בניגוד להחלטת ממשלה: משרד הביטחון מנע בחינת הקמת שדה תעופה בנבטים

ח"כ רוזין: "הממשלה סוף-סוף החליטה על ביטול אפשרות הקמת שדה בעמק יזרעאל, ויש תמיכה גורפת של כל השלטון המקומי בדרום להקים שדה בנבטים. הם רוצים זאת, ואני מבינה שלגופי הביטחון יש התנגדויות לכך. כיום אנו כבר יודעים להסתכל על ביטחון בצורה הרחבה, ביטחון תזונתי, נושא האקלים, וגם קידום הנגב וכלכלתו, ושקט לאזרחים, שלא יהיו להם טיסות מעל הראש, אלה שיקולים שיש לשקול, יחד עם שיקולי הביטחון ה'קלאסיים' שנשמע ודאי בהמשך". עילם שגיא, משנה למנכ"ל משרד התחבורה והעומד בראש הוועדה לבחינת החלופות: "יש מגוון שיקולים בבחירת שדה תעופה. התשתית האווירית של הגעה ויציאה, נגישות תחבורתית, שיקולי כלכלה, תכנון ובנייה וכן סביבה. אנחנו התבקשנו לבחון את כל החלופות האפשריות, ולהביא להחלטת המחליטים אף יותר מחלופה אחת אם קיימת. אנו לומדים את כל החלטות העבר בנושא ונימוקיהן, וכל מיקום נבחן, כולל אפשרויות הרחבות שדות תעופה קיימים, ואנו צפויים להביא את הצעותינו עד חודש יולי".

במהלך הדיון נדונה סוגיית ישימות הקמת שדה תעופה בינלאומי אזרחי במרחב נבטים והוצגו עמדות בעלי העניין, נציג משרד הביטחון הודה בדיון כי מעולם לא נעשתה עבדות בחינה בנוגע לאפשרות להקמת השדה הבינלאומי בנבטים ע"י הגורמים המקצועיים במערכת הביטחון. צביקה קרמן, ראש חטיבת תכנון במשרד הביטחון: "הניתוח שלנו מצביע על היעדר יכולת של חיים בצוותא בנבטים, בין תעופה אזרחית וצבאית". יו"ר הוועדה שאל את קרמן: האם התבצעה עבודה כלשהי במשרד הביטחון שבאה לבחון איך כן מבצעים את ההנחיה לשדה בנבטים, או רק כזו שמטרתה להגיד למה לא. קרמן השיב בשלילה. אלון ישעיהו, נציג שר הביטחון בוועדות התכנון: ההתנגדות לנבטים היא לא עקרונית, אלא בשל משמעויות, ואם מדינת ישראל תקבל החלטה למרות המשמעויות, אנחנו חיילים ונבצע. לנו בשום שלב לא נאמר שהמדינה הולכת על נבטים וזהו. עילם מוביל עכשיו בדיקה בוועדה שלו עם חשיבה של יציאה מהקופסה ואנחנו בשיתוף פעולה מלא עם הצוות. בסוף יש פה פיזיקה, שההנחיות הבינ"ל לתעופה אזרחית הן שמטוס צריך חמישה מייל פנויים מכל צד שלו, ואילו בין נבטים לחצרים יש רק תשעה מייל. במצב הזה שר הביטחון מתנגד לחלופת נבטים, אבל אם מדינת ישראל תקבל החלטה אחרת, לאחר ששקלה את כל המשמעויות, נבצע. ח"כ רוזין: "אתם לא מציגים חלופות של ממש אלא רק שזה בעייתי וזה פוגע בביטחון, ואז אנשים מפחדים לגעת בזה. אנחנו רוצים שדה תעופה נוסף בנגב, אז תגידו איך כן מיישמים זאת". שגיא: "אלון מדבר על שיתוף פעולה מלא עם בחינת החלופות, אבל לא פירט למשל מדוע הסקר הסביבתי כן התקדם סביב חלופת רמת דוד אך לא סביב חלופת נבטים". יו"ר הוועדה ביקש הבהרה לעניין וצביקה קרמן השיב כי לא בוצע סקר סביביתי נוכח זה שנתוני הסקר האזרחי שביצעו כבר הראו שלא ניתן לקיים חיים בצוותא בין השדה האזרחי לבסיס הצבאי. בן-ברק העיר: "משמעות התשובה שאתם החלטתם בעצמכם שלא יהיה שדה בנבטים".

ח"כ נירה שפק: "אזרחים שומעים את הדיון, ומה שהם שומעים זה שמדינת ישראל אמרה משהו ואתם אומרים 'אז אמרה'. תראו שבחנתם בהגינות דפוסי פעולה, ואז תביאו להחלטה של מקבלי ההחלטות. אין לכם את הסמכות לעשות סינון אלא לתת לנו בסיס נתונים מלא כדי לקבל החלטה". יואל פלדשו, מנהל רשות התעופה האזרחית: "המרחב האווירי הישראלי הוא המורכב בעולם, בשל הצורך לנהל מרחב אזרחי ומרחב צבאי בכזו קירבה, וזאת אמר לי העמית שלי בארה"ב. חשוב לזכור שהמרחבים האוויריים, עם מגבלותיהם, יכולים ליצור מצב ששני שדות תעופה לא ייצרו נפח תעופה כפול, ואחד ועוד אחד לא יהיו שווים שניים אלא פחות. בדיון שעלה בין רמת דוד לנבטים, ההגדרה הייתה לשדה תעופה של טיסות לואו קוסט, או מטוסים צרי-גוף, וזה משפיע גם על השיקולים הכלכליים. פתאום יש הרבה יותר השפעה לכדאיות הטיסה, לאורך מסלול הטיסה, ומשם לאפשרות שבכלל חברות יבחרו לטוס לשדה, ורק אז שדה כזה יוכל לתרום כלכלית לסביבתו". שגיא: "בוחנים כעת את צרכי התעופה גם ל-40 שנה קדימה ואף יותר, והבחינה אינה מוגבלת רק למטוסים צרי גוף". אלכס גן, ראש המטה המקצועי במועצה האזורית עמק יזרעאל: "יואל צודק בדבריו שהבעיה מורכבת, אבל פתירה. חיל-האוויר הוא גוף מדהים, ואם היו אומרים לחיל-האוויר שזו המשימה הלאומית וזו הפקודה, אז הוא היה אומר - כן, אני אעשה את זה, אבל זה המחיר. פשוט צריך להבהיר שזו ההנחיה".

בדיון נרשמה תמיכה חוצת מפלגות בקידום הקמת שדה תעופה בין לאומי בנגב, כשגם חברי הכנסת שלמה קרעי (ליכוד) ואיתמר בן-גביר (הציונות הדתית) הגיעו להביע את דעתם בנושא. ח"כ קרעי הזכיר כי גם הממשלה הקודמת הצהירה על תמיכתה בקידום המיזם, אם כי לא הוציאה אותו לפועל והודיע עוד כי האופוזיציה תתמוך בכל יוזמה בנושא. עוד תמכו בתוכנית נציג החברה להגנת הטבע, ראשי ערים וגורמים נוספים שהשתתפו בדיון. מתכנן התעופה הבכיר, אברהם שיוביץ, הזכיר כי חיל-האוויר התנגד גם להסכמי השלום עם מצרים וירדן, בגלל אובדן שטחי טיסה, אך נאלץ להתאים עצמו להחלטת הדרג המדיני. עידו גרינבלום, ראש המועצה המקומית קריית טבעון: "הדיון מוכיח את הטענה המרכזית שלנו שחיל-האוויר ומשרד הביטחון נאבקים בכל כוחם כנגד הקמת שדה בדרום בניגוד להנחיות הממשלה. על חברי הכנסת לדרוש ממשרד הביטחון תשובות ברורות בנוגע לאיך ניתן להקים שדה בדרום. אנחנו מדינה שיש לה צבא ולא להפך - מי שיקבע אלו חברי הכנסת וממשלת ישראל. מצופה משר הביטחון ליישר קו ולדרוש מהפקידות המקצועית במשרדו לשתף פעולה ולא לגרור רגליים".

ח"כ משה טור פז: "זה לא דיון על מסדרונות אוויר וקווי הטיסה לישראל, אלא אל עיצוב פני המדינה. עם כל הכבוד לחיל-האוויר, לא הוא ולא משרד הביטחון יעצבו את פני המדינה על דעתם. הממשלה הזו החליטה ששדה בעמק יזרעאל לא יקרה במשמרת שלה. חיל-האוויר יודע לבצע, ולגבות את המחיר, אז תגידו לנו איך מבצעים ומה המחיר". "שדה תעופה זה כל מה שסביבו, אקוסיסטם שלם", הבהיר רו"ח חן הרצוג, הכלכלן הראשי ומנהל יחידת כלכלה, סביבה ורגולציה ושותף בפירמת רואי החשבון והייעוץ הפיננסי BDO, שערך מחקר על ההשפעות הכלכליות של שדה התעופה בנבטים. "זה גיים צ'יינג'ר לכלכלת הנגב. שדה תעופה של 20 מיליון נוסעים יספק 29 אלף משרות בשלב הראשון ותרומה של 6.8 מיליארד שקלים לכלכלת הנגב. שלחו את מוסדות התכנון לתכנן שדה תעופה לא נכון. שדה תעופה לא מתכננים ל-20 או 30 שנה. אנחנו לא צריכים פלסטר. בעולם של 100 מיליון נוסעים, השדה החדש הוא השדה הגדול, לא משלים. אנחנו צריכים לבנות שדה שיש לו אופק התפתחות, שיכול להיות שדה מרכזי, שיכול לטפל במטענים. זו תהיה בכייה לדורות להקים שדה נכה וקטן".

יו"ר הוועדה, ח"כ רם בן ברק, סיכם את הדיון הפתוח: "זהו פרויקט בעל חשיבות לאומית גבוהה, ולכן כל אפשרות כדי לאפשר אותו חייבת להיבחן. אני קורא למשרד הביטחון ולרשות התעופה האזרחית לבחון את הדברים ולהציג את המשמעויות, מבלי לפסול שום אפשרות, לרבות סלילת רכבות, סגירת שדות צבאיים או העתקת בסיסים. דמיינו שהכל פתוח ועל השולחן ואין מגבלת תקציב. תחזרו אלינו להציג איך כן יוצרים שדה תעופה בינלאומי בנגב, ומה העלויות והמשמעויות של זה. "עד היום איש לא אמר איך כן, אמרו רק למה לא. שדה תעופה בנגב שווה לנו כמדינה. אנחנו, הכנסת והממשלה, נחליט אם זה שווה לנו, לא אתם. כשהתקבלה ההחלטה וקידמו אך ורק את רמת דוד ולא התעסקו בנבטים, כי משרד הביטחון אמר 'אני לא רוצה שם', זו שערורייה", הוסיף ח"כ בן ברק. "אמרתם 'נוח לנו ככה, אנחנו לא רוצים'. לנו נוח שיהיה שדה בדרום, לא בצפון. שכל הגופים יבינו את החשיבות הלאומית של שדה תעופה בנגב ויבואו עם ה'איך' ולא עם ה'למה לא'. יכול להיות שנחליט שזה לא שווה את המחיר, אבל אנחנו נחליט, לא אתם". "אני מתנגד לכינוי 'שדה משלים'. מדובר על שדה תעופה נוסף למדינת ישראל", סיכם יו"ר הוועדה. "שדה תעופה כזה בונים פעם ב-150 שנה, לא כל יומיים. זה אירוע לאומי שמצריך חשיבה אחרת וראייה ארוכת טווח מאוד. המשימה שלכם צריכה לבחון את כל האופציות בכל התרחישים האפשריים. מדובר בפרויקט מגה-לאומי. גם אם יצטרכו להצמיד לו רכבת מהירה למרכז - תהיה רכבת מהירה". בחלקו הנוסף של הדיון, חלק חסוי, נציגי צה"ל פירטו את השיקולים הביטחוניים השונים לגבי אפשרות נבטים. סיכום הדיון נותר בעינו.