בנימין נתניהו התקשר טלפונית לשלמה פילבר ברבעון הראשון של 2016 וביקש לקבל עידכון על טיפולו בענייני בזק. פילבר ראה זאת כהמשך לשיחת ההנחיה במאי 2015, בה התבקש לדבריו בידי נתניהו לסייע לבזק ושאול אלוביץ. פילבר סיפר על השיחה (יום ג', 5.4.22) בהמשך עדותו בתיק 4000. "השיחה הייתה ביום ראשון בבוקר, בסביבות השעה תשע, כאשר הייתי בפתח משרד האוצר. הוא ניטר אותי, הוא בדק אותי, איפה הדברים עומדים, שאל מה קורה במשרד עם העניינים שדיברנו עליהם. אני לא זוכר אם הוא אמר 'בזק', אבל השיחה הייתה סביב זה. סקרתי לו את הנושאים בהם טיפלתי באותה תקופה, גם הטלפוניה וגם השוק הסיטונאי. אמרתי לו שאני מתקדם בהתאם למתווה כחלון. "כשמקבלים שיחות מנתניהו בצמוד לסופי שבוע, זה אומר שמישהו ניסה בסוף השבוע להגיע אליו, ללחוץ עליו, ובהמשך לזה הוא עושה כל מיני שיחות. הבנתי שמישהו כנראה הסב את תשומת ליבו ואמר לו לבדוק. בעקבות זה הוא התקשר. זו הייתה שיחה של שלוש-ארבע דקות, לא יותר. מטרת השיחה הייתה לראות שאני מטפל בסוגיות של בזק, שאני מקדם אותן, שאני עושה מה שצריך. הוא לא אמר פרטים אופרטיביים". עוד אמר פילבר, כי נתניהו שאל אותו ספציפית על ההפרדה המבנית (ביטול חובתה של בזק להפעיל חברות-בנות נפרדות לכל שירות). השופט משה בר-עם: "הוא חזר על הנחיות, על בקשות?". פילבר: "לא. השאלה הייתה 'מה קורה', בשביל לשמוע דוח מצב". התובעת, עו"ד יהודית תירוש: "היה מבחינתך קשר בינה לבין השיחה הראשונה?". פילבר: "זה עושה איזשהו רצף מסוים בהקשר הזה. אני סוקר את מה שאני עושה וקושר את זה לשיחה הראשונה". תירוש: "זו הייתה שיחה שגרתית או חריגה? פילבר: בהתנהלות שלי היא שגרתית, בנושא שוק הטלקום היא הייתה יחסית חריגה". פילבר הסביר, כי למתווה השר משה כחלון - הפרדה מבנית ומתי לסיים אותה - היו פרשנויות מנוגדות. "כאשר אמרתי 'מתווה כחלון', זה מין קוד שלנו, אנחנו מדברים קצר: אני לא סוטה ממה שיש ברמת המקרו. ברמת המיקרו התחלתי לטפל בכמה סוגיות בצורה שונה מזו שהמשרד טיפל בהן".