מליאת הכנסת אישרה (יום ה', 30.6.22) בקריאה ראשונה את הצעת החוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 12) (הרחבת תחולה לעניין ועדות קבלה ביישובים קהילתיים), התשפ"ב-2022 של חברי הכנסת אורית סטרוק, בצלאל סמוטריץ', ניר אורבך וקבוצת חברי כנסת. 43 חברי כנסת תמכו למול 9 מתנגדים, וההצעה תוחזר לדיון בוועדת הכלכלה. כיום מאפשרת הפקודה ליישובים קהילתיים בנגב ובגליל לקיים הליך של בדיקת התאמה באמצעות ועדות קבלה, בתנאי שביישוב הקהילתי יש עד 400 בתי אב. כעת מבקשים חברי הכנסת לשנות זאת, ברקע הגידול באוכלוסייה, ולאפשר פעולת ועדות קבלה גם בעמק עירון, בדרום הר חברון, בחבל עדולם, בחבל לכיש וביו"ש ביישובים שבהם עד 700 מגרשים לבנייה. כבר בפתח הישיבה אמר יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון כי עמדת הייעוץ המשפטי של הכנסת היא שמדובר בהצעה שיש בה מורכבות חוקתית, אך אפשר לקדם אותה לקריאה ראשונה ולקיים דיון מעמיק בעת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. המשך הליכי החקיקה לא יהיו לפני הכנסת ה-25. ח"כ סטרוק אמרה כי ההצעה נועדה לאפשר חיים ליישובים שעלולים לנבול ולמות מזקנה, בגלל המגבלות שהושתו עליהם. לדבריה, בעבר החוק צלח את מבחן בג"ץ. ח"כ אורבך הוסיף, כי מדובר על יישובים קהילתיים קטנים המבוססים על ערכים משותפים. ח"כ ענבר בזק אמרה כי יש חשיבות שאנשים יתאמו לאותן קהילות, והנתונים מראים כי 98% ממי שמגיע לוועדות קבלה אכן מתקבלים. מזכ"ל תנועת המושבים, עמית יפרח, אמר כי ההצעה תאפשר לשמור ולחזק את הקהילות, ולהבטיח שמי שמגיע ליישובים יהיו משפחות צעירות שרוצות לקבוע את עתידן במקום ולא ספקולנטים של נדל"ן. הוא הוסיף כי הוועדות לא מפלות על-רקע דת, גזע ומין. ח"כ סמי אבו שחאדה שאל כמה ערבים יש ביישובים שלא מפלים ויפרח השיב כי 98% מתקבלים. ח"כ סמי אבו שחאדה אמר כי לא קיבל תשובה ולא במקרה. לדבריו, "כל מה שאנחנו עושים פה זה מכבסת מילים לפרויקט גזעני לייהד את הנגב והגליל. יש כאלה שאומרים את זה באופן ברור, כמו ח"כ סטרוק, ויש את אלה בשמאל הגזעני שהם יודעים שהם עושים משהו גזעני ומגעיל ומנסים להכניס את זה למכבסת מילים של תנאי קבלה. זה שבמדינת ישראל נעשים דברים כאלה זה יותר חמור, חברה שסבלה מגזענות ואז חלק גדול מהחוקים שלה בנויים על גזענות היא צריכה להיות הרבה יותר רגישה". בתגובה לכך אמר היו"ר ביטון כי הממשלה, באופן שיטתי, מקצה ביישובים ערבים קטנים 70 עד 100 אחוז מהמכרזים לבני המקום. ח"כ צבי האוזר הוסיף: "אין אף יישוב ערבי שמשפחה יהודית גרה בו". ח"כ אבו שחאדה הגיב: "תראו איזה חברה בנינו - 90% מהערבים והיהודים חיים על טהרת הגזע ו-10% שחיים בערים מעורבות חיים בשכונות על טהרת הגזע". נציג האגודה לזכויות האזרח, גיל גן מור, אמר כי מדובר ביישובים הומוגניים גם בלי ועדות קבלה, מאחר שצריך הרבה מאוד משאבים להקים בית פרטי, והתושבים לא מוכנים לוותר על פריבילגיה שניתנה להם. לדבריו, "תיאום ציפיות אפשר לעשות גם בלי ועדת קבלה וקהילה זה לא מילה נרדפת להדרה. יש קהילות הומוגניות מסוכסכות וקהילות רב תרבותיות שמתפקדות בצורה מצוינת". נציג המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמיר פוקס, הוסיף: "אני לא חושב שמי שמציע ותומך בחוק הוא גזען, אבל אני חושב שהחוק בלי מודע דוחף אנשים להדיר אוכלוסיות שלא דומות להם ולא נראות להם. מאוד ייתכן שאם אני יכולתי לעשות ועדת קבלה לשכן שלי, שמוכר דירה בבניין שלי, היה יוצא שמי שעובר היה משפחה אקדמאית עם שלושה ילדים וכלב בדיוק כמו המשפחה שלי". היו"ר ביטון אמר כי סביר שההצעה תאותגר שוב בבג"ץ ופוקס השיב: "בוודאי". ראש מועצת משגב, דני עברי, אמר כי ועדות הקבלה מקפידות לא להדיר אף אחד, ואלה דווקא היישובים הערבים שהם פחות נאורים ולא מוכנים לקבל אף אחד שרינו ערבי. הוא תהה איפה הבג"ץ על אותם יישובים ערבים, ואמר כי בשטח הדברים נראים אחרת. היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד איתי עצמון, אמר בדיון: "דעתי אינה נוחה גם מההליך ולא רק מגוף ההסדר אנחנו ביום התפזרות הכנסת ובנסיבות האלה להביא לוועדת הכלכלה הסדר שנחקק בוועדת חוקה, לאחר דיונים מאוד ממשוכים שצמצמו מ-500 בתי אב ל-400 והחילו את ההסדר רק בנגב ובגליל, צריך לקחת את זה בחשבון". באשר לגוף ההסדר אמר עו"ד עצמון: "אנחנו חושבים שההצעה מעלה קשיים משפטיים חוקתיים של פגיעה בזכויות יסוד בראשן זכות לשוויון". הוא הוסיף כי צריך לבחון את ההרחבה מ-400 בתי אב ל-700 מגרשים ולברר האם על מגרש יכול להיות יותר מבית אב אחד. לדבריו, "יכול להיות שנכון יהיה לבחון בשלבי החקיקה הבאים אם נכון לבחון שוב את האיזונים שהוכנסו בזמנו בדיוני ועדת חוקה, כמו איסור אפליה וחובת הנמקה". היו"ר ביטון אמר כי התייעץ עם היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, שאמרה לו כי לעת עתה ניתן לקיים את הדיון ובעת הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית תהייה אפשרות להכניס בה תיקונים ושינויים. הוא הוסיף וביקש כי לקראת הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית יוכן גם מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. נציג משרד המשפטים, ניב יערי, אמר כי הממשלה אישרה את קידום החוק רק עד קריאה טרומית ובהינתן תנאים שלא מתקיימים בהצעה, וביקשה שלא להחיל אותה על יו"ש ולכן הצעת החוק הזו הייתה צריכה להיות בהתנגדות הממשלה. ח"כ אורבך העיר כי הנסיבות השתנו והערות ועדת השרים לחקיקה אינן רלוונטיות למציאות הנוכחית. ח"כ צבי האוזר אמר כי שר המשפטים תומך בהצעת החוק. היו"ר ביטון הוסיף כי הצעת החוק הגיעה לדיון במסגרת ההסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה, וח"כ אבו שחאדה הגיב: "אנחנו באופוזיציה ולא הסכמנו ואני מניח שגם בקואליציה יש מי שלא הסכימו". ח"כ צביקה האוזר אמר כי "היו הערות כאלה ואחרות בוועדת שרים ואני מניח שיהיה בהן דיון בהמשך. לא יעלה על הדעת שהממשלה מתנגדת ושמשרד המשפטים מתנגד. המצב החוקתי היום שונה מ-2011, שכן הכנסת קבעה הסדר חוקתי מאזן והוא חוק יסוד הלאום". ח"כ אבו שחאדה שב והעיר: "זה שום דבר חוץ מגזענות". ח"כ אוסאמה סעדי אמר כי מרחיבים גם את האזורים הגאוגרפים בהם תחול ההצעה וגם את גודל היישובים, ושאל האם יש נתונים. ח"כ סטרוק העירה כי נעשו מחקרים ויש נתונים התומכים בכך. ח"כ סעדי הוסיף: "מה קרה לאלה שקראו לממשלה הזו ממשלת שינוי ואחדות? חזרו לשורשים? מדובר בחוק גזעני ומפלה ובפעם הקודמת בג"ץ הוציא כרטיס צהוב לחוק ואתם מצפצפים עליו, ואז כשהוא פוסל חוקים אתם מותחים עליו ביקורת. בסוף הכרטיס האדום ייצא והחוק לא יעבור". כאמור, בתום הדיון הסוער אושרה ההצעה ברוב של 5 תומכים, בהם היו"ר ביטון, ח"כ נירה שפק, ח"כ רם שפע, ח"כ ענבר בזק וח"כ צבי האוזר, מול ח"כ סמי אבו שחאדה שהתנגד.