יו"ר התאחדות תחנות הרדיו האזוריות ובעליהן של כמה תחנות, דוד בן בסט: "אנו מתבססים על פרסומות, שהיקפן ירד בקורונה בכ-80 אחוזים. הרדיו נפגע אנושות ובעלי תחנות נאלצו לקחת הלוואות. הסטת הכספים של המפרסמים הקטנים לרשתות החברתיות ולטלוויזיה יצרה עבורנו מצב כלכלי קשה. הרדיו המסורתי עובר אט-אט לפלטפורמה דיגיטלית. בסוף תקופת הזיכיון נבקש לעבור לרישיונות". כמו-כן, פירט ביחס לתחנת רדיוס 100 אף-אם, כי בין שנת 2019 לשנת 2021 הכנסות התחנה ירדו בכ-50 אחוז, כאשר הרווח ירד ב-91.5 אחוזים".
מנכ"ל רדיו 96 אף-אם,
חיים הכט: "אנשים מאזינים לנו כי אנו מביאים את מה שאף כלי תקשורת לא מביא. אל תפרקו מפעל דמוקרטי אדיר. אנו לא מדברים אפילו על ירידה ברווח, מזה שלוש שנים שאנו בהפסדים של יותר ממיליון שקלים בשנה. אנו מדברים עם הבנק כדי לשלם משכורות ל-26 משפחות. אנו מפצירים בכם - תנו לנו את האופק הזה כי הוא מגיע לנו בדין".
ליאור חריש, יועמ"ש התאחדות תחנות הרדיו: "גל הזיכיונות הראשון אמור להסתיים בתחילת 2024, וההיערכות למכרזים, אם אכן יוחלט להוציאם בעתיד הנראה לעין, ואנו מקווים שלא - תהיה בתחילת 2023. המשמעות של ההחלטה להעניק זיכיונות מחדש היא קיבוע המצב המשפטי הקיים ל-16 שנים קדימה, וזאת כאשר עתיד הרדיו האזורי הוא לוט בערפל. אנו מבקשים שתינתן לנו ודאות משפטית וכלכלית. זהו אינטרס משותף של המדינה, תחנות הרדיו האזוריות והמאסדר".
נציגת הלשכה המשפטית במשרד האוצר, עו"ד אסתי פלדמן: "ועדת השרים החליטה כי הצעת החוק תיקבע כהוראת שעה, וכי המשך הליכי החקיקה יהיה בהסכמה עם משרדי האוצר והתקשורת". עוד הדגישה כי בעלי הזיכיונות קיבלו את שמגיע להם על-פי מתווי הקורונה, וכי ההארכה היא לא בגדר פיצויי קורונה, המחולקים באופן שקוף ושוויוני. "אנו לא מתנגדים להצעת החוק אלא מתנגדים להעמידה על פיצוי לקורונה", אמרה.
עדן בר טל, יו"ר
הרשות השנייה: "הסקטור החלש ביותר במדיה הישראלית הינו הרדיו האזורי שהוא שחקן חשוב בתקשורת ההמונים. עוגת הפרסום, שחלק גדול ממנה עבר לדיגיטל, והחלק הנותר מתחלק בין שאר שחקני התקשורת. אין תחליף לתפקידים הערכיים והפריפריאלייים של הרדיו ביחס לקהילות ותרבויות קטנות ומקומיות. אנו חושבים שכרגע נמצאים בתקופת מעבר שהשימוש ברדיו מעל גבי תדרים יוחלף בעתיד בשימוש ברדיו דיגיטלי. הרשות השנייה תומכת במתן אותה ארכה שתיתן אופק כלכלי".