בעבורי, כבר מזמן אין בוקר טוב והיום, להפתעתי, כאשר אני פותח כהרגלי את אתר החדשות באינטרנט, אני קורא את הדברים להלן (קטעים בלבד):
"...ביום שבו הוצת רכבו של שופט בבית המשפט המחוזי בחיפה, נעצר בבית משפט לעניינים מקומיים בירושלים, גבר שאמר לשופטת 'הלוואי שתמותי'..."
"...המציאות שבה אנו חיים ועימה אנו מתמודדים, אינה קלה..."
"... על תחושת אי הביטחון, יש לעיתים שאדם תמים היוצא מביתו לרחובה של עיר, לשפת הים, למסעדה או לאירוע בילוי - אינו יכול להבטיח שישוב בשלום [מוכר משהו - ע.ה.]. רק מפאת איומי הטרור..."
(עד כאן ציטוטים מדברי נשיאת בית המשפט העליון, בפני תלמידים).
את הדברים הנ"ל אני קורא שנים! הדברים נכונים, רק שהיה לי קשה לעכל את המשפט על "המציאות שבה אנו מתמודדים". רגע - מתמודדים?
כל הסיפור שאני כותב, עלה לכותרות עקב השלכת הנעל והצתת מכוניתו של השופט, ואין ספק כי אירועים אלו חמורים ביותר.
גברתי נשיאת בית המשפט העליון, אני מעריך אותך מאוד.
בהקשר הדברים שציטתי מנאומך, יש לי שאלה אלייך: האם אישים מבית המשפט העליון ומתחתיו, קוראים את דבריהם של אזרחים באינטרנט למשל? אם לא כן, כדאי להטיל זאת עליהם. כך למשל, אותו טיפוס שהזכרתי, כתב על מרגריטה לאוטון שנהרגה מכדורים שהתעופפו במלחמת כנופיות ביניהן, כאשר הייתה על שפת הים בפיקניק עם ילדיה הקטנים. בנסיבות דומות, שקד, הנערה בת השש-עשרה, נרצחה כך סתם ברחוב. כמו-כן, האזרח קרפ נהרג ע"י חיות דמויות-אדם ששוטטו ברחוב, כאשר היה בחברת אשתו ובתו. את הדברים אני כותב, בהקשר למה שאמרת על הרגשתו של הציבור שיוצא לרחוב.