ועדת העבודה והרווחה אישרה (יום ד', 18.5.22) לקריאה ראשונה את הצעת החוק לסיוע לנפגעי אסונות אזרחיים שיזמה יו"ר הוועדה ושורת חברי כנסת - מהקואליציה והאופוזיציה - בעקבות אסון מירון. לדברי יו"ר הוועדה, אפרת רייטן-מרום "הסוגיה העיקרית הוא הזמן הממושך שחולף עד שהמדינה מפצה את הנפגעים, מתוך אחריות משפטית או מוסרית. חשש המדינה הוא מהגדרת החבות והיקפה, והחוק בא לתת מענה של פיצוי מידי". פקידי האוצר דרשו כי החוק לא יכלול בדיעבד את נפגעי אסון מירון, אך חברי הכנסת התנגדו לכך מפורשות ואיימו במשבר קואליציוני. לדברי מאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי, המוסד הדגיש מיד עם התרחשות האסון שלא ייתכן שהמשפחות יתמודדו לבד והרשויות יתחמקו מאחריות. לעיתים מענה מאוחר - גרוע מאין-מענה בכלל. המוסד מטפל במאות פצועים ומלווה את המשפחות לאורך כל השנה. החוק צריך לצפות את העתיד, ולתת מענה מיידי למשפחות. אלינה ברדץ'-יאלוב, הביעה תקווה ש"אם המדינה תשלם - היא תקפיד לבקר ולפקח ולוודא שהנהלים נשמרים כדבעי", משה גפני הציע לקראת השנייה והשלישית לדייק בנוסח החוק על אורך התקופה בה יוכרז כאסון אזרחי, חברו לסיעה, יעקב אשר, הבליט את ההיעדר הטיפול בפצועים בחוק המוצע "ואפילו רשימה מסודרת של הפצועים - אין עדיין לאף גורם", ואילו שמחה רוטמן (הציונות הדתית) חשש שהחוק יטיל מגבלות מנהליות ויעניק כוח-יתר לפקידים - במקום לאפשר החלטת ממשלה, המעוגנת כבר בחוק יסוד: הממשלה. דניאל בלנגה, רכז ביטוח לאומי באגף התקציבים, השיב כי ההצעה היא לסיוע מידי מתקציב משרד הרווחה, והוא שירכז את הפניות והמענה למשפחות השכולות. בנוסף, המדינה תיתן מקדמה על נזק עתידי, וכי הפער בין נוסח הוועדה להצעת הממשלה הוא קטן למדי. הוא ביקש כי הכרזת 'אסון אזרחי' תותנה בהמלצת שרי הרווחה והאוצר, ויוחרגו אסונות טבע מאחריות הממשלה. ד"ר תמר קלהורה, ממחלקת הייעוץ והחקיקה במשרד המשפטים, תמכה בדרישה זו. עו"ד גליה ימין, נציגת הלשכה המשפטית באוצר, דרשה שהסיוע שיעניק משרד הרווחה יהיה רק מתקציבו שלו - ולכך התנגדו כל חברי הוועדה, מנכ"ל הביטוח הלאומי והיועצת המשפטית של הוועדה.