30 דקות שקיבלתי, העדתי בפני הוועדה על מציאות הירי שנמשכה אז שמונה שנים ואז סיימתי את דברי בהרמת שתי ידיי, באמרי: "אין לי מספיק אצבעות על ידיי, לספור את מספר הפעמים שרקטות התפוצצו עשרה מטרים בלבד מגן מלא בילדים... למה אנחנו צריכים לחכות עד שגן ילדים או כיתה תיפגע מפגיעה ישירה של טיל, על-מנת שאנחנו ,ישראל, נוכל לקבל את ההכרה והסימפטיה הבינלאומית לעשות מה שנכון ולהגן על התושבים שלנו?" השאלה הזאת כוונה לחבר השופטים בוועדת גולדסטון, והיא נענתה בשתיקה רועמת.
הגיע הזמן להעלות את השאלות הבסיסיות הללו בקרב הסטודנטים באוניברסיטאות ברחבי העולם ולספק להם תשובות מספקות ומדויקות על-מנת שהם יוכלו לעמוד על שלהם ולצד ישראל כתומכים גאים של מדינת ישראל.
כאשר אנו מייצרים מודעות גלובלית, אנו מקדמים שלום אמיתי ללא נתינת פתרונות עכשיוויים ומכריחים את דעת קהל העולמית להכרת המכשולים האמיתיים של השלום, כאשר הראשון הוא המשך סירוב מדינות ערב בעולם להכיר את הלגיטימציה של שדרות ושל ישראל כאחת משכנותיה.

נועם בדין הינו צלם עיתונות, מרצה, מנהל ומייסד מרכז תקשורת חברתית שדרות (Sderot Media Center). במסגרת תפקידו הוא מתדרך דיפלומטים, שגרירים, עיתונאים זרים וסטודנטים מרחבי העולם.
תאריך:  05/02/2010   |   עודכן:  05/02/2010
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
ישראל בקמפוסים בקנדה: הקרב על הלגיטימציה היהודית
תגובות  [ 4 ] מוצגות  [ 4 ]  כתוב תגובה 
1
בתכל'ס הערבים צודקים
שרון ר.  |  5/02/10 16:23
2
"משום כוח מעשיו הגיד לעמו,לתת
קורןנאוה טבריה  |  6/02/10 10:02
3
יפה כתבת
מילואימניק טוחן  |  7/02/10 23:00
4
גירשו את הערבים שניסו להשמיד
היהדות העולמית  |  9/02/10 09:23
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
נרי אבנרי
אחת משתיים: או שבביהמ"ש העליון מכהנת שופטת "תופרת תיקים", או שקביעתו של מזוז שערורייתית, ואין עליה סליחה. אין אפשרות שלישית, ואסור היה לארי שביט לפרגן למזוז תוך דילוג על הדרישה להגיע לאמת...
פרופ' אבי שגיא, פרופ' עדי אופיר, ד"ר איריס בראון
האם מתן אישור לקווי אוטובוס בהם יושבים הגברים מלפנים והנשים מאחור הוא ביטוי לסובלנות תרבותית, או שמא זהו הכשר לדיכוי נשים והדרתן? האם חובתה של חברה דמוקרטית להגן על תרבויות מיעוט בתוכה גוברת על אחריותה להבטיח קיומם של ערכי היסוד הבסיסיים שלה? והאם הדיון בסוגיית קווי המהדרין מהווה התנפלות צדקנית על האוכלוסיה החרדית, מסיט את הדעת מהפרדות אחרות, או נוגע בלב-ליבן של השאלות המוסריות שצריכות להטריד את אזרחי ישראל?
טל זהר עבדה
בהיעדר פיקוח רגולטורי על חברות המט"ח בישראל, כיצד נוכל לדעת האם החברה דרכה אנו רוצים לסחור היא חברה אמינה?    להלן מספר כללים מנחים
טובה ספרא
כלכלה: השקעות סולידיות שיבטיחו את ערך נכסיכם עדיפות    אצלנו: ליברמן "משתחרר"    תחזית לשבוע שבין 12.2.10-5.2.10
עו"ד יוסי דר
התגובה של עמרם נאווי    "איך קיתונות הזעם העממי והניכור מבית המשפט לא מפרנסים שום דובר ציבורי?"
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il