ועדת הבריאות התכנסה לדיון בנושא חיסוני קורונה לילדים, תוך מתן מידע להורים והצגת מידע מקצועי על החיסונים והמלצות מומחים בתחום. בפתח הדיון התייחסה מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר, למתווה הבדיקות החדש במערכת החינוך ואמרה: "בבדיקות שנעשו בימי ראשון ורביעי מתחילת המבצע התגלו למעלה מ-60 אלף ילדים שנדבקו, שהיו עד כה בתחלואה סמויה. זה מתווה שמסייע מאוד למניעת התפשטות התחלואה. אנו רואים בכך שכבת הגנה נוספת כי אלו ילדים שעד לפני שבועיים לא היו נבדקים". ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרועי פרייס, הגיבה: ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרועי פרייס: "מה שיותר מטריד זה שממשלת ישראל קיבלה החלטה שילד שהיה עם מאומת ולא ביצע את הבדיקות, הוא הולך לבידוד. אבל אין לנו דרך לעשות זאת כי אין באמת מעקב אחר המתווה. גם רק שליש מהילדים נבדקים וגם לא יודעים מי הם החולים. משרד החינוך לא מדווח ואין למשרד הבריאות יכולת לאכוף בידודים על מי שלא נבדקים. אנחנו לא יודעים מי נדרש לבידוד ואנחנו מבקשים לקבל את המידע. אני מאמינה שההורים אחראים ואחר שילדיהם יצאו מאומתים באנטיגן הביתי, - הם יעדכנו במוסדי. אבל יש ילדים אחרים בכיתה שאם הם לא ביצעו שתי בדיקות הם חבי בידוד - ולנו אין דרך לדעת מי הם. אנחנו צריכים לדעת את זה". ‏במשרד החינוך השיבו בוועדה שאין יכולת לדווח בזמן למשרד הבריאות על ילדים מאומתים במערכת החינוך, בגלל אי-ספיקה של מערכי הדיווח. לדבריהם, "אנחנו לא יכולים לדווח כשיש עשרת אלפים מאומתים ביום". ד"ר גיל צ'פניק, מומחה ברפואת ילדים וחבר עמותת "מדעת": "אני בטוח כי המטרה הזו, להגן על הילדים בפרט בגל התחלואה הנוכחי עומדת לנגד עיני כולנו ולכן אנחנו כאן. יש לא מעט הורים שבשבילם זו החלטה לא פשוטה, ואפשר להבין את זה. יש הרבה מידע ברשת על חיסוני הקורונה. חלקו אמין וחלקו לא, חלק גדול ממנו מבלבל, ויש לא מעט הורים שחוששים ומתלבטים. בסופו של דבר, מה שחשוב זה שלהורים תהיה יכולת לקבל החלטה מושכלת, באמצעות מידע אמין ומבוסס מדעית". בוועדה דנו גם את נושא מתן חיסוני ילדים בתוך בית הספר. ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרועי פרייס: "יוצא מהדברים שמשרד הבריאות משך את האחיות מבתי הספר או לא מנגיש את החיסון. זה לא נכון. מערך שירותי בריאות התלמיד עצרו לשלושה שבועות את חיסוני השגרה, זהו מחיר כבד". עוד אמרה: "הגענו לכל בית ספר והנגשנו את החיסונים לכל בית ספר שהיה מעוניין בכך. משרד הבריאות ייתן כל ניידת חיסון שצריך". ד"ר ליאור הכט שגיא, רופאת ילדים שערכה מחקר בהשפעת החיסונים, הציגה לוועדה מצגת המפרטת את הנתונים המלמדים כי תסמונת PIMS נחשבת לאחד הסיבוכים החמורים של הידבקות בנגיף הקורונה בילדים ובני נוער ועלולה להתבטא כמחלה סוערת ומסכנת חיים, עקב אי-ספיקה של מערכות הגוף. מתחילת המגפה, דווחו בישראל כ-220 מקרים של ילדים שאובחנו עם התסמונת ומוערך כי שכיחותה בישראל עומדת עד כה על כ-1:2200 מתוך הילדים ובני הנוער שאומתו. על-פי מחקר של ה-CDC בארה״ב התחסנות בשתי מנות יעילה ב-91% במניעת PIMS. מבחינת לונג קוביד כ1% מהילדים שהחלימו מקורונה ממשיכים לסבול מתסמינים מגבילים (כגון תשישות, קשיי נשימה, הפרעות שינה, קשיי ריכוז ולמידה, כאבי ראש ועוד), גם חודשים לאחר החלמתם. עוד הוסיפה כי "מחקרים מהארץ והעולם העלו שהתחסנות מפחיתה ב40-70% את הסיכון להתפתחות התופעה במי שחוסן טרם שנדבק. עוד אמרה כי חיסון הmRNA של חברת פייזר הניתן לילדים בישראל, נמצא כבעל פרופיל בטיחות מצויין בילדים בבני 5 שנים ומעלה, בארה"ב ניתנו למעלה מ8 מיליון מנות חיסון לילדים בבני 5 עד 11 שנים ושיעור תופעות לוואי משמעותיות אפסי. כך גם גם מישראל. פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור אמר בדיון: "יש לקדם את חוק עידוד התחסנות הכולל פעולות ליישוג, ניתוח נתונים והקצאת משאבים כמו החזרת אחות בית ספר ומקדמי בריאות ברשויות. ניטור אקטיבי של תופעות לוואי יחזק אמון הציבור. זיהוי חסמים בעזרת מחקר ופעולה אקטיבית להגעה לילדים ואנשים בסיכון גבוה".