הוועדה לביטחון פנים אישרה (יום ד', 6.4.22) את הצעת הצו של השר לביטחון פנים לתיקון התוספות השנייה, השלישית והחמישית לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים. חוק זה מסדיר את ההנחיות הביטחוניות ביחס לגופים או מתקנים שיש אינטרס ביטחוני באבטחת פעילותם. ההנחיות נקבעות על-ידי הגורמים הביטחוניים הקבועים בחוק, על-פי שיוך הגוף הציבורי לאחת מהתוספות לחוק, ועניינן אבטחה פיזית, אבטחת מידע ואבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות. במסגרת זאת, אישרה הוועדה להכליל בתוספת השנייה לחוק את רשות ניירות ערך, כך שתונחה על-ידי המשטרה והשב"כ בענייני אבטחה פיזית ואבטחת מידע. כמו-כן, הכלילה הוועדה בתוספת השלישית לחוק את שירות התעסוקה ועיריית ירושלים (בכל הקשור לאחריותה לאבטחת הרכבת הקלה) - כך שיונחו ע"י המשטרה בנושאי אבטחה פיזית. עוד אושר להוסיף את חברת קו מוצרי דלק, חברת נמלי ישראל (חנ"י), חברת שירותי בנק אוטומטיים בע"מ (שב"א), חברת מרכז סליקה בנקאי בע"מ (מס"ב), המרכז למיפוי ישראל (מפ"י) ואסדות הגז כריש ותנין, לתוספת החמישית, ולגרוע ממנה את חברת חיפה כימיקלים ומשרד התחבורה. כך, החברות המתווספות תונחנה על-ידי מערך הסייבר הלאומי בכל הנוגע לפעולות אבטחה של מערכות ממוחשבות חיוניות. נציג הלשכה המשפטית של המשרד לביטחון פנים, עו"ד רועי הראל, הסביר את הנימוקים לשינויים אלו, ואמר כי הם תולדה של הצרכים השונים, אשר נבחנים על-ידי גורמי הביטחון הרלוונטיים, בשיתוף פעולה עם הגופים עצמם. לגבי רשות ניירות ערך, ציין הראל כי עלה הצורך להכניס אותה לתוספת השנייה, על-מנת שניתן יהיה לבצע התאמות ביטחוניות שונות הנדרשות לרשות. ביחס לעיריית ירושלים, בהקשר לאחריותה על אבטחת הרכבת הקלה, הבהיר כי המערך התחבורתי של הרכבת הקלה הינו רחב היקף ומונה עשרות תחנות. לגבי חברות מס"ב ושב"א, ציין הראל כי תקיפת סייבר נגדן עשויה לשתק את מערך התשלומים של מדינת ישראל. בהקשר זה, העירה אחראית סייבר במערכות התשלומים בבנק ישראל, נעמי ביליצר, כי הבנק סבור שחברות שב"א ומס"ב הן קריטיות למשק, ועל כן יש להכניסן לתוספת החמישית. עו"ד הראל הוסיף כי גריעת גופים מהחוק מתבצעת לאחר בחינה של מערך הסייבר, וקבלת מסקנה כי תרחישי הנזק האפשריים שבגינם הגוף נכנס לתוספת - חדלו מלהתקיים. בהקשר זה, העיר אלי גזית, ראש אגף תשתית מדינה קריטית ברשות הלאומית להגנת הסייבר כי האיום שבגינו חיפה כימיקלים נכנסה לחוק הוסר. ביחס למשרד התחבורה, אמר כי המשרד נכנס לתוספת בשל מערכת ספציפית במשרד שנתפסה כקריטית בעבר, אך כיום תקיפת סייבר לא תגרום לאיום הייחוס להתממש ביחס לאותה המערכת. ביחס לשירות התעסוקה, הסביר יועמ"ש אבטחה במשטרת ישראל, עו"ד עידן כץ, כי יש להכליל אותה בתוספת בהיותה גוף ממלכתי הפרוס באתרים רבים בארץ, שנותן מענה רצוף לאזרחים רבים במשך כל ימות השנה. משכך, לדבריו, נדרשות הנחיות אבטחה ברורות ואחידות וכן פיקוח ובקרה מטעם המשטרה. מנכ"ל רשות ניירות ערך, עודד שפירר, אמר במהלך הדיון כי ברשות יש עיסוק עם תשקיפי חברות ביטחוניות, ולעיתים העובד נדרש להיחשף לסודות ביטחוניים. הוא הסביר כי על העובד להחזיק בסיווג ביטחוני ברמה מסוימת, והכנסת הרשות לתוספת תאפשר זאת. יו"ר הוועדה, ח"כ מירב בן ארי, קראה בסופו של הדיון לגורמים הרלוונטיים במשרדי הממשלה להציע חקיקה שמתאימה יותר לעידן הטכנולוגי של היום, בו החשש מפני מתקפות סייבר הופך לממשי. עוד ציינה כי הוועדה תפעל לקידום חקיקה בנושא, ועמדה על חשיבות התאמת החקיקה גם לגופים אזרחיים. "אני שמחה שהכנסנו היום עוד גופים לתוספות בחוק, דבר שיעניק להם הגנה טובה יותר", סיכמה. הצעת הצו אושרה בקולה של יו"ר הוועדה, ח"כ מירב בן-ארי.