שר הביטחון אמר בכינוס הרצליה כי בין הירדן לים יש 12 מיליון אנשים, והברירה היא לדבריו בין פתרון של שתי מדינות בין הירדן לים, לבין מדינה אחת אשר תהיה או לא יהודית או מדינת אפרטהייד, כלומר נאבד את הרוב היהודי.
התיאוריה של השר ברק מבוססת על טעות בשני מיליון אנשים. מספר האנשים בין הירדן לים הוא 10 מיליון ולא 12 מיליון. לפי השנתון הסטטיסטי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) יש בישראל שבעה וחצי מיליון אנשים, מהם 6 מיליון יהודים (כולל עולים שאינם יהודים על-פי ההלכה), ומיליון וחצי ערבים. לגבי מספר הערבים ביהודה שומרון ועזה, אזי מאז
הסכם אוסלו הלמ"ס לא עוסקת בהם. אם ניקח את המספר המסכם של ברק - 12 מיליון אנשים בין הירדן לים, ונפחית את מספר אוכלוסיית ישראל 7.5 מיליון - נקבל תוצאה לפיה האוכלוסיה הערבית ביו"ש ועזה מונה 4.5 מיליון אנשים. זה מספר מופרך לחלוטין.
מחקרים שנעשו על-ידי מרכז בגין סאדאת למחקרים אסטרטגים של אוניברסיטת בר-אילן, על-ידי הדמוגרף יעקב פייטלסון במסגרת המכון לאסטרטגיה ציונית ועל-ידי מכון מציל"ה ברשות פרופ'
רות גביזון, הגיעו למסקנות דומות, לפיהן יש בשטחים כ-2.5 מיליון תושבים ערבים. (1.1 מיליון בעזה וכ-1.4 מיליון ביו"ש). כלומר בכשני מיליון פחות ממה שחושב שר הביטחון!
לסיכום, בין הירדן לים יש כ-10 מיליון אנשים - 6 מיליון יהודים ו-4 מיליון ערבים. לפי המספרים הנכונים יש רוב יהודי של כ-60% - רוב הנשמר מאז 1967, וללא עזה הרוב היהודי הוא 67%. בניגוד לדעה הרווחת, רוב זה עשוי דווקא לגדול בגלל ירידה ממשית בילודה הערבית, והגירה ערבית גדולה - מאז 67 היגרו לחו"ל 580 אלף ערבים מיהודה שומרון ועזה. הגירה זאת נמשכת.
מה הקשר בין המצב הדמוגרפי כאן לאפרטהייד שהיה בדרום אפריקה? בדרום אפריקה יש מיעוט לבן של 20% ורוב שחור של 80%. זה סיפור אחר לגמרי.
הצהרותיו של ברק על הדמוגרפיה כאיום "יותר מסוכן מהאיום האירני" נשמעות תלושות מהמציאות. הן נראות כשליפות מהמותן. שיעורי בית הם כנראה אינם הצד החזק של שר הביטחון. זאת נורמה לא קבילה בכלל ולביטחון ישראל בפרט. אגב, גם ההכנות לקמפ דיויד בשנת 2000 לא היו יסודיות.
תהליכים דמוגרפים אינם דטרמיניסטים. יש אפשרות להשפיע עליהם. בוודאי לממשלה.
החלופות העומדות לרשות ישראל אינן בין נסיגה והקמת מדינה ערבית פלשתינית לבין "מדינת אפרטהייד". להיפך, מדינה פלשתינית ביהודה שומרון ועזה תערער באופן חמור את היציבות באזור עד כדי תוהו ובוהו.
הנושא הדמוגרפי הוא עניין רציני, אך יש לראות אותו בפרופורציה הנכונה.
