ועדת הכלכלה עורכת (יום ד', 3.2.22) דיון מיוחד בעקבות עליית המחירים בהשתתפות של הממונה על רשות התחרות, סמנכ"ל דיפלומט, נציגי רשתות השיווק, חברות המזון ועוד.
יו"ר ועדת הכלכלה
מיכאל ביטון קרא לראש הממשלה בנט להקים קבינט ל
יוקר המחיה שבו ייקחו חלק שרי האוצר, הכלכלה, החקלאות והתקשורת. בפתח הישיבה אמר יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל ביטון: "מי אחראי ליוקר המחיה? הוא באחריות הממשלה והמונופולים. הממשלה אחראית גם על מה שהיא משפיעה עליו באופן ישיר כמו מיסוי יתר על דלק, פתיחת שווקים והקטנת אגרות, אבל היא אחראית גם על המונופולים".
ביטון פרגן בדיון לעיתונאים שהובילו את הסיקור התקשורתי בנושא, ביניהם מגיש "הצינור" גיא לרר שאף עלה לשידור שהתייחס למחאת הרשת ואמר כי הציבור מרגיש שאין דרך אחרת והחברות חטאו בכך שחשבו שהציבור אדיש. "ציבור שלם מרגיש את המגף של יוקר המחיה על הצוואר, והפעם זה משפיל כי עברנו קורונה ואנשים בקשיים כלכלים והחברות עשו בתקופה הזו כסף. הם שהתעשרו בגלל הקורונה חושבים שהציבור לא מבין את זה? זה נגמר", אמר לרר.
נשיא איגוד לשכות המסחר,
אוריאל לין, אמר כי "הממשלה מעלה בעצמה את יוקר המחיה, כאילו שהיא לא מבינה מה היא עושה. מאיפה בא הכסף של המיסים? מהאוויר? הם לא מבינים שהם מעלים את יוקר המחיה?". בתגובה לכך אמר שאל היו"ר ביטון האם ראוי שמנכ"ל של חברה ירוויח בתקופות הקורונה 30 מיליון שקל והאם כל מה שעשו הספקים היה בסדר
הממונה על רשות התחרות, עו"ד מיכל כהן, אמרה כי רשות התחרות תמשיך לבצע את תפקידה בלי קשר למכתב ששלחו השבוע שרי האוצר והכלכלה לחברות המזון בבקשה לבטל העלאות המחירים. "רשות התחרות תעשה את התפקיד שלה ותמשיך בלי קשר למכתב כזה או אחר. לא צריך לבקש מאיתנו לאכוף את החוק ולהיות נשכניים. אנחנו על השווקים האלה, ואם נזהה הפרה של החוק - נאכוף".
פרופ'
ירון זליכה: אמר כי הממשלה העבירה מסר למונופולים שהחגיגה החלה, והציע לרשות התחרות להכריז על מונופולים ולבצע צעדים נוספים לבלימת ההתייקרות, ואמר כי היא הפקירה את הציבור בשנים האחרונות. הוא הציע גם לממשלה לספוג חלק מהעלאות המחירים ולהבין שאנחנו בפני גל אינפלציוני שלא יסתיים עכשיו.
ח"כ נעמה לזימי אמרה כי בעידן הגלובלי כוחם של תאגידים הפך לגדול מכוחן של מדינות, וצריך להראות להם שהם טועים. לדבריה, "התפקיד של הממשלה הוא לא לעודד לעשות חרם צרכנים או לשלוח מכתבים, תפקידנו להפעיל כל אופציה כדי לשנות את המציאות המעוותת הזאת ולהתחיל לדבר על הורדת מחירים ואולי אז גם החברות יתעשתו". ח"כ
רם שפע הוסיף כי בטווח הקצר הממשלה יכולה להשפיע על מחיר הגז ולהוריד את מחיר החשמל, ולפקח על מחירי מוצרים חיוניים כי אחרת שום דבר לא ישפיע בשבועות הקרובים.
ח"כ
סימון דוידסון אמר כי הממשלה עשתה ועושה ויוקר המחיה זו בעיה של שנים שהתפוצצה ביום אחד. ח"כ
אחמד טיבי שאל בתגובה אם אפשר לסכם ולהגיד תודה לממשלה על עליית המחירים. ח"כ
שלמה קרעי אמר כי העלאות המיסים בלמו את כל הצעדים ה"אולי טובים" שהממשלה עשתה. ח"כ
רון כץ אמר כי רשות התחרות הולכת להיות מאוד דומיננטית, והוסיף: "אנחנו נבדוק רשת רשת, יבואן יבואן, ואם תהייה בעיה התגובה תהייה קשה מאוד".
מנכ"ל וילי פוד,
ארז וינר, אמר כי הצרכנים יכולים לבחור במוצרים שהם לא המותג המוביל, שהם זולים יותר ואיכותם לא פחות טובה. הוא קרא לכנסת ולוועדה להוביל פעולות לחנך את הצרכן, ואמר כי אם נגביר צריכה של מוצרים לא ממותגים יוקר המחיה ירד מאליו.
ח"כ אעידה תומא סלימאן אמרה כי הממשלה צריכה לקבל החלטה אם היא בצד של התאגידים ובעלי ההון או בצד של הציבור. ח"כ ענבר בזק קראה לקחת אחריות אישית והציעה לחברי הכנסת לוותר על חלק משכרם. ח"כ
יצחק פינדרוס השיב כי גם חברי הכנסת צריכים לשלם חשבון חשמל.
ח"כ
גדי יברקן אמר כי צריך להודות שגם ממשלת הליכוד הייתה צריכה לעשות צעדים שלא נעשו, והוסיף כי האזרחים שהולכים למכולת משלמים את המחיר. עם זאת, הוא מתח ביקורת על הממשלה ואמר כי הכל מתפרק לממשלה הזו בכל תחום. ח"כ אחמד טיבי אמר כי מחישובים שנעשו עולה שמשפחה צריכה השנה לשלם 7,000 שקל יותר בגלל עליות המחירים, והוסיף כי הממשלה ניפחת את המחירים באופן שערורייתי וקרא לקצץ בחברי כנסת שנכנסו בחוק הנורבגי.
ח"כ
אביר קארה אמר כי בנושאים הכלכליים אין ימין ואין שמאל, יש רק שמאל ומרבים ההצעות של חבריו הם מזיקות. הוא הוסיף כי כולם מסכימים שיקר לחיות בישראל, ואמר כי אם היה פתרון קסם כנראה ששר האוצר הקודם היה מבצע אותו. הוא התעמת עם ח"כ לזימי ואמר כי היא מגנה על מונופולים, ח"כ לזימי הגיבה ושניהם הוצאו מהדיון. ח"כ
יעקב מרגי אמר כי הממשלה צריכה להקים צוות מלחמה בהתייקרויות, ולא להזכיר שהעלו קצבאות כי זו צביעות מאחר הקצבאות לא יעזרו להתמודד העלאת המחירים.
נשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר, אמר: "מאז 2011 נוצר נוהל חדש, כשהממשלה לא יודעת איך לענות לציבור היא תופסת שהכי קל להאשים את אנשי העסקים ומסיטה את האש אליהם. אם נבין שכולנו בסירה אחת נוכל לשאוף לפתרון". יו"ר איגוד המזון, דוד מנביץ, קרא לממשלה לרסן את עליות המחירים שבשליטתה ואמר כי מאז 2013 ועד סוף 2021 תעשיית המזון בישראל הוזילה מחירים ב-7%.
היו"ר ביטון קרא לממשלה להציג לוועדה, תוך חודש, תוכנית עבודה למאבק ביוקר המחיה שנגזרת מהמכתב של שר האוצר ושרת הכלכלה לגופים העסקיים בענף המזון. הוא אף קרא לממשלה לחזק את הרגולטורים ולהביא תיקוני חקיקה שיאפשרו להם לפעול ביתר שאת למאבק ביוקר המחיה, והוסיף: הנושא הכואב הזה מחייב טיפול אינטגרטיבי בהובלת ראש הממשלה. הממשלה צריכה לעשות את חלקה במיסוי יתר ורגולציית יתר ופתיחת שווקים וחובתו של המגזר העסקי זה לנהוג בהגינות כלפי הצרכנים.
בהתאחדות התעשיינים שלחו מוקדם יותר מכתב לשר האוצר
אביגדור ליברמן ולשרת הכלכלה אורנה ברביבאי: "לצערנו נראה כי על-אף פעילות הממשלה המבורכת בתחומים שונים, זו אינה עושה מספיק, אם בכלל, על-מנת לסייע לעסקים ולציבור להתמודד עם השלכותיו הכלכליות של המשבר והשפעותיו על יוקר המחיה". הוסיפו: "הכי קל להפנות כלפינו אצבע מאשימה, אבל האחריות לעליות המחירים נמצאת בידי הממשלה".