ניסיון ממושך להכניס ארצה שלא כדין ילדה מסרי-לנקה, עמוס בעדויות שקריות ומסמכים מזויפים, עלה לאם-כביכול ולאחיה בהוצאות חריגות בסך 100,000 שקל.
המבקשת, אזרחית ישראל בת 47 באותה עת, יצאה מישראל לסרי-לנקה ביולי 2015. חודש לאחר מכן ביקשה מן השגרירות בניו-דלהי, המייצגת את ישראל גם בסרי-לנקה, אשרת כניסה לתינוקת שלטענתה נולדה לה שם. הבקשה נדחתה בשל העדר הוכחה לכך שאכן מדובר בבתה, ולמרות זאת השתיים הגיעו ארצה באוגוסט 2016 תוך שימוש בדרכון ישראלי מזויף. משרד הפנים סירב להכניס את התינוקת ובית הדין לעררים דחה את פניית האם בקובעו, כי "הערר טבול עד צווארו בחוסר ניקיון כפיים וניסיון לעשיית דין עצמי... [ו]בחוסר ניקיון כפיים משווע, מן החמורים בהם נתקל בית הדין".
האישה ערערה לבית המשפט המחוזי מרכז, הסכימה לעבור בדיקת רקמות ועד מהרה התברר שהיא אינה אימה של התינוקת. אז העלתה האישה גרסה חדשה, לפיה היא הייתה פונדקאית לביצית שהופרתה בזרעו של אחיה. על כך אמר בית המשפט המחוזי: "פעולותיהם של המבקשים היו נגועות מלכתחילה במסכת שקרים והסתרת פרטים, ומרגע לרגע כשהתבררו פרטים נוספים העלילה הסתבכה". בית המשפט הביע תמיהה רבה על העדר מסמכים כלשהם בנוגע להפריית המבחנה ולהריון, במיוחד כאשר מדובר כאמור באישה מבוגרת".
בנובמבר 2016 נמצא, כי אכן אחיה של האישה הוא אביה של התינוקת - אך נותרה בעינה שאלת הקשר בין האישה עצמה לבין התינוקת. בית המשפט התיר באותו חודש להוציא את התינוקת ממתקן המעצר בנתב"ג והעניק לאביה את המשמורת עליה; בית המשפט העליון דחה את ערעור המדינה על ההיתר להכניס ארצה את התינוקת. האישה והאח המשיכו, בבית המשפט למשפחה בתל אביב, בהליך בו ביקשו לקבוע שהאישה היא אימה של התינוקת - אך סגנית הנשיא, מירה דהן, דחתה את הבקשה (27.1.22) תוך שהיא מצביעה על פני עשרות עמודים על הקשיים וחוסר הסבירות המוחלטת של טענת האימהוּת, במיוחד לנוכח טענתה לפיה ניסתה במשך שנים להרות וללא הצלחה.
לדברי דהן, אין אף מסמך המלמד על ביצוע טיפול ההפריה באישה בהודו, כפי שטענה; היא נטלה כדורים שלא סביר היה שתיטול אם הייתה בהריון; היא לא ביצעה בדיקת הריון למעט בדיקה ביתית. בשלב זה של הדיון, מציינת דהן, היא הכתיבה החלטה ולפיה ציינה בפני האישה ש"לא ניתן לזלזל באופן שכזה באינטליגנציה של בית המשפט" ולצפות שהיא תאמין שבמשך שנים ביצעה בדיקות גינקולוגיות רבות - ולא ביצעה אותן כלל כאשר סוף-סוף הרתה. התובעת "עומדת בפני בית המשפט ומאשרת בפה מלא תוך חיוכים גם שהמסמכים שהוצגו אינם אמת".
ניסיון אישי וליווי יולדות של השופטת
דהן ממשיכה ומפריכה לחלוטין את גרסת האישה: היא הציגה מסמכים רפואיים שהמידע שבהם סתר את פרטי סיפורה; הגישה מסמכים מזויפים של בדיקות רפואיות בהריון שנערכו בפועל לבת-דודתה; היא סירבה לענות לשאלות ולאחר התייעצות עם בא-כוחה, עו"ד מתן חודורוב, שינתה את טעמה וטענה שאינה זוכרת ("התשובה הגרועה ביותר שיכולה הייתה להינתן", העירה דהן בפרוטוקול); הציגה תעודת לידה מסרי לנקה שלא הייתה מאומתת כדין; ולא ביצעה אף בדיקה למרות שכאמור הייתה בת 47 ולטענתה חיכתה שנים רבות להריון זה.
סרטון שצולם כביכול עשר דקות לאחר הלידה - שלדבריה הייתה לידת מלקחיים ללא אפידורל ונמשכה שש שעות - היה בלתי סבירה בעליל: היא הייתה לבושה, נקייה והתרוממה מישיבה מזרחית ללא כל קושי. "על-פי הידיעה השיפוטית של בית המשפט, מניסיון אישי וליווי יולדות, קשה מאוד להאמין כי האישה שנראתה בסרטון עברה לידת מלקחיים כעשר דקות לפני ההסרטה". גם התנהגותה של האישה בזמן ההריון-כביכול הייתה הפוכה מן המצופה: למחרת החזרת העוברים לרחמה היא טסה שמונה-עשר שעות לישראל; לשיטתה טסה לסרי-לנקה בהיותה בחודש השמיני להריון, שוב טיסה ארוכה וקשה, ובפוליסת הביטוח שלה לא נכתב שהיא בהריון; היא העידה שקיימה באותו יום (וגם לאחר מכן) יחסי מין בלתי מוגנים עם גברים שונים, למרות הסכנה לקליטת ההריון
ויקי ויקרמטונגה, שהיה קונסול הכבוד של ישראל בסרי-לנקה, העיד, כי נתקל פעמיים-שלוש בחודש בשימוש במסמכים מזויפים בניסיון להיכנס ארצה, וכי כך היו גם המסמכים שהציגה לו התובעת. עוד ציין, כי בסרי-לנקה ניתן לקנות כל דבר, כולל דרכון מקומי. לעומת זאת, מציינת דהן, לא ניתן היה להאמין לתצהירים של ידידי התובעת, ולפיהם ראו אותה נושאת בטן הריונית - שכן הם עדים מעוניינים, ולא מדובר ביותר מאשר התרשמות חיצונית.
דהן מסכמת: "עדותה של המבקשת בפניי הייתה רצופה אי-דיוקים, סתירות, תמיהות ותהיות עד לכדי כך שבסיכומו של דבר מצאתי לנקדה מבחינה ראייתית כבעלת משקל אפסי; לא מצאתי את עדות המבקשת אמינה כלל וכלל ולעיתים אף הייתה תחושה באולם בית המשפט כי המבקשת בעצמה מגחכת נוכח תשובותיה הבלתי אמינות בעליל... הנתונים שהונחו בפני מתיישבים יותר עם האפשרות כי המבקשת טסה לסרי-לנקה על-מנת לקבל לידיה את הקטינה שנולדה מזרעו של המבקש אצל פונדקאית אחרת וכי המבקשת וכל הסובבים אותה - ידעו את האמת ושיתפו פעולה עם המזימה שנרקמה".
