בעתות מלחמה ואירועים ביטחוניים מופצות ידיעות שונות על זהותם של נפגעים שפוגעות באדם שפרטיו הופצו ובבני משפחתו אשר, לעיתים, שומעים על המקרה בטרם נמסרה להם הודעה מסודרת על ידי הגורם המוסמך לכך. התקדמות הטכנולוגיה ואובדן היכולת של הממסד לנהל מידע או לצנזרו גורמים להתעצמות התופעה בשנים האחרונות, מה שהביא את ועדת השרים לחקיקה לתמוך (יום א', 13.2.22) בהצעת חוק בנושא.
על פי הצעת החוק, שאותה הגיש ח"כ
יצחק פינדרוס, מוצע לקבוע כי גילוי מידע, בין אמיתי ובין כוזב, והפצת פרטים מזהים של נפגעים או הרוגים בטרם ניתנה הודעה רשמית למשפחת הנפגע או ההרוג על ידי גורם מוסמך ובטרם פורסם שמו על ידי דובר צה"ל, יהווה עוולה אזרחית. כמו כן, מוצע כי ניתן יהיה לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק של 50,000 שקלים חדשים, וכפל סכום זה אם הפרסום נעשה בכוונה לפגוע.
בדברי ההסבר לחוק נאמר כי הטכנולוגיה החדשה הכוללת בתוכה רשתות חברתיות ויישומונים המאפשרים פרסום בתפוצה רחבה ובמהירות, הפכה את הפצת השמועות לקלה במיוחד, המונית ומסוכנת - הן לביטחון המדינה והן לציבור בישראל. לדברי פינדרוס, התוצאות הטרגיות של הפצת המידע במדינה יוצרות בהלה בציבור, פוגעות ביכולת של הרשויות להגיש עזרה מקצועית בזמן אמת וגורמות לעוגמת נפש גדולה לקרוביהם של אותם אנשים שנפגעו או לאלה שלא נפגעו, אך שמם פורסם ברבים כקורבנות של האירוע.
הצעת החוק תיתמך בקריאה טרומית ולאחר מכן יישקל המשך קידומה. פינדרוס אומר כי הרצון למנוע את התופעה הפסולה ולהרתיע את המפרסמים מלהפיץ שמועות בעניין מצריך הסדרה בחוק.
