חיים רביבו, לשעבר כדורגלן בנבחרת ישראל וכיום יזם נדל"ן, נדון לארבעה חודשי עבודות שירות. הוא הודה בסיוע למרמה והפרת אמונים של
ארנון גלעדי, שהיה המשנה לראש עיריית תל אביב, בשולי פרשת
דוד ביטן. שופטת בית המשפט המחוזי מרכז,
דנה מרשק-מרום, אישרה (יום ג', 8.3.22) את הסדר הטיעון עם רביבו.
על-פי כתב האישום המתוקן, רביבו היה שותף בפרויקט בנייה ברחוב המלך ג'ורג' בתל אביב, בעוד גלעדי היה חבר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, ממלא-מקום יו"ר הוועדה וחבר ועדת המשנה לתכנון ובנייה. ההיתר לפרויקט ניתן בשנת 2014 והבנייה הייתה צריכה להסתיים עד דצמבר 2017, אך בשנת 2016 התברר לרביבו שלא ניתן יהיה לעמוד בלוח זמנים זה - מה שחייב להאריך את ההיתר הקיים או להוציא היתר חדש.
רביבו נתקל בבעיות משפטיות ופנה לגלעדי דרך מכר משותף. "החל משלהי שנת 2016 התקיים בין גלעדי לבין רביבו קשר ישיר ושוטף במסגרתו פעל גלעדי לסייע לרביבו להביא לפתרון הקשיים שהתעוררו בתוקף היתר הבנייה, בין היתר, באמצעות פניות לגורמים מקצועיים בעירייה", נאמר בכתב האישום. הללו כללו את היועצת המשפטית של העירייה ואת מנהל מחלקת רישוי בנייה בה. במקביל, בנובמבר 2017, ביקש גלעדי מרביבו לתרום לפעילותו הפוליטית. רביבו נענה ותרם 10,000 שקל ל"תל אביב שלנו צדק עירוני", אשר הוצגה בפניו כעמותה במסגרתה פועל גלעדי. רביבו הודה, כי מעשים אלו גרמו להפרת אמונים מצידו של גלעדי, שכן "ההעברה מעמידה את גלעדי בניגוד עניינים בין חובותיו כעובד ציבור לבין האינטרסים של רביבו, הנובעים מקשריו עם רביבו והעברת הכסף אליו".
התביעה הסבירה את ההסדר בכך שרביבו סבר שמדובר בתרומה פוליטית, הסכום קטן, הוא הנאשם הראשון המודה באישומים נגדו וזאת בשלב מוקדם מאוד, והוא אדם נורמטיבי המכיר בפסול שבמעשיו. ההגנה ציינה את עברו הספורטיבי של רביבו ואת מצבו הרפואי. רביבו אמר כי טעה בשיקול הדעת ועליו לשלם את המחיר, וכי הוא שמח לשרת את הציבור כפי שעשה בעבר. מרשק-מרום גם קנסה את רביבו ב-20,000 שקל, כפי שסיכמו הצדדים. את המדינה ייצגו עוה"ד
רוי גורדון ו
יעל שניידר, ואת רביבו - עוה"ד
אילן סופר,
יונתן דורי וספיר גבאי.