כל אלה התומכים בירידה מהגולן, בתמורה להסכם שלום עם סוריה, תולים שפע של משאלות לב נאיביות, שלא ניתן להסתמך עליהן.
ההנחות האופטימיות של התומכים בהסכם עם סוריה, בתמורה לנסיגה מכל הגולן כוללות את הדברים הבאים:
1. סוריה תנתק את הברית האסטרטגית עם אירן - סוריה מכריזה בפומבי כי משא-ומתן עם ישראל אין לו קשר ליחסיה עם מדינה שלישית. לסוריה אין שום השפעה על תוכנית הגרעין האירנית, אבל יש לה תלות רבה בה.
2. הסכם השלום עם סוריה יחליש את חיזבאללה - הסורים גורשו מלבנון לפני שלוש שנים, ואינם שולטים בה יותר. חיזבאללה הוא שלוחה של אירן המממנת ומחמשת אותה. להסכם בינינו לסוריה לא תהיה שום השפעה על חיזבאללה.
3. ההסכם עם סוריה יביא להפסקת זרימת הנשק מסוריה לחיזבאללה - כמו שהמצרים מעלימים עין על הברחות נשק מסיני לחמאס בעזה, כך גם הסורים יעלימו עין ולא ימנעו הברחות נשק מאירן לחיזבאללה. סימוכין לכך הם גם תנאי השטח הקשים של מאות קילומטרים בין סוריה ללבנון.
4. ההסכם עם סוריה ישפר את המצב בזירה הפלשתינית - ניסיון העבר מלמד אותנו שיקרה בדיוק ההפך, להנהגה הישראלית יהיה קשה מאוד לממש שתי הסכמות לנסיגות. הנסיגה מסוריה תגרום לדחיית המשא-ומתן ולהתמרמרות של הפלשתינים שתגרום לפריצת אינתיפדה שלישית.
5. ההסכם עם סוריה יגרום לסילוקם מדמשק של מפקדות הג'יהאד והחמאס - אין שום חשיבות או תועלת בשאלה היכן ישב
חאלד משעל ושאר ארגוני הטרור הפלשתיני.
6. ההסכם יגרום להשפעה חיובית של יחסנו עם שאר העולם הערבי. בדיוק כפי שהסכם השלום עם ירדן לא שינה את מצבנו בעולם הערבי, כך גם הסכם שלום עם סוריה לא ישנה לטובה, כל עוד ימשך הסכסוך הפלשתיני שהוא מוקד העניין החשוב בעיני העולם הערבי והמוסלמי.
7. ההסכם ישדרג את מעמדנו בעולם - הבעיה העיקרית הפוגעת במעמדנו בעולם היא כיבוש השטחים הפלשתינים, הגורם לתסיסה מתמדת של הפגנות איבה אנטי ישראליות בעולם, ולא הנוכחות שלנו בגולן.
8. ההסכם יותנה בפירוז בגולן מנוכחות צבאית סורית - הסכמי פירוז נוטים לא להישמר, בדיוק כפי שקרה במצרים. תחנות התרעה עם צוותים בינלאומים לא יעזרו ולא ימנעו התקפה פתאומית. כל שינוי במדיניות ובהנהגה הסורית ימוטט ויפר כל התחיבות לפירוז ושום מסמך קודם לא ימנע זאת. הפרת הסכמים גם בעולם הערבי מוסלמי היא תופעה ידועה ונפוצה, על אחת כמה וכמה הסכמים עם ישראל.
משאלות לב אינן מדיניות בתנאי מתיחות. אשליות אינן תוכנית עבודה של מדינה הנתונה בסכנה. ראוי להיזכר בכל התקוות וההבטחות ששמענו לפני אוסלו ולפני ההינתקות ומה שקיבלנו אחריהם.
