|
|
|
|
|
יו"ר הוועדה, ח"כ רם בן ברק: "אין ספק שאנו לא חיים במרכז אירופה. אנו חיים במציאות מורכבת ביותר, ולכן המדינה צריכה לקבל החלטות ביטחוניות שלא תמיד עולות בקנה אחד עם ערכים אחרים".
|
|
|
|
|
|
עו"ד עדי מנסור ממרכז עדאלה: "מדובר בחוק גזעני שמונע ממשפחות להתאחד ולקבל אזרחות. לכולם יש היתרי שהייה באופן חוקי, והחוק הזה מעניש אותם באופן קולקטיבי בגלל היותם פלשתינים ועל-מנת להדיר אותם דמוגרפית. זו תכלית החוק".
|
|
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
בן ברק: "העלה ח"כ דיכטר טענה שיש בה היגיון - אם מגיעים על-פי איחוד משפחות ומקבלים תושבות או אזרחות, האם הם צריכים לוותר על מעמד הפליט שלהם? מה דעתך? ללא קשר לחוק".
|
|
|
|
|
|
ח"כ אבי דיכטר: "תמצא כאלה שקיבלו מעמד במדינת ישראל ועדיין נחשבים כפליטים. מדובר בניסיון לממש את זכות השיבה. אנו עומדים בפרץ, והחוק הזה נועד לעצור את זה בין היתר. עד 2003 מדינת ישראל הייתה במסלול התאבדות".
|
|
|
|
|
|
ח"כ שמחה רוטמן: "החקיקה של חוק זה כהוראת שעה והתוספות נוספו בגלל חרב בג"ץ, ולכן הנושא המרכזי הוא לא מה בג"ץ יפסוק, אלא מה אנחנו כמחוקקים רוצים לומר בחקיקה. צריך להוסיף סעיף לפיו יש לבחון לתת אזרחות קבע בסוף התהליך, אבל עד אז כל תושב כזה יתחייב לא להיכנס לתחומי המדינה ולהצהיר על נאמנותו למדינת ישראל. אנחנו ויתרנו על הזכויות האלה. אנחנו הפכנו למדינה שמאפשרת ומקבלת, אבל לא דורשת את המינימום".
|
|
|
|
|
|
רז נזרי, המשנה ליועמ"ש: "פסקי הדין של בג"ץ קבעו כי יש פגיעה בזכות כבוד האדם וחירותו ובזכות לחיי משפחה, אבל הן אומרות שזכויות אלה אינן דבר מוחלט. אם יש מניעים ביטחוניים בסוגיה הזו ויש חשש משמעותי לעידוד פיגועים בפלטפורמה הזו. לאור זאת, נקבע עדיין שהפגיעה בזכויות היא במידה. וזו גם עמדתנו בקשר להצעת החוק הממשלתית ואין מניעה בגלל התכלית הביטחונית, ואנחנו נגן על כך בבג"ץ. עניין המכסות יציב קשיים חוקתיים מהטעם שזה מכניס את התכלית הדמוגרפית ויהיה צורך להציג נתונים התומכים בה חוקתית ומשפטית וזה כבר מרחיב את הנושא לכל האזרחים ולא רק לפלשתינים".
|
|
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
ח"כ האוזר: "יש הבדל בין אוכלוסייה שעוברת במסגרת סכסוך אתני לבין הגירה של תושבים מנורבגיה. זו הגירה המבוססת על פערים כלכליים ונוגעת בשורשה של תכלית המדינה היהודית.
|
|
|
|
|
|
המשנה ליועמ"ש נזרי התייחס לטענות של ח"כ מיכל רוזין וח"כ גבי לסקי, לגבי תוקף החוק כהוראת שעה ולא הוראת קבע ואמר: "בעניין זה, אנו לא רוצים להפוך את הפגיעה בזכויות שיש לנצחית, לכן אנו מבקשים לתקף אותה מעת לעת על-ידי חוות דעת השב"כ, וזה מצדיק את החלטת הממשלה להוראת שעה מבחינה משפטית".
|
|
|
|
|
|
מספר ח"כים אמרו שהמספר של 200 פיגועים שבוצעו על-ידי אנשים שנכנסו לארץ בשל איחוד משפחות אינו נכון, שכן מספר הפיגועים שבוצעו על ידם הוא 35, והשאר בוצע עלי ידי מה שמכונה דור ב'. כלומר, ילדים שנולדו למאוחדי משפחות. על כך השיב נזרי: "ברמה המשפטית, אני לא עושה הבחנה אם מדובר ב-20 פעילי טרור או ב-50 פיגועים. גם מספרים נמוכים יותר, מאחר שמדובר בטעם ביטחוני, הרי שהזכות לחיים של אזרחים מכל העדות היא זכות עליונה, מעבר לכבוד האשם וחירותו. גם מספרים נמוכים יותר יכולים להצדיק צעדים למניעת נטילת חיים".
|
|
|
|
|
|
ח"כ אחמד טיבי: "ולמה נקבע גיל לגבר 35 ולאישה מעל 25?" נזרי: "לשב"כ יש מידע על אנשים באיזה גיל עושים יותר פיגועים. זה עניין של ניהול סיכונים".
|
|
|
|
|
מואטי, מראענה ורוטמן [צילום: נועם מושקוביץ]
|
|
|
ח"כ יוסי שיין: "זה דיון עם ממד משפטי וממד לגאלי-לגיטימי. יש גם ממד פוליטי. בזמן חרום, כמו באינתיפאדה, מדינה חייבת למנוע כל כניסה של אוכלוסייה של ישות עוינת לתוכה. כשעוצמת הקונפליקט מתחילה לרדת, מתחילים בפלפולים כמה להקל. יש כל הזמן מתח בין השיקול הביטחוני לזכויות אדם, בהנחה שלא מגיעים לשלום. הפלפול הזה, אין לו סוף והוא מחייב אותנו לעסוק בשאלה מה כבר קיים. האם האיום קיומי כרגע, ולאמץ גישה האם רואים איום אקוטי או לא בעתיד. היתר זה פלפולים".
|
|
|
|
|
נירה שפק, לסקי ורוזין [צילום: נועם מושקוביץ]
|
|
|
ח"כ רוזין: "אני מעריכה את המחויבות של השב"כ במאבק בטרור. ברור שמונעים פיגועים. ההחלטה כאן היא מדינית. אוכלוסיית המיעוט נבדקת יותר ממני ומילדי. האם מעל גיל מסוים או מספר שנים בארץ יש יותר מעורבים בטרור? מה קורה עם נשים וילדות? והאם יש הבדל ביטחוני בין מי שיש לו היתר מת"ק (היתר שהייה), לתושבות ארעית, שתקנה לו זכויות סוציאליות?"
ח"כ לסקי: "לא קיבלנו נתונים על נשים באירועי פח"ע. ככל שידוע לי אין מעורבות נשים, אז מדוע להחיל עליהן את החוק? בעניין דור ב', הם ילדים של אזרחי ישראל. האם זה לא לטובת הביטחון שהם לא יצטרכו להסתתר? שמענו מרז נזרי שהפסיקה אומרת שזכות נישואים אפשר לממש גם לא בשטחי ישראל, אבל יש איסור בחוק לאזרח ישראלי לגור בשטח A. אז בעצם מונעים מהם חיי זוגיות. זה לא מקרב אנשים למדינה".
|
|
|
|
|
|
רוטמן, האוזר ודיכטר [צילום: נועם מושקוביץ]
|
|
|
ח"כ אבתיסאם מראענה: "כמה נשים פלשתיניות נשואות לישראלים היו מעורבות בטרור? נשים שכבר 3 שנים בארץ, כמה מהן מעורבות? הילדים שגדלו כאן ואין להן כלום. המדינה אומרת להם כל הזמן תוכיח מי אתה ובדיקות דנ"א זה פוגעני. בלאו הכי הם כאן. מה רוצים לגדל כאן? פצצות? אתה מצפה שיגדלו במצב הזה רופאים לזכויות אדם?"
|
|
|
|
|
|
יו"ר הוועדה, ח"כ רם בן ברק: "היה כאן 20 שנה חוק. כשאת מורידה את גיל הנשים הנכנסות ל-25, את מורידה את הסיכון לטרור". לסקי: "אני מבקשת לדעת כמה נשים ביקשו איחוד משפחות וכמה סורבו". מראענה: "הבנו שהחוק מצמצם כניסה, אבל מה עם אימהות שכבר נמצאות כאן?" בן ברק: "שאלתי בהתחלה את סגן ראש השירות אם ניתן לשדרג מעמד של מי שכאן מספיק זמן, והוא אמר שכן".
|
|
|
|
|
|
ח"כ אוסאמה סעדי: "ביקשנו לקבל נתונים לגבי 12,000 מאוחדי משפחות שנמצאים בארץ, לפי נשים/גברים ולפי גיל". יו"ר הוועדה: "אני מבקש מהשב"כ פילוח של אותם 11,800 שיושבים כאן באיחוד משפחות לפי גיל וכמה זמן הם בארץ".
|
|