בשנים 2021-2018 נסגרו 70% מ-2,600 תיקי החקירה שנפתחו בשל עבירות כלפי קטינים במרחב המקוון ו-47% מ-1,200 התיקים שעסקו בעבירות מין דומות - מגלה (יום ב', 7.2.22) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח מיוחד העוסק בהגנה על קטינים במרחב המקוון.
אנגלמן מגלה עוד, כי למרות שעברו חמש שנים מאז החליטה הממשלה לגבש מדיניות לאומית להתמודדות עם בעיה זו, הדבר טרם נעשה. באותה שנה הוקם מוקד משטרתי ייחודי (מוקד 105), אליו יכולים קטינים לפנות בשל פגיעות מקוונות. למרות זאת, 70% מהנפגעים לא דיווחו לגורם כלשהו; מחצית מן ההורים ו-40% מהקטינים לא שמעו על המוקד. המוקד אינו נותן מענה הולם לפניות בשפה הערבית, והוא מאפשר פנייה טלפונית בלבד למרות שמחצית מבני הנוער מעדיפים פנייה מקוונת.
כרבע מ-1,700 תיקי החקירה שנפתחו בתחנות, שמקורם בפניות למוקד 105, סווגו כ"תיקים כלליים" ונסגרו בעילה שאינם כוללים עבירה פלילית. זאת, למרות שתיקים אלו נפתחו בתחנות לאחר שבחינה ראשונית שערך גורם משטרתי במוקד 105 העלתה, כי קיים חשש לביצוע עבירה. הפעלת המוקד נעשתה שלוש שנים באמצעות מערכות טכנולוגיות שאינן מתאימות לצרכיו. רק באוגוסט 2020 הועברו 2.7 מיליון שקל לפיתוח המערכות לשם התאמתן לפעילות המוקד.
עוד מציין אנגלמן, כי חרף העובדה שהיקף הפשיעה במרחב המקוון הולך וגדל, אין בידי משטרת ישראל והפרקליטות נתונים שמהם ניתן לעמוד באופן מהימן על היקף הפשיעה במרחב המקוון ועל מגמותיה בכלל, ובאשר לקטינים בפרט. תופעה זו נובעת משלוש סיבות עיקריות:
- המשטרה מסווגת תיקים שבוצעה בהם עבירה במרחב המקוון כ"קשורים לאינטרנט" בעת פתיחתם בתחנות. אולם במקרים רבים הסיווג נעשה באופן שגוי, דבר המשליך על יכולת המשטרה לזהות תהליכים ותופעות בפשיעה המקוונת. כך למשל: 405 מ-1,263 תיקים שמקורם במוקד 105, לא סווגו בתחנות כ"קשורים לאינטרנט", הגם שזהו עצם העיסוק של המוקד.
- במערכות הממוחשבות של הפרקליטות לא קיים שדה שעניינו ביצוע עבירה במרחב המקוון, ובשל כך לא ניתן לשלוף באופן אוטומטי ממערכות הפרקליטות נתונים על תיקים שנפתחו ועל כתבי אישום שהוגשו בתחום זה.
- לא ניתן לשלוף ממערכות הפרקליטות נתונים ממצים או מהימנים על מספר הקורבנות הקטינים בכלל, ועל אלו שנפגעו במרחב המקוון בפרט.
