שותפות ישראמקו נגב 2 תשלם 49.1 מיליון דולר לחברת ישראמקו ולחברת Tamar Royalties - קבע השופט בדימוס יצחק ענבר בפסק בוררות שנתן באוקטובר שעבר. הצדדים הגישו (1.2.22) את הפסק, שניתן בהסכמתם, לאישורו של בית המשפט המחוזי בתל אביב.
ישראמקו נמצאת בשליטתם של קובי מימון (שרשמית אינו בעל מניות) וחיים צוף. האחרון הוא גם הבעלים של השותף הכללי בישראמקו נגב 2, הנמצאת בשליטת חנ"ל (חברת הנפט לישראל) השייכת גם היא למימון. אולם, בישראמקו נגב 2 שותפים גם משקיעים מוסדיים ובראשם חברת הביטוח מגדל (עבור הפוליסות המשתתפות ברווחים שהיא מנהלת), כך שמשמעות הפסק היא שחברה ציבורית תשלם לחברה שבבעלותם המלאה של מימון וצוף.
המחלוקת בין הצדדים נגעה להוצאותיו של מאגר הנפט הטבעי תמר ומקורה בהסכם משנת 1989, במסגרתו העבירה ישראמקו לשותפות חלק מזכויותיה במיזם חיפושי הנפט "עסקת נגב 2", תמורת תמלוגים עתידיים אם וכאשר יימצא נפט. בשנת 2000 הצטרפה השותפות לבעלות בשדה תמר, בו התגלו ב-2009 כמויות גדולות של גז טבעי. בשנת 2013 נחתם הסכם לגבי התמלוגים של ישראמקו ממאגר תמר, וכעבור שנתיים היא העבירה זכויות אלו ל-Tamar Royalties.
חילוקי הדעות נגעו לחמישה סוגי הוצאות של השותפות ולהשלכתם על התמלוגים המגיעים למימון וצוף: התמלוגים למדינה בעקבות המלצות ועדת ששינסקי, ההוצאות העתידיות בגין סילוק מתקני השדה, ההשקעות בשדה תמר והוצאות ההולכה ממנו, הוצאות המימון של הפרויקט והוצאות הנהלה וכלליות. הבוררות החלה בשנת 2017, ולפני שנה הציע לצדדים פשרה שלבסוף התקבלה. במסגרת זו הוסכם, כי הוצאות ששינסקי והוצאות סילוק המתקנים לא ייכללו בתחשיב התמלוגים; ההשקעות וההולכה ייכללו; וענבר קבע איזה שיעור ייכלל מתוך הוצאות המימון (30%) והוצאות ההנהלה (30%).
עוד קבע ענבר, כי "מועד החזר ההשקעה" שנקבע בהסכם המקורי מ-1989 הוא 23.3.17. על-פי ההסכם, התמלוגים על ההפקה לפני מועד זה הם 1%, ולאחריו - 13. לפיכך, הייתה חשיבות רבה לקביעתו.
