הוותיקים שבינינו זוכרים עדיין בערגה את "פונדק הנמרים" של גזי חקק, בצומת גהה, על כביש תל אביב פתח-תקווה, כאחת הסטייקיות הראשונות והמהוללות בארץ. בשל הסתבכות עם החוק היא נאלצה, עוד לפני שלושה עשורים, לנעול את שעריה, כשהיא מותירה אחריה קהל-סועדים נוסטלגי, ביניהם רבים מה"מי ומי" של ימים עברו.
מאותה סיבה ממש נאלצה להיסגר בשעתה גם מסעדת "דבוש" שבחוף ימה של הרצליה, אחרי שנים רבות של פעילות, כשהיא מותירה אחריה קהל-מעריצים גדול לאוכל טריפוליטני אמיתי. ככה זה כשהעירייה אינה מוותרת ויורדת לחייה של מסעדה שכבר הספיקה לקנות את עולמה בציבור רחב של סועדים.
אבן שואבת
עכשיו, מסתבר, הגיע תורה של מסעדה מיתולוגית נוספת: "לויקו-מושיקו". כבר חמישה עשורים תמימים משמשת סטקיית הבשרים על האש, בצומת גלילות שעל כביש החוף, אבן שואבת קבועה לרבבות משפחות על טפן, לנהגים עייפים ולסתם מטיילים המבקשים לפוש ממסעם ולסעוד בה את ליבם. עכשיו, בדיוק בשנת החמישים לקיומה, עומד להקיץ גם עליה הקץ, והכל בשל צו-סגירה סופי שהוצא נגדה על-ידי בית המשפט בגין בנייה בלתי-חוקית.
בעלי המסעדה, חיים לוי ויעקב בשן, זכו לארח בין כתליה רבים מה"מי ומי", ביניהם
יצחק רבין, יגאל אלון ו
אריאל שרון, וסלבריטאיס לא מעטים. אבל גאוותם הגדולה הייתה תמיד על לובשי המדים, במיוחד על הלוחמים, שלהם העניקו תמיד בית חם ושירות מעומק הלב, בעיקר לאלה הבודדים שבהם. בזכות ליבם הרחב של הבעלים נהגו גם ב"לויקו-מושיקו" משפחות במצוקה מארוחות-חינם.
מעדני גורמה
בחודש האחרון, שעוד נותר לה עד לסגירתה, ניתן יהיה, עדיין, ליהנות בה ממעדני הגורמה שלה, כמו חומוס הפטריות, הקובה במתכונו המיוחד, הממולאים האגדיים, האסובוקו שמורכב משוק שלם של אווז מבושל בתנור, הסטייק-אנטרקוט העסיסי כל כך ושיפודי הבקר המיוחדים, העשויים ביד אמן. ולא שכחנו את הפיתה הגדולה המיובאת מטורקיה והעשויה להכיל בקירבה שני סטייקים שלמים; את הסלטים הטריים המוכנים בשיטת הסרט הנע; ואת הקינוחים - כמו קרם בוואריה ומלבי - שמ"לויקו-מושיקו" יצאה תורתם למסעדות אחרות.