בבית חולים שיבא בתל השומר הלך לעולמו בסוף השבוע (9.6.22) השחקן והמפיק שמואל (שמוליק) אומני, בעלה של הזמרת מירי אלוני. בן 88 היה במותו. אומני נולד ב-7 בספטמבר 1934 בחיפה בשם שמואל אומנסקי, בנם של טוביה ומרים אומנסקי. אביו טוביה, שעלה מרוסיה, היה איש ארגון ההגנה ופעל בשירותיה בארץ אויב, ובהמשך עבד במשך שנים כנהג במפעל ביטחוני. אמו מרים הייתה עקרת בית. כשהיה בן 16 נולדו לשמוליק שתי אחיות תאומות - עירית וענת. את שירותו הצבאי עשה בסיירת צנחנים של גדוד 890 בפיקודו של מאיר הר ציון, יחד עם דמויות ידועות כמו ירמיהו (ירמי) ברדנוב, אהרון דוידי, שמעון כהנר (קצ'ה), יאיר תל צור, אהרון אשל (ארול), ישי צימרמן, ועוד. אחד מחבריו הקרובים בסיירת היה ירמי ברנדוב. כשנהרג ירמי בפעולת קלקיליה באוקטובר 1956 כאב מאוד את מותו, ולימים קרא לבנו בשם ירמי על שם רמי ברנדוב. מספרים כי שמוליק תלה את תמונתו של ירמי ברנדוב בסלון ביתו.

"לידתו של כוכב"

לאחר שחרורו מצה"ל בדרגת סמל בסוף שנות ה-50 עבד כסוואר בנמל חיפה. לצד עבודתו בנמל למד משחק בחוג לדרמה שייסד בחיפה, בשנת 1958 הבמאי ואיש התיאטרון פיטר פריי, לבקשת מחלקת התרבות של העירייה. כעבור שנים ספורות פיטר פריי עזב את חיפה, והסטודיו נסגר. אומני לא זנח את רצונו להיות שחקן וניסה מזלו בסטודיו למשחק בתל אביב אולם לא מצא את מקומו שם. כשהציע לו פיטר פריי ב-1963 להשתתף בסרטו "אשת הגיבור" נענה אומני ברצון. אומני גילם בסרט זה תפקיד ראשי, ביטניק אמריקני בשם ג'רי. בסרט השתתפו בתיה לנצט, גדעון שמר ועוד. רוב רובו של הסרט צולם ביישובי עמק הירדן ולשפת הכנרת. בין יום הפך אומני ממנופאי אלמוני בנמל חיפה לשחקן בתפקיד ראשי בסרט לצד שחקנים בעלי שם כמו בתיה לנצט וגדעון שמר. כתבות אדתיו התפרסמו ערב צילומי והקרנת הסרט. עיתון "הבוקר" בפברואר 1963 הכתיר ידיעה על השתתפותו בסרט בכותרת "לידתו של כוכב". הסרט עצמו זכה לביקורות שליליות מצד מבקרי הקולנוע וכשל גם מבחינה קופתית. כשהסתיימו צילומי הסרט "אשת הגיבור", החליט אומני כי הוא לא מוותר על אהבתו למשחק והצטרף לתיאטרון העירוני חיפה שם השתתף במספר הצגות בתפקידי משנה. בגיל 29 נשא לאשה צעירה, אחות במקצועה. נישואיהם לא צלחו. נמשכו שנתיים בלבד. במהלך נישואיהם נולד בנו הבכור.

לומד תיאטרון בארצות הברית

בהמשך נסע אומני לארצות הברית שם למד משחק באוניברסיטת ניו-יורק ועבד לפרנסתו בעבודות מזדמנות ובהם נהג לימוזינה שהסיעה אמנים ועוד. בארצות הברית פגש בידידת ילדות שלו, ע. השניים נישאו ונולדו להם שני ילדים, בן ובת. ב-1970 שיחק אומני ב"לינקולן סנטר" בניו-יורק בהצגה "קמינו ריאל", מאת המחזאי טנסי ויליאמס, כשבתפקיד הראשי מופיע השחקן האמריקני אל פאצ'ינו. בתחילת שנות ה-70 לאחר שהות בת 5 שנים בארצות הברית שב שמואל אומני עם רעייתו עדנה לארץ. שמוליק החל לעסוק בעסקי בניה ובמיזמים כלכלים נוספים. ב-1971 שיחק בהצגה "יום האבא" בתיאטרון גיורא גודיק יחד עם מרים גבריאלי, מני פאר ועוד. הסרט "אשת הגיבור" אינו הסרט היחידי בו נטל אומני חלק. הוא השתתף בשורה של סרטים, לרוב בתפקידי משנה. ב-1972 גילם את אבו חסן בסרט עזית הכלבה הצנחנית בבימויו של בועז דוידזון על-פי ספרו של מרדכי גור "עזית הכלבה הצנחנית". ב-1975 השתתף בסרט "הג'וקר" בביומו של יצחק ישורון (צפל) כשבתפקיד הראשי יהורם גאון. ב-1982 גילם את סנ"צ חסון בסרט "מתחת לאף" ובסרט סבבה (1983) שיחק בתפקיד רס"ר גת. כמו-כן שיחק בסרטים נוספים לרוב בתפקידים משניים.

"מועדון אומני"

בתחילת 1978 פתח שמואל אומני פאב ברחוב דיזנגוף 336 בשם "מועדון אומני". באירוע הפתיחה השתתף שר החקלאות אריאל שרון שהיה מג"ד גדוד 690 בו שירת שמואל אומני בעת שירותו הצבאי בשנות ה-50. מעל הבר בפאב הציב אומני את תמונתו של סגן ירמי ברנדוב חברו מסיירת הצנחנים. באפריל 1978 נדון למאסר שנה בפועל לאחר שצעירה סטודנטית שעבדה כמלצרית בפאב שבבעלותו התלוננה כי אנס אותה בחדר עלית הגג של הפאב בו התגורר בסופי שבוע. ביולי 1978 קיצר בית המשפט העליון בעונשו בגין עברת האונס בשל "נסיבות מקילות". בשנת 1984 לאחר שהיה נשוי שלוש פעמים, נישא ברביעית לזמרת מירי אלוני ונולדו להם שני בנים, יוסף וירמי. לאחר נישואיו לאלוני, הסב את עיסוקו והיה למנהלה האישי. בין השאר, הפיק עבורה את המופע "נשים על-פי ברכט".

מירי אלוני: איש ספר איש אמת ישר כמו סרגל"

על מותו של אומני מסרה רעייתו הזמרת מירי אלוני וכך כתבה בדף הפייסבוק שלה: "אהובי הלך לעולמו. בכאב גדול אני מודיעה כאן שהיום ה-9.6.22 בשעה 11:30 שמוליק אומני אהובי יפה התואר, גבר שבגברים, חברי לחיים ב 40 השנים האחרונות, ואבי שני בנינו, הלך לעולמו, עבר לעולם שכולו טוב. נשמתו בגן עדן. לחם כתף אל כתף עם מאיר הר-ציון. שחקן, במאי, איש ספר, איש אמת ישר כמו סרגל" לוויתו של שמואל אומני נערכה ב-12.6.22בבית העלמין ״פרדס חיים״ בכפר סבא.