|
פסטיבל ערד ומוזאון הטרקטור
|
|
|
ההעברות הפגומות העיקריות עליהן מצביע סלובודאינסקי:
- בשנים 2017-2014 העבירה קק"ל להסתדרות הציונית 350.5 מיליון שקל. היא הכפילה פי שלושה העברות אלו, כחלק מההסכם הקואליציוני שהוביל למינויו של עטר ליו"ר. סלובודאינסקי מדגיש, כי אין פסול בהעברות עצמן, אלא בכך שהן אושרו רק בדיעבד בידי דירקטוריון קק"ל.
- 560,000 שקל לעמותה של ש"ס, שמטרותיה המוצהרות הן חינוך תורני בגולה, אך בפועל עסקה בקידום בחירת נציגי המפלגה לקונגרס הציוני. העברות אלו אינן עולות בקנה אחד עם מטרותיה של קק"ל.
- 1.4 מיליון שקל לליכוד העולמי, סכום שהיווה מחצית מהכנסותיה של התנועה בשנת 2017. רוב תקציב התנועה שימש לשכר המנכ"לית, ולפיכך העברות אלו אינן עולות בקנה אחד עם מטרותיה של קק"ל.
- מיליון שקל לתנועת ביתנו עולמי של ישראל ביתנו. גם כאן רוב הוצאות התנועה היו למנכ"ל ולבכירים אחרים, ומכאן שההעברות לא עלו בקנה אחד עם מטרותיה של קק"ל.
- 530,000 שקל לתנועה הציונית המסורתית. העברות אלו היוו 90% מתקציב העמותה ולא עלו בקנה אחד עם מטרותיה של קק"ל.
- בשנים 2017-2014 העבירה קק"ל לקבוצת ידיעות אחרונות לפחות 7 מיליון שקל בשיתופי פעולה שונים, בלא קריטריונים ברורים ובסכומים גבוהים עשרות מונים מזו שנהגה להעניק לצורך מתן חסות לאירועים (כפי שהוצגו חלק מן ההעברות). קק"ל "הוציאה סכום עתק, בניגוד לנהליה הרגילים, מבלי שעמדה על זכויותיה ומבלי שיש בכך לקדם את מטרותיה, כאשר המנגנונים הרגילים דבר אישור התקשרויות 'מנוטרלים' מסמכויותיהם והופכים למעשה לחותמת גומי", קובע סלובודאינסקי.
- 250,000 שקל לטקס ביום השואה בבית לוחמי הגטאות, בהליך מזורז ומקוצר. חלק מנושאי המשרה בעמותה היו פעילים בולטים במפלגת העבודה, כמו עטר.
- 100,000 שקל לפסטיבל ערד תמורת הקרנת סרטון על פעילות קק"ל. העברה זו אינה נכללת במטרותיה של קק"ל.
- 5.5 מיליון שקל לעמותת המרכז למורשת ירושלים על שם זאב ז'בוטינסקי, להקמת מוזאון להנצחת פלוגות הכותל [מאנשי בית"ר]. 1.2 מיליון שקל שימשו את העמותה לצרכים אחרים והכסף הועבר למרות שהקמת המוזאון לא התקדמה.
- מיליון שקל למוזאון לב השרון לתולדות הטרקטור והמיכון החקלאי. תמיכת קק"ל עלתה על 50% מתקציב העמותה, בניגוד להסכם ביניהם.
- מיליון שקל לתיאטרון גשר, בלא שקק"ל הציעה לתיאטראות אחרים לבקש גם הם את תמיכתה ולאחר מכן לא פיקחה על השימוש בכסף.
|
|
הדוח גם מונה שורה של מינויים של בעלי זיקה פוליטית ואישית לעטר:
- ירון אוחיון היה מנכ"ל החברה הכלכלית של מועצת מעלה גלבוע כאשר עטר היה ראש המועצה. עטר כפה על שפיגלר למנות אותו לעוזרו תמורת 28,000 שקל בחודש, ולאחר חודשים בודדים הוא מונה לממלא-מקום מנהל מינהלת פיתוח קרקע; מנהל המינהלה הוא אחד משלושת התפקידים הבכירים ביותר בקק"ל. המינוי נעשה למרות שלא עמד בתנאי הסף והוא החזיק בתפקיד במשך שנה וחצי. אוחיון זכה במכרז לתפקיד המנהל הקבוע, אשר פורסם לאחר שהשלים את דרישות הסף האקדמיות, והוא מכהן בו עד היום.
- אדם שהיה שותף במיזם עסקי עם בנו של עטר מונה ליועצו של עטר.
- לתפקיד עוזרו של עטר מונה חבר במפלגת העבודה, שעבד במועצת מעלה גלבוע במקביל לעטר והיה לו קשר עסקי של בנו.
- ירון שביט, חבר הנהלת ההסתדרות הציונית מטעם התנועה הרפורמית, מונה ללא מכרז לגבש את חזון קק"ל בכפיפות לעטר. שכרו החודשי: 25,000 שקל. החזון מעולם לא גובש.
- פעיל במפלגת העבודה הוחזר לעבודה בקק"ל למרות ששפיגלר פיטר אותו בשל בעיות בהעסקתו.
- פעילה במפלגת העבודה, שהייתה סגנית ראש עיריית גבעתיים, הועסקה כ"יועצת מלווה להכנות ולפעילות החברה במסגרת אירועי שנת 115 לקק"ל", ללא גיוס תחרותי. היא קיבלה 15,000 שקל לחודש.
|
|
עוד מצביע סלובודאינסקי על התקשרויות פגומות אחרות של קק"ל. הבולטת שבהן היא עם השר לשעבר ראלב מג'אדלה, איש מפלגת העבודה, אשר בשנת 2013 נשכר בפטור ממכרז כיועץ בנוגע לפעילותה במגזר הערבי. קק"ל העסיקה אותו 30 חודשים ושילמה לו 750,000 שקל תמורת כעשר פגישות וכמה ניירות עבודה.
קק"ל גם התקשרה עם יועצים משפטיים חיצוניים, בלא לקבוע מראש את היקף העבודה והשכר שתשלם. עו"ד יצחק מיוחס קיבל בצורה כזו 6.7 מיליון שקל; עו"ד תמר גולן קיבלה 2.3 מיליון שקל - פי ארבעה מהסכום שאישרה ועדת המכרזים; משרד קסוטו-נוף קיבל 1.3 מיליון שקל - גם כאן פי ארבעה מהסכום שאושר בדיעבד. לבסוף מצא סלובודאינסקי, כי עטר קיבל לאורך השנים 100,000 שקל יותר מהשכר לו היה זכאי בסך 650,000 שקל בשנה.
|
|
