אישה אשר משתמטת משירות בצה"ל מאז ספטמבר 2011 ניסתה לכפות על צה"ל, באמצעות עתירה לבג"ץ, כיצד לטפל בעניינה - אותו ניסתה להסדיר רק לאחר שנמנע ממנה לצאת מישראל. השופט נעם סולברג דחה על הסף (22.6.22) את עתירתה לבג"ץ וחייב אותה בתשלום הוצאות בסך2,500 שקל. האישה, ששמה נאסר לפרסום, זומנה לצו ראשון ביוני-אוגוסט 2009, אך התייצבה רק באוקטובר וביקשה שחרור בנימוק שהיא דתייה. אולם, בראיון עימה העידה הצעירה שאינה שומרת שבת, ובהמשך התייצבה רק בצורה חלקית להליכי הגיוס. לאחר שנקבע שהיא כשירה לשירות בפרופיל 64, היא ביקשה שחרור בנימוק של סירוב להתגייס. היא לא התייצבה גם לזימונים הבאים, קיבלה צו גיוס לספטמבר 2011 - וכאמור לא התייצבה עד עצם היום הזה. צה"ל הכריז עליה כמשתמטת מגיוס ונאסר עליה לצאת מן הארץ. בשנים 2013 ו-2015 שלחה האישה לצה"ל מסמכים שלטענתה הצדיקו את השתמטותה, אך צה"ל קבע שאין בהם ממש. בדצמבר 2021 היא הגיעה לנתב"ג, שם נמנעה יציאתה מהארץ. רק בינואר 2022 ביקשה האישה להסדיר את מעמדה ולפטור אותה משירות מסיבות רפואיות ואישיות, בלא לנקוט נגדה הליכים משפטיים. צה"ל דחה את הבקשה, ודרש ממנה להתייצב בלשכת הגיוס כתנאי מקדים לטיפול בבקשותיה. בעקבות זאת היא עתרה לבג"ץ, בבקשה לאסור על צה"ל לעצור אותה, ואף טענה שצה"ל ישב בחיבוק ידיים במשך שנים ולא ניסה לאתר אותה. סולברג קובע, כי דין העתירה להידחות על הסף ולגופה. האישה עשתה דין לעצמה ו"נזכרה" (כך במקור) להסדיר את מעמדה רק כאשר נמנע ממנה לצאת מישראל - וכעת היא מנסה להכתיב לצה"ל כיצד לטפל בעניינה. הוא אומר: "עתירה המוגשת לבית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, נועדה, כשמה, לאפשר מתן סעד מן הצדק, מקום שבו לא ניתן לקבל סעד שכזה מן הערכאות השיפוטיות 'הרגילות'. כפי שנקבע פעמים רבות בפסיקה, בקשה למתן סעד מן הצדק, מקימה מיניה וביה חובה מוגברת על מבקש הסעד, לפעול בניקיון כפיים, ולהימנע מעשיית דין עצמי. "קשה להלום מצב דברים זה, שבו העותרת פועלת באי-ניקיון כפיים ועושה דין לעצמה, משך למעלה מעשר שנים, ורק עתה, כאשר תוצאות ההשתמטות החלו לטרוד את מנוחתה, היא מתייצבת לפנינו עם רשימת דרישות, לגבי הדרך שבה יטופל עניינה על-ידי רשויות הצבא". האישה גם העלימה בעתירתה פרטים משמעותיים, ועובדה זו אף היא מלמדת על חוסר נקיון כפיה ומצדיקה דחייה על הסף. לכך נוסף השיהוי של 11 שנים בהגשתה, לו לא ניתן כל הסבר. לגופה של העתירה אומר סולברג, כי אין עילה להתערבות בהתנהלותו של צה"ל. כלל היסוד הוא שעל משתמט להתייצב, ורק אז נבדק עניינו. "ברי כי השתמטות משירות משך שנים ארוכות, אינה נסיבה המצדיקה, כשלעצמה, סטייה מכלל זה. ודוק. הכלל האמור, נבחן על-ידי בית משפט זה, כמה וכמה פעמים, ולא נמצאה עילה להתערבות בו", הוא מוסיף. "דרך התנהלותה הקלוקלת של העותרת, בניגוד לחוק, תקופה ארוכה כל כך, אינה מלמדת על חריג כלשהו הפועל לטובתה. שמא ההפך הוא הנכון, שלא יהא חוטא נשכר". גורמי בריאות הנפש בחנו את המסמכים שהגישה האישה ולא מצאו בהם סיבה להחרגה, ואת טענותיה תוכל להעלות לאחר שתתייצב. השופטים גילה כנפי-שטייניץ וחאלד כבוב הסכימו עם סולברג. העותרת חויבה בתשלום הוצאות בסך 2,500 שקל. את העותרת ייצג עו"ד אלעד אלימלך, ואת המדינה - עו"ד יובל שפיצר.