חברת הביטוח הפניקס הסתירה במשך עשרה חודשים ממבוטח ומבית המשפט חוות דעת של מומחית מטעמה, אשר משמעותה הייתה חובתה של החברה לפצות את המבוטח. לאחר שחשפה את חוות הדעת, נדרשו להפניקס חמישה חודשים נוספים עד ששילמה את התגמולים שהגיעו למבוטח. כך קובע (30.1.22) שופט בית משפט השלום בהרצליה, גלעד הס (אשר נבחר בשבוע שעבר לשופט מחוזי).
יעקב דורון, עובד מחלקת התברואה בעיריית תל אביב, היה מבוטח בשלוש פוליסות של הפניקס: ביטוח חיים קבוצתי הכולל נכות מתאונה, ביטוח תאונות אישיות הכולל גם הוא נכות מתאונה וביטוח הוצאות רפואיות. דורון נחבל בראשו בדצמבר 2017 כאשר חזר מעבודתו והחל לסבול מבעיות מבעיות נירולוגיות וקוגניטיביות, וכעבור חצי שנה נפגע בזרת ידו השמאלית בתאונת עבודה. הפניקס פיצתה אותו על התאונה הראשונה אך סירבה לפצותו על התאונה השנייה, ובשל כך הגיש דורון תביעה נגדה.
במהלך בירור התביעה הגישה הפניקס במאי 2021 חוות דעת שערכה נירולוגית מטעמה כבר ביולי 2020, ולפיה סובל דורון מנכות של 60% - מחצית מן התאונה הראשונה ומחצית מן התאונה השנייה. באוקטובר שעבר, שלושה ימים לפני דיון ההוכחות והסיכומים, הודיעה הפניקס שהיא מוכנה לשלם לדורון את מלוא סכום תביעתו (470,000 שקל) ולזאת לפנים משורת הדין ובלא להודות בטענותיו. דורון ביקש לחייב את הפניקס בתשלום ריבית מוגברת בשל התנהלותה, והס קיבל את הבקשה באומרו: "לכל הפחות מהמועד בו אחזה הנתבעת בחוות דעת המומחית מטעמה, פעלה הנתבעת בחוסר תום לב אשר עולה כדי חיובה בריבית מיוחדת".
הס אומר כי הפניקס נהגה בחוסר תום לב עוד לפני הגשת התביעה, בכך שלא שלחה את דורון לבדיקה אצל נירולוג בטרם דחתה את דרישתו לפיצוי על התאונה השנייה. עיקר ביקורתו מופנית כלפי הסתרת חוות הדעת של הנירולוגית, אשר את הצגתה עיכבה הפניקס עד לקבלת תיקו של דורון מהביטוח הלאומי. "יש טעם של ממש לסבור כי התנהלות זו של הנתבעת, אשר מצד אחד אוחזת בחוות דעת של מומחית מטעמה המכירה בנכות משמעותית של התובע ובקשר סיבתי בין האירוע לנכות, ומצד שני אינה מגלה למבוטח או לבית המשפט על ממצאי חוות הדעת, הינה התנהלות בחוסר תום לב כלפי המבוטח וכלפי בית המשפט", אומר הס. בנוסף לכך, זו הייתה הפרה של תקנות הביטוח, המחייבות את המבטח להעביר למבוטח חוות דעת רפואיות שברשותו.
"הנתבעת התנהלה בחוסר תום לב"
בהמשך שב הס ואומר: "מיום שהנתבעת אוחזת בחוות דעת המומחית מטעמה היא מתנהלת בחוסר תום לב, וזאת כאשר היא יודעת את מסקנות חוות הדעת מטעמה המכירות באחוזי נכות ובקשר סיבתי לאירוע הראשון, ובכל זאת בוחרת להעלים אותן הן מהתובע והן מבית המשפט ובפרט כאשר אינה פועלת לתשלום תגמולי הביטוח שאינם במחלוקת". גם לאחר הגשת חוות הדעת "הנתבעת בחרה לשבת בחיבוק ידיים ולא לפעול לתיקון העוולה שגרמה לתובע". בשל כך חייב הס את הפניקס בריבית של פי חמישה מזו הקבועה בחוק (ניתן לחייב בריבית של עד פי 20) על חלק מתגמולי הביטוח.
בסיום פסק הדין מדגיש הס, כי יש לראות את האדם שמאחורי התביעה. "האם אנו יכולים לחוש את מצוקתו של יעקב דורון עקב סירוב חברת הביטוח? להבינה? מדובר בבן אדם הגון, אשר כל חייו עבד קשה למחייתו ואשר מבוטח למקרה אסון. והינה האסון אכן מגיע, ועכשיו צריך הוא את חברת הביטוח, אולם זו אינה משלמת. ויש לשלם חשבון חשמל, ויש גם חשבון מים, והילדה הגדולה נרשמת ללימודים, והאבא רוצה לעזור בשכר הלימוד, אבל יעקב דורון אינו יכול לעבוד, וחברת הביטוח לא משלמת, ולא ניתן. יעקב דורון רואה איך החסכונות הצנועים הולכים ואוזלים, המצוקה הכלכלית משתלבת עם המצוקה הנירולוגית, ההליך המשפטי מתארך, ואין כסף... והייאוש עלול להשתלט.
"בית משפט זה כמובן מודע לכך שמצוקתו הפרטית של מר דורון אינה מהווה שיקול בפסיקת פיצויים לדוגמא. אולם, נראה כי מצוקת מר דורון ודומיו כן עמדה בעיני המחוקק עת שב ותיקן את סעיף 28א' במגמה להחמיר עם חברות הביטוח שאינן משלמות תגמולי ביטוח שאינם שנויים במחלוקת". הס מצטט את דבריו ח"כ אוסאמה סעדי בעת הדיון בתיקון בוועדת חוקה חוק ומשפט: "אני רוצה שגם מבחינה הצהרתית, בתי המשפט יראו שבאמת יש להם חובה לפסוק במקרים שאני מדבר עליהם, מקרים שבהם יש חוסר תום לב של חברת הביטוח". הפניקס חויבה גם בתשלום הוצאות בסך 7,500 שקל. את דורון ייצג עו"ד ברק מרזן, ואת הפניקס - עו"ד עוז ברקוביץ.