אלפי מכוניות עמדו אתמול (יום א', 21.2.10) שעות ארוכות בפקק של המדינה, לאחר שמשאית התהפכה בכביש 2 ליד חבצלת השרון. מהדורות החדשות עסקו בעיכוב בכבישים, והביאו תמונות מהמשאית ששפכה את תכולתה על הכביש.
אבל אף אחד לא שואל כמה משתכר נהג משאית מקצועי, שכל טעות שלו עלולה לגרום לנזק של מיליוני שקלים. הנהג, שלפי הודעת המשטרה נרדם על ההגה, הוא אחד מתוך 30 אלף נהגי משאיות ששכרם הבסיסי שווה לשכר המינימום, ונאלצים בשל כך לעבוד שעות ארוכות ולסכן את עצמם ואת שאר המשתמשים בכביש.
שיטת השכר הנהוגה בענף ההובלות בישראל מנוגדת למה שמקובל באירופה, שם עובדים הנהגים 48 שעות שבועיות. בישראל, השיטה מבוססת על תשלום שכר בסיסי נמוך ותוספות המבוססות על פרמיות. כדי להגיע לשכר של 7,000 שקל נאלצים רוב הנהגים לעבוד 15-12 שעות ביום. נהגים שמסרבים לעבור את הגבול של 12 שעות, מקבלים מיידית הודעה כי הם לא מתאימים ומפוטרים מעבודתם.
מזה חודשים שנהגים זועקים "הפרמיה הורגת אותנו". נהגים מסבירים שהם נרדמים על ההגה. המצב בענף הוא מצב של אנרכיה. רוב החברות אינן מכבדות את הוראות ההסכם הקיבוצי, אינן משלמות אש"ל ולא מפרישות לפנסיה. בחברות הובלה רבות אין הקפדה על תקנות הבטיחות, והן אף לוחצות על הנהגים לעבור את מספר השעות המותר ביום כדי להגדיל תפוקות. נהגים שעובדים שעות ארוכות הם פצצות מתקתקות על הכביש.
הסיבה לכך היא השיטה שמנהיגות החברות והיעדר אכיפה של חוקי התנועה ותקנות הבטיחות. הנהגים הם הקורבנות של שיטה זו, שיש להעבירה מן העולם.
ארגון העובדים מען, המאגד נהגי המשאיות, דורש לשים קץ למצב זה. שכר הנהגים חייב להיות בנוי על יציבות ולפי שעות עבודה בלבד. כאשר השכר לא יהיה בנוי על פרמיה אלא על שעות - יוכלו נהגים לעבוד בהסדרים סבירים שהיו מונעים תאונה כמו זו שהתרחשה אתמול בבוקר.