|
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): "מרגש שאנחנו חוגגים את אירוע הנגשת הצדק לחלק מהציבור שבגלל מצב כלכלי או עבירות שהם הפכו לקורבן שלהם, ידם לא משגת להשמיע קולם ודרישתם לצדק והמדינה מתערבת ועושה איזון. אני מבינה שדנים בימים אלו על הרחבת הסיוע המשפטי והייצוג המשפטי וכנציגת הארגון שייסד את המקלטים לנשים מוכות למדתי שהרבה אנשים ונשים נופלים בין הכסאות ולא יודעים לדרוש את הסיוע. בדיון שקיימתי על השפעת הפשיעה על נשים ערביות, הייתי בהלם אל מול כך שנשים נמצאות במציאות של ארגוני פשיעה שרצחו להן מישהו במשפחה ולא יודעות מה לעשות, מטורטרות מתחנה לתחנה ולא יודעות שיש להן זכות לקבל אפילו את מספר התלונה. אם לא יקבלו סיוע מהיום הראשון, כל מילה שיאמרו עלולה לגרום לרצח שלהן ועליהן להיות מלוות".
|
|
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
ח"כ גבי לסקי (מרצ): "כסנגורית פלילית המון שנים, התגאיתי במקום שבית המשפט נתן לסנגוריה ואתם בעצם באים לתת יד לאנשים שהכי זקוקים לזה, שאין להם אמצעים או מודעות ויכולת לשכור עו"ד, שאין חשד שעברו עבירה ולהפך- הרבה פעמים הם קורבן. המדינה צריכה לתת יד מקום וסיוע לכל האנשים שלא יכולים לממש זכויותיהם, זה הלב של מדינת רווחה, מדינה דמוקרטית, ואת זה המדינה יכולה לעשות בזכותכם. צריך לחזק אתכם, לשפוך עליכם תקציבים מהשמיים, שיהיו לכם יותר תקנים ותוכלו לעשות את התיקון העמוק שאתם עושים בחברה הישראלית".
ח"כ אופיר כץ (הליכוד): "הסיוע המשפטי לא פותח מהדורות אך העבודה של הייעוץ, הזכות הבסיסית של אדם לקבל ייצוג זו עבודה קדושה וחשובה, יש להעצים את הגוף הזה כדי שאנשים מעוטי יכולת יקבלו את הסיוע".
ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית): "זה אחד המפעלים החברתיים החשובים במדינה כתנאי להרבה מאוד זכויות אחרות, לא רק זכויות חברתיות אלא זכויות אדם במובן הכי בסיסי של זכות לקניין ולחרות, הזכויות הטבעיות. הסל עוד הרבה יותר רחב ולכן יש לחשוב על הרחבת הזכאות לסיוע משפטי ועל הורדת העלויות. בעולם מתוקן הסיוע המשפטי היה מתמודד כמו סטרטאפ - עם הבעיות החדשות שנוצרו. כשאתם מזהים שהאוכלוסיות הנזקקות לכם נתקלות פעם אחר פעם באותה בעיה עליכם להציפה כדי שתזכה לפתרון רוחבי. ראיתי שתקציב הסיוע המשפטי גדל נומינלית וגם פר-קפיטל באוכלוסייה וזה דבר מבורך. הסיוע הוא מודל שיש לחשוב איך לפתח אותו בתחומים נוספים של שיתוף פעולה עם המגזר הציבורי שממקסם את התועלת והשירות לאזרח".
|
|
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
עו"ד נוחי פוליטיס, ראש הסיוע המשפטי: "החוק ביקש לתת סעד משפטי לאנשים מעוטי יכולת ולהקים 3 לשכות סעד והיום זהו גוף הפרוס בכל רחבי הארץ, ב-6 ערים מרכזיות עם שלוחות רבות לצדק. בישראל כמעט שני מיליון החיים מתחת לקו העוני והסיוע המשפטי הוא גוף חשוב בקידום הנגישות לצדק. בשנת 2021 נפתחו 103,281 תיקים בסיוע המשפטי, לעומת 20,000 תיקים ב-2001, כך שאפשר לראות עליה עקבית מדי שנה למעט ב-2020 שראינו ירידה התלויה כנראה בקורונה.
"בפילוח לתחומי הסיוע - התחומים העמוסים ביותר הם תחום המשפחה מעמד אישי ותחום החובות לצדם ייצוג אנשים המאושפזים אשפוז כפוי, נפגעי עבירות המתה ועבירות מין. אנחנו מקווים שיעבור התיקון לחוק הסיוע המשפטי ונוכל לייצג נפגעי עבירות מין החל משלב החקירה ולא רק משלב הגשת כתב האישום. המערך עבר מהפך בתחום השירות - הוקמו שני מוקדים טלפוניים לפתיחת תיקים ומעקב אחר תיקים וצעדים נוספים".
|
|
|
|
|
|
הד"ר עו"ד מיטל סגל-רייך, מנהלת תחום זקנה וכשרות משפטית בסיוע המשפטי: "אנחנו מייצגים כ-5,000 מקרים של אנשים עם מוגבלות, אלו אנשים שעברו אירועים שונים, חלקם סובל מפגיעות קשות. יצרנו מערך מקצועי לייצוג מקרים מורכבים כאלה ולהתאמת ייצוג לאנשים עם מוגבלות, עם עורכי דין שזו המומחיות שלהם".
עו"ד אביטל בגין, ממונה ארצית מדיניות ציבורית בסיוע המשפטי: "במהלך השנים כוח המדינה לסייע לאנשים זלג מהמשפט הפלילי למשפט המנהלי הקלאסי באופן המשפיע לא פחות מהעולמות הפליליים והייצוג בתחום הזה קריטי ועומד באותה מידה של עולמות הייצוג הפליליים. יש סיטואציה מורכבת שלנו כעובדי מדינה לביצוע יומיומי כשברור שהערך העליון הוא חובת הנאמנות ללקוח. זה פשוט במקרים הפרטיים וזה יותר מורכב כשאנחנו באים לפה ומעורבים בגיבוש הצעות חוק ממשלתיות, זה דורש ללכת בין הטיפות ואנחנו רואים מחויבות להביא לוועדה את המציאות של מאות האלפים שאנחנו שומעים את סיפוריהם ואת התמודדותם עם המציאות של החוקים. חשיבות היותנו עובדי מדינה התחדדה בתקופת הקורונה בתקנות שעת החירום. הצלחנו מאוד להשפיע על הסדרים".
לשאלת היו"ר ח"כ קריב, האם הסוגיה של מעמד הסיוע המשפטי כפי שקיים בנוגע לסניגוריה הציבורית נמצאת במסגרת המחשבה קדימה, השיבה כי "נכון היה לחוקק כעת חוק סיוע משפטי חדש ובו כמה הוראות מבססות וברורות שיש בחקיקה המודרנית כמו חוק הסנגוריה הציבורית ואין אצלנו. בינתיים יש משימות דחופות הנוגעות מידית בשירות שאנחנו נותנים. יש טיוטה מוכנה לקידום החוק". קריב: "כשהחוק יגיע - הוא יזכה לעדיפות גדולה".
|
|
|
|
|
|
אנה, שהגיעה לסיוע המשפטי בתחום חובות: "כשהחלטתי לשקם את החיים שלי לא ידעתי שיש לי בכלל זכויות, אלא רק חובות. הייתי זקוקה לסיוע משפטי בהכל, באתי ממקום מאוד קשה, וכשנתנו לי טלפון של הסיוע המשפטי לא האמנתי שיתייחסו אלי ולסיפור שלי, הייתי רגילה ששולחים אותי ממקום למקום. בסוף אחרי כל התהליך שעברתי, כשעורכת הדין מהסיוע המשפטי התקשרה אלי ואמרה שקיבלתי הפטר מהחובות - התחלתי לנשום, אמרתי 'סוף-סוף אני חוקית'. בלי פחדים, בלי להיות בתוך עולם פשע שהייתי בו בגלל החובות. ברוך השם היום מתפקדת, מדריכה, עוזרת לנשים אחרות וגאה מאוד בעצמי".
|
|
|
|
|
|
אבי, אשר יוצג על-ידי עו"ד מהסיוע המשפטי בהליך ביטול אפוטרופסות: "עברתי תאונת דרכים קשה בדרך לעבודה, הפכתי לסיעודי ברגע אחד. ביהמ"ש מינה לי אפוטרופוס לגוף ולרכוש, וזה היה קשה מאוד. הייתי תלוי בהם, כל פעם הייתי צריך לבקש מהם אישורים, אפילו לבנק לא הייתה לי גישה, וזה נמשך עשר שנים. מינו לי עורכת דין מהסיוע המשפטי, היא הכירה אותי, באה לביקורי בית, ולאט-לאט הצליחה לבטל לי את האפוטרופוס. חזרתי לנהל חיים עצמאיים, קניות וניהול עניינים פיננסיים".
אשתו, שמחה: "התאונה הפכה את כל החיים שלנו. נאלצתי לעזוב את העבודה ולהיות עם בעלי בבית אפילו שהייתה לו עזרה סיעודית, וגם כשאני הייתי אפוטרופסית שלו, כל ההתנהלות מסובכת מאוד מסובך והקשתה עלינו מאוד. בשלב מסוים מינו לנו עו"ד מהסיוע שהקלה עלי, וליוותה אותי לאורך כל הדרך. בכלל לא ידעתי שיש אפשרות שיש מישהו כזה שיעזור לך, שיבוא אליך הביתה. כשלאבי היה אפוטרופוס הוא היה כבוי, היום יותר הרבה שמח, בקשר עם הילדים, הוא חזר לחיים. צריך לעלות את המודעות לסיוע המשפטי כי אני לא חושבת שהרבה אנשים יודעים שיש להם את הזכות לקבל את זה, אני לא ידעתי עד שעורכת הדין שלהם יצרה איתי קשר".
|
|
