מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון מס' 2 והוראת שעה), התשפ"ב-2022. 3 חברי כנסת תמכו בהצעה ללא מתנגדים. בכך יתוקן חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים, כך שאופן שליחת המסרים על-ידי גופים ציבוריים יותאם לעידן הדיגיטלי, כך שתתאפשר שליחה של מסרים על-ידי גופים ציבוריים באמצעים דיגיטליים, תוך קביעת אמות מידה מחייבות לשליחת מסרים אלו.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון מס' 24), התשפ"ב-2022 של חבר הכנסת איתן גינזבורג. 7 חברי כנסת תמכו בהצעה ללא מתנגדים. על-מנת להקל במצוקת החנייה, ולמנוע מצב של ריבוי רכבים נטושים שמושארים במרחב הציבורי ומהווים מפגע, מוצע לקבוע כמה הסדרים שייעלו את הטיפול בתופעה זו. כך מוצע - לקבוע מבחנים ברורים יותר לזיהוי רכב כרכב שנחזה להיות רכב נטוש; לקצר את פרק הזמן עד למתן התראה על גרירת רכב כאמור שהושאר ברשות הרבים מ-60 יום ל-30 יום ולקבוע כי 30 הימים יספרו מיום מתן הודעת אזהרה על זיהוי הרכב כנטוש וכן לקצר את פרק הזמן שבו על הרשות לשמור את הרכב לאחר הגרירה מ-60 יום ל-45 יום. עוד מוצע כי הודעות האזהרה לגבי זיהוי הרכב כנטוש ועל גרירתו ישלחו גם בדרך מקוונת אם הדבר אפשרי, בנוסף להדבקת ההודעה על הרכב ושליחתה בדואר רשום כפי שמקובל כיום.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 47) (הארכת תקופות הזיכיון לשידורי רדיו אזורי), התשפ"ב-2022 של חברת הכנסת שרן מרים השכל. 3 חברי כנסת תמכו בהצעה והיא תועבר לוועדת הכלכלה. מוצע בה לאפשר למועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו להאריך זיכיונות לשידורי רדיו אזורי. כיום, תוקף זיכיון שידורי רדיו אזורי הוא ארבע שנים, ולמועצת הרשות השנייה סמכות להאריך תקופה זו בשלוש תקופות נוספות בנות ארבע שנים. מוצע להסמיך את המועצה להאריך תקופה זו בתקופה אחת נוספת בת ארבע שנים, לבעלי זיכיונות שנמצאים בתקופת ההארכה השלישית של זיכיונם, מנימוקים מיוחדים שנוגעים בין היתר להיבטים כלכליים. עוד מוצע שהחלטות המועצה לעניין הארכות תוקף של זיכיונות יהיו מנומקות ובכתב, ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, תיקון מס' 8, הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, עוזר רופא ודימותנות רפואית, התשפ"ב-2022. מדובר בהצעה ממשלתית אליה הוצמדו הצעות פרטיות של חברי הכנסת עידית סילמן, משה טור פז ואימאן ח'טיב יאסין. 8 תמכו ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת הבריאות. מוצע בה להסדיר בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008 שני מקצועות נוספים - עוזר רופא ודימותן רפואי - ולקבוע את תנאי הכשירות לקבלת רישיון דימותן רפואי ורישיון עוזר רופא.

ועדת העבודה והרווחה המשיכה (ב') בדיונים מקיפים על חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלויות. מדובר בהצעת חוק ממשלתית - אליה מוצמדות מספר הצעות חוק פרטיות. הדס אגמון, ממונה משפטית בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, ציינה את הצורך להגדרה כללית וכוללת לזכאים לחוק, כדי להימנע מקשיים משפטיים, ואדי וייס, סגן היועץ המשפטי במשרד הרווחה, הצביע על ההבדל בין "שירותי רווחה" לשירותים חברתיים. אורלי לוינזון, מארגון הסיוע לפליטים, ביקשה להוסיף כזכאים גם מי שאינם-תושבי-ישראל, ואילו דן אורן, נציג משרד המשפטים, הוסיף כי המשרד יידון בתיקון החוק בצורה מפורשת שתכלול גם פליטים. מנגד, ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) קראה לקבוע תנאי-סף להגדרת "אנשים עם מוגבלויות" שתייתר את פירוט המוגבלויות בחוק. יואב קריים מ"בית איזי שפירא" יצא אף הוא כנגד הפירוט בחוק של המוגבלויות. מארק שמיס, מנהל אגף הערכה במשרד הרווחה, הגן על הצורך בהגדרות, ואילו רויטל לן-כהן, יו"ר קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, הזהירה כי "המדינה לא בודקת מה אזרחיה צריכים - אלא רק אם הם עונים על ההגדרות".

ראש האופוזיציה, בנימין נתניהו, אמר הערב כי הוא אינו שולל הקמת ממשלה חלופית בכנסת הנוכחית. "משהו גדול קרה פה היום.אנשים מחייכים הערב משום שהם מרגישים שאנחנו נפטרים מהממשלה הגרועה בתולדות ישראל. אנחנו נערכים לבחירות - אבל לא שוללים ממשלה חלופית", אמר. נתניהו התייחס גם לאפשרות של צירוף רע"מ לקואליציה עתידית והצהיר: "לא אשב עם מנסור עבאס".

ח"כ עידית סילמן, שערקה מהקואליציה שבראשה עמדה לשורות האופוזיציה, הגיבה על הודעת בנט ולפיד על כוונתם להביא לפיזור הכנסת וציינה כי היא שמחה על חלקה בהפלת הממשלה. "מודה היום לקב״ה שנתן לי את הכוח והאומץ לעשות את המעשה הנכון ובכך להיות שותפה להקמת ממשלת ימין יהודית ולאומית בקרוב ממש", צייצה בחשבון הטוויטר שלה.

ראש הממשלה, נפתלי בנט, וראש הממשלה החליפי, יאיר לפיד, הציגו את החלטתם להביא בשבוע הבא הצעת חוק ממשלתית לפיזור הכנסת  ▪  בנט: רציתי להימנע אפילו מיום אחד של כאוס בעקבות פקיעת תקנות יו"ש; אקיים חפיפה מסודרת ללפיד  ▪  "אעמוד לצד יאיר ואעשה הכל שיצליח במלאכת הקודש"  ▪  לפיד: מקומות של בנט בהנהגה, נכונו לנו עלילות יחד

"ברור לכולם שהממשלה הכושלת בתולדות המדינה סיימה את דרכה"

מנכ"לית מפלגת ימינה, סטלה ויינשטיין, טוענת כי הסחיטה שהתנהלה נגד ראשי המפלגות בשבועות האחרונות על ידי חברי כנסת בודדים מהקואליציה היא שהביאה למצב העגום שבו צפוי פיזור הכנסת. "חברי הכנסת שאת מקומם הרוויחו בחסד ולא בזכות יתכבדו כעת ללכת לבחירות ולבקש את אמון הציבור. אמון הציבור שבגדו בו. ממשלה לא תיהיה אך התקנות ביו"ש ימשכו, ההחלטה האמיצה הזו לא היתה פשוטה אך לא הותרתם לנו ברירה", אמרה.

שר הביטחון, בני גנץ, הגיב על החלטת ראש הממשלה, נפתלי בנט, וראש הממשלה החליפי, יאיר לפיד, לפיזור הכנסת והודה לשניהם. "אנו חותמים הערב לצערי את פרק ממשלת השינוי. ממשלה שבשנת פעילותה עשתה רבות למען החברה הישראלית, ביטחונה וחוסנה ותמשיך לפעול למענה גם בתקופת המעבר. בעת הזו אני מודה לראש הממשלה בנט שעשה מאמצים גדולים כדי להוביל אותה, ומאחל בהצלחה לשר החוץ לפיד שייכנס לתפקיד ראש הממשלה בקרוב. בחירות ותקופות של חוסר יציבות אינן דבר טוב - אך נצא אליהן נחושים במטרה לשים את ישראל ואזרחיה לפני הכול", אמר.

שגריר ארה"ב בישראל, טום ניידס, הודיע כי פיזור הכנסת הצפוי לא יביא לביטול ביקור הנשיא האמריקני בישראל. "ביקור הנשיא ביידן יתקיים כמתוכנן. הנשיא בא עבור העם בישראל", אמר לחדשות 12.

ח"כ גדי יברקן (הליכוד) הגיב על ההודעה המסתמנת על פיזור הכנסת ואמר כי הריבון הוא העם והעם יחליט מי ינהיג אותו. "אני מאמין שעם ישראל ייתן לנו את הזכות להנהיג אותו בשנים הבאות. זו ההחלטה האחראית היחידה שבנט ולפיד קיבלו בשנה האחרונה - לחזור אל העם", אמר.

שר המשפטים, גדעון סער, הגיב על ההודעה שפרסמו ראש הממשלה, נפתלי בנט, וראש הממשלה החליפי, יאיר לפיד, לקראת פיזור הכנסת ואמר כי כפי שהזהיר, חוסר אחריות של חברי כנסת מסוימים בקואליציה הביא לתוצאה הבלתי נמנעת. "המטרה בבחירות הקרובות היא ברורה: מניעת חזרת נתניהו לשלטון ושעבוד המדינה לאינטרסים האישיים שלו", אמר.

הצעת חוק ממשלתית תובא בשבוע הבא לאישור הכנסת. לאחר אישורה תתבצע הרוטציה באופן מסודר  ▪  יאיר לפיד צפוי להתמנות לראש ממשלת המעבר, ואולי אף להיפגש עם הנשיא ביידן  ▪  ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי ימסרו הודעה לציבור בשעה 20:00

ח"כ ניר אורבך (ימינה) החליט סופית שלא להצביע בעד פיזור הכנסת ביום רביעי (גלי צה"ל).

בין העמותות שאושרו להן ההקלות, עמותת 'עד כאן' ועמותת 'כייאן', שבעקבות דרישת חברי ועדה ערכה רשות המיסים בחינה נוספת לעניינן  ▪  במחאה על כך שהוועדה אינה יכולה להפריד עמותות מהרשימה ולדון בהן בנפרד, הודיעו חברי הכנסת משה גפני וינון אזולאי כי הם מחרימים את ההצבעה

המסר של קארה, שקד ואורבך לרה"מ בנט - "אם חוק הנאשם יקודם, נפיל את הממשלה". גורם בימינה: "כל עוד הקואליציה מתפקדת וכל המפלגות מחויבות זו לזו החוק לא יעלה" (INN).

הוועדה לעובדים זרים, בראשות ח"כ אבתיסאם מראענה, דנה הבוקר (ב') בדרישה לאשרות עבודה לפלשתינים להט"ביים שנרדפו בשטחי הרשות. הדיון התקיים לאחר שאתמול הודיעה המדינה לבג"ץ כי ההיתר שאפשר לינה בישראל למטרת "צרכי רווחה" על בסיס טענה למאוימות, יכלול מעתה גם אפשרות לעבודה בארץ. היתרי השהייה יהיו זמניים לצורך מציאת פתרון קבוע באזור או לצורך מציאת פתרון במדינה אחרת, ולא יוגבל לענפי העסקה מסוימים. גורמי המקצוע הבהירו בדיון שלא ניתן להאריך את אשרת השהייה מעבר לפרק הזמן שנקבע בחוק.

‏ראש האופוזיציה נתניהו: "אני קורא לניר אורבך - הגיע הזמן לחזור לימין. אם אתה מרגיש טוב עם ממשלה שנשלטת על-ידי איימן עודה, אחמד טיבי ומנסור עבאס - אז תחזור ותצביע עם הממשלה הזו, אבל אם אתה לא מרגיש טוב - אז תעשה את המעשה ותשלים את המלאכה".

בעקבות האפשרות שניר אורבך לא יצביע בעד התפזרות הכנסת, נראה כי הוחלט לדחות את הצעת החוק בנושא לשבוע בהא.

ח"כ מיכאל ביטון מוריד את גובה העימות בתוך הקואליציה: החליט להצביע בעד חוק המענקים לעסקים שנפגעו בגל האומיקרון (כאן חדשות). למרות זאת, לא יובא היום הנושא להצבעה במליאה. גנץ דוחק בביטון לסיים את העיצומים (גלובס).

בין היתר יוכלו הפקחים לאכוף עבירות אי-חבישת קסדה, רכיבה מתחת לגיל 16 או ללא הכשרה, איסור הרכבה, איסור רכיבה בניגוד לסימון בשביל אופנים באופן שיכול לסכן את המשתמשים ואי ציות לתמרור אין כניסה לאופניים

גורמים בקואליציה מדווחים על התקדמות במגעים מול מאזן גנאים. אופטימיות זעירה באשר לאפשרות שבכל זאת יפרוש בקרוב מהכנסת (חדשות 12).

חוק חדש יעניק הכרה, מעמד והטבות לאחים - כחלק מהמשפחה השכולה  ▪  יו"ר הוועדה אפרת רייטן-מרום: לראשונה, מכירה המדינה במעמדם, בתרומתם ובחשיבותם של האחים השכולים