"פרשת השבוע,
פרשת משפטים באה מיד לאחר 'מעמד הר סיני' והיא תופסת את המקום החמישי בין פרשות התורה מבחינת מספר המצוות שבה... בפרשה זו ישנם דיני ממונות ודיני נפשות, וניתן לראות בה את המשך יישום המלצות יתרו על הקמת מערכת המשפט בישראל". כך פותח ידידי המלומד מקיבוץ גבעת השלושה, מר שילה אושרי הי"ו את מאמרו השבועי על פרשתנו.
וגם אמנה, פרשת השבוע היא "
גן של מצוות" כפי שהגדירה בעל "מדרש גם" [מדרשים ופרשנויות על פרשיות התורה] היות והיא כוללת 53 מצוות: 23 מצוות עשה ו-30 מצוות לא תעשה כשחלקן הלא מועט עוסק בעניינים הקשורים "לשכבות הנחלשות", קרי: לאותן שכבות נחשלות וחלשות הזקוקות לסעד, חיזוק ותמיכה.
צעד זה של תורתנו העסיק במשך דורות רבים פרשני מסורה והוגי דעות שונים. כל מי שפרשנותו התייחסה לתחילת פרשת משפטים תמה ושאל: מה ראתה תורתנו הקדושה לפתוח את הפרשה דווקא בעניינים שכאלה [לאחר סיפור 'מעמד הר סיני', מעמד מכונן וחשוב ביותר בהווייה היהודית לדורותיה ובחיי האומה] ולא לפתוח בהמשך הדגשת ענייני אמונה, מוסר וצדק אלוהיים או בענייני קדושת התורה, המקדש והקודש? וכי זוהי באמת מהותה ותמציתה של התורה? וכי זהו מסרה העיקרי?! אתמהה.
ואכן, תשובות רבות של רבים מחכמי ישראל לדורותיהם ניתנו ונתפרסמו. נחלי דיו נשפכו וקולמוסים רבים נשברו כדי להבהיר נקודה פילוסופית מחשבתית זו ובעיקר, עם הקשרים הלכתיים מעשיים בבחינת: "פרשן פרשן ופרשנותו". אחד מהם הוא הסברו של ידי"ן, מו"ר ועמיתי לעבודת הקודש, הרב יניב כוהן שליט"א, רבה של אולפנית "ישורון" בעיה"ק פ"ת ["האולפנית הגדולה בעולם"] במאמרו לפרשת השבוע, כדלקמן: "בכך, התורה מגלה לנו את סוד החיים. אי-אפשר לחיות חיים אמיתיים בסיסמאות, באמירות... חייבים, אבל חייבים להוריד את האידיאלים הגדולים לפרטי החיים... הרעיונות [ואין זה משנה מה גודלם] מקבלים משמעות רק כשהם מחוברים לחיי המעשה! התורה האלוהית הגדולה חיה דרך הפרטים הקטנים".
אין לנו צל של ספק שבאמצעות ודרך הפרטים [שכביכול נראים קטנים] ובמיוחד אם הם קשורים ונוגעים באותן קבוצות נחשלות ולא משנה באיזה תחום ובאיזה שטח של החיים, מתגלה התורה האלוהית הגדולה ומנחילה את חיותה הרוחנית והפיזית לכל יצורי האל בעולם - בכלל, ולעם ישראל - בפרט. נקודה חשובה זו חובה ושומה עלינו להדגישה חזור והדגש בכל זמן ובכל מקום.
זיכנו ה' במהלך השבועות האחרונים להעבירה ולמוסרה לקהל שומעי לקחנו במספר מפגשי לימוד וחקר ובמאמרנו זה מועלית היא לראשונה, בעזר ה', על מכבש הדפוס וניתן לראות זאת "בקשירת" מה שמסופר בסוף פרשת בשלח ובתחילת הפרשות יתרו ומשפטים בבחינת: "והחוט המשולש לא במהרה יינתק". קרי: לקראת סוף פרשת משפטים [שמות י"ז, פסוקים ח' - ט"ז] התורה מספרת על עמלק, מגדולי צוררי ישראל וממבקשי נפשו שמגיע אל רפידים ונלחם בהם ללא כל סיבה ותואנה. משה מצווה את יהושע לבחור אנשים "וצא הילחם בעמלק"!. מהקבלת והשוואת סיפור עגום זה עם מה שכבר "נודע בשערים" בכינוי "פרשת זכור" [דברים כ"ה, פסוקים י"ז - י"ט] אנו למדים שדרכו המלחמתית של עמלק היא באכזריות ובברוטליות. עמלק אינו גיבור כנגד גיבורים. "כוחו" של עמלק הוא בעיקר כנגד הנחשלים והחלשים כפי שמעידה תורתנו: "ויזנב בך על הנחשלים אחריך ואתה עייף ויגע". עמלק מכה "בבטן הרכה" של עם ישראל. אומנם, יהושע ואנשיו נוצחים במלחמה, שנאמר: "ויחלוש יהושע והעם את עמלק לפי חרב". ברם, הם אינם הורגים את הנחשלים והחלשים שבחיילי עמלק וזאת בניגוד מוחלט לדרכו האכזרית והלא אנושית של עמלק הרשע.
יהושע וחייליו "כורתים רק את ראשיהם של הגיבורים והחזקים" [על-פי המדרשים] וזאת הם עשו בהוראתו הישירה של הקב"ה, "על-פי הדיבור". במילים אחרות: עם ישראל מייצג את האנטיתזה של "הדרך העמלקית" בעולם. את התובנה הזו יתרו שהיה "כוהן מדיין", דהיינו: המנהיג הדתי החשוב והמפורסם ביותר בעולם הפגאני והאלילי של התקופה העתיקה ראה והבין ועל כן, זאת הייתה סיבת הגעתו אל המדבר והצטרפותו לכלל עם ישראל וחז"ל רמזו על כך באומרם [זבחים קט"ז.]: "מה
שמועה יתרו
שמע ובא? מלחמת עמלק וקריעת ים סוף". לדעתנו, הכפלת השורש
ש.מ.ע בדברי קודשם של חז"ל מלמדת על "שתי שמיעותיו של יתרו":
שמיעה חיצונית, כמו שאר העמים והאומות שהובילה אותו אל
שמיעה פנימית, דהיינו: הפנמה אל המחשבה והלב. ודו"ק.
אשר על כן, עכשיו גם יובן מה היה הטריגר העיקרי של תורתנו, "תורת החיים והחיות הרוחנית והפיזית" להתחיל את פרשת משפטים בהדגשת המצוות העוסקות בראש וראשונה בקבוצה הנחשלת, החלשה והנחותה ביותר מבין סוגי הקבוצות השונות של בני האדם - בכלל ואצל עם ישראל - בפרט, כלומר: קבוצת העבדים והאמות.
הדגשת ורישום המצוות הנוגעות לענייני העבד והאמה התורה מציבה בפני הקוראים והלומדים רף מוסרי גבוה ולא פשוט וקל, רף מאתגר ביותר וכאילו אומרת היא: דעו לכם יהודים ושיתו על לבבכם את מסרי העיקרי: טרם היכנסכם אל "סופרמרקט עולם המצוות" השונות והמגוונות, שאו עיניכם וראו את הקבוצות הנחשלות והחלשות. דאגו להם! עזרו! תמכו! סייעו ככל יכולתכם! הגנו עליהם! אל תנצלו את נחשלותם וחלישותם! אל תנצלו את כוחכם הכללי, הכלכלי, הפיזי, הרוחני וכו' להרע להם! שהרי,
אינכם מזרע של רשעים וחטאים כמו למשל: עמלק ושות'. אדרבא!
הינכם מזרע אברהם, יצחק ויעקב אשר "חרתו על דגלם" את ערכי היסוד המיוסדים "על אדני פז" ושהם האושיות העיקריות של כל חברה אנושית - בכלל ושל החברה היהודית/ישראלית - בפרט.
כל יהודי חייב לזכור [ולא לשכוח] שכדי להיות "גבר" אין פירושו רק איש בעל עוצמה שרירית, מתנשאת ו"חולשת על הסביבה", אלא מילת "
גבר" תהא בסיס של: גמילות חסדים, ביישנות ורחמנות כמאמרם של חז"ל [יבמות ע"ט]: "שלושה סימנים יש באומה זו - גומלי חסדים, ביישנים ורחמנים". ודו"ק. ועל זה הוסיף אחד מגדולי אמוראי בבל, רבא: "ומי שיש בו שלוש מידות אלה בידוע שהוא מזרעו של אברהם אבינו".