שירות התעסוקה מפרסם (יום ב', 18.7.22) את דופק שוק העבודה, המסכם את התנועות והמגמות התעסוקתיות שאפיינו את חודש יוני. מהדוח עולה, כי מספר דורשי העבודה ירד במהלך חודש יוני בכ-2.1 אלף המהווים ירידה בשיעור של 1.5% בהשוואה לחודש מאי. בשירות התעסוקה מדגישים כי מדובר במגמה הפוכה לזו שנרשמה בחודש מאי, בו נודעה עלייה של כחמשת אלפים דורשי עבודה המהווים עלייה בשיעור של 3.7% בהשוואה לחודש אפריל. עם זאת, מסייגים את הירידה שנרשמה ביוני בכך שייתכן שנוכח השפעות העונתיות, ובכלל זה פיטורי קיץ, ישפיעו על תנודתיות המשק לרבות עלייה אפשרית במספר דורשי העבודה במהלך הקיץ.
מהדוח עולה כי במהלך חודש יוני הצטרפו כ-27.7 אלף דורשי עבודה חדשים, נתון גבוה במקצת ממספר המצטרפים החדשים בחודש מאי (26.7 אלף), כאשר 115.4 אלף מסך דורשי העבודה שהיו רשומים בשירות התעסוקה בחודש יוני הם כאלה שהיו רשומים גם בחודש מאי. בשירות מדווחים כי עיקר הירידה במספר דורשי העבודה בחודש יוני נודעה בקרב תובעי הבטחת ההכנסה (1.6 אלף מתוך 2.1 אלך), ירידה קלה במספר דורשי העבודה שאינם תובעים כל קצבה (0.5 אלף), זאת שעה שבמספר תובעי האבטלה שלא היו בחל"ת כמעט ולא חל שינוי מזה שנרשם בחודש אפריל האחרון.
סך הכל, בחודש יוני מספר תובעי האבטלה עמד על 75.8 אלף, מספר תובעי הבטחת ההכנסה עמד על 61.6 אלף, הנמוך ביותר מאז פרוץ משבר הקורונה וקרוב מאוד למספר שנרשם ערב פרוץ המשבר, ואילו מספרם של דורשי העבודה שאינם תובעים עמד על 5.7 אלף.
על כל 10 משרות פנויות מתמודדים 9 דורשי עבודה
מאז היציאה מהסגר השלישי, וביתר שאת מאז תום תקופת הזכאויות לדמי אבטלה לדורשי עבודה שנפלטו ממעגל העבודה במהלך משבר הקורונה (יוני 2021 לבני 45 ומטה ואוקטובר 2021 לבני 45 ומעלה) נרשמה ירידה עקבית ביחס שבין מספר המשרות הפנויות במשק למספר דורשי העבודה. היחס בין ההיצע (מס' דורשי העבודה) לביקוש (מס' המשרות הפנויות במשק) מלמד על ההזדמנויות התעסוקתיות העומדות בפני דורשי העבודה, וממילא על סיכויי החזרה למעגל העבודה.
ערב המשבר (פברואר 2020) היחס עמד על 1.7, כלומר על כל 10 משרות פנויות התמודדות 17 דורשי עבודה. בחודש יוני 2022 היחס עמד על 0.9, כלומר יש יותר משרות פנויות מאשר דורשי עבודה כאשר על כל 10 משרות פנויות מתמודדים 9 דורשי עבודה. בשיא המשבר (בעיצומו של הסגר הראשון, אפריל 2020) היחס עמד על 31 (כלומר, על משרה פנויה 1 התמודדו 31 דורשי עבודה).
ירידה של 2.2% במספר דורשי העבודה בבני הביניים
ככלל, נרשמה ירידה במספר דורשי העבודה בכל קבוצות הגיל העיקריות, אך הירידה הבולטת ביותר נרשמה בקרב דורשי העבודה מבני הביניים (35-54) שעמדה על 2.2%, לעומת זאת בקרב הצעירים (עד גיל 34) נרשמה ירידה של 1.5% ואילו בקרב המבוגרים (55 ומעלה) ירידה קלה של 0.7%.
ההתפלגות הגילאית של דורשי העבודה די יציבה בהשוואה לחודשים האחרונים אך שונה מזו שנרשמה קודם למשבר כפי שניתן לראות בתרשים 3, כאשר יש לשים שהשינוי המשמעותי ביותר חל בקרב צעירים ששיעורם עמד על 28.6% ביוני 2022 לעומת 24.4% בחודש יוני 2019. בשירות התעסוקה מציינים כי העלייה בשיעור הצעירים החלה עם תחילת המשבר, ובמהלכו עלה מספרם דרמטית גם כתוצאה מהזכאות הגורפת לדמי אבטלה וכמו גם מהעובדה שהענפים שנפגעו יותר מהסגרים אופיינו בשיעור גבוה של עובדים צעירים. כך או כך, שיעורם במאי (28.6%), חרף העובדה שנמוך משמעותית משיעורם במהלך המשבר ובוודאי בסגרים, עודנו גבוה משמעותית משיעורם קודם למשבר, כאמור.
עלייה קלה בשיעור דורשות העבודה בהשוואה לחודשים מאי ואפריל
ככלל, קודם למשבר ובמהלכו, נשים מהוות רוב מסך דורשי העבודה - במהלך היציאה לסגרים שיעורן עלה משמעותית, בין היתר כי הענפים שנפגעו יותר מהסגרים אופיינו בשיעור גבוה יותר של נשים מאשר של גברים, וביציאה מהם ההתפלגות המגדרית קרבה לזו שנהגה קודם למשבר אז היוו נשים רוב. במהלך חודש יוני האחרון, הן מספר דורשי העבודה והן מספר דורשות העבודה ירד, אך בעצימות שונה - מספר הגברים ירד בכ-1.3 אלף ואילו מספר הנשים ירד בכ-0.9 אלף, עובדה שהובילה לעלייה בשיעור הנשים ב-0.1 נקודות האחוז, מ-53.7% במאי ל-53.8% ביוני. אך כפי שניתן לראות בתרשים 4, שיעורן ביוני 2022 דומה לשיעורן ביוני 2019.
הירידה המשמעותית במספר דורשי העבודה - בקרב היהודים שאינם חרדים
הירידה במספר דורשי העבודה שאפיינה את חודש יוני נודעה בכל קבוצות האוכלוסייה בישראל, עם זאת נרשמה בה שונות בין הקבוצות. כך, בעוד מספרם של היהודים שאינם חרדים ירד בכ-1.7 אלף, המהווים ירידה בשיעור של כ-2% בהשוואה לחודש מאי, הרי שמספרם של הערבים ירדה ב-0.3 אלף המהווים ירידה בשיעור של 0.5% בלבד בהשוואה לחודש מאי. כתוצאה, התפלגות דורשי העבודה לפי קבוצות אוכלוסייה השתנה, גם אם במקצת, במהלך חודש יוני כאשר שיעור הערבים עלה מ-34.9% במאי ל-35.3% ביוני (אך נמוך משיעורם באפריל שעמד על 36.3%). לעומת זאת, שיעור היהודים שאינם חרדים ירד מ-58.9% במאי ל-58.6% ביוני (אך גבוה משיעורם באפריל שעמד על 57.7%), כל זאת שעה ששיעור החרדים נותר די יציב בהשוואה למאי (6.15% ביוני לעומת 6.21% במאי).
בשירות התעסוקה מבהירים כי בעוד שיעור החרדים נותר די דומה בהשוואה לשיעורם קודם למשבר, הרי ששיעור היהודים שאינם חרדים ביוני 2022 (58.6%) נמוך משמעותית משיעורם ביוני 2019 (62.7%) ואילו שיעור הערבים ביוני 2022 (35.3%) גבוה משמעותית משיעורם ביוני 2019 (31.3%) - משמעות הדבר, שדורשי העבודה הערבים מתקשים יותר לשוב למעגל העבודה מאשר דורשי העבודה היהודים שאינם חרדים.
אפריל-ליוני: עלייה משמעותית במשלחי יד דורשי הכשרה - הנדסאים וטכנאים
כאשר בוחנים את התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד עולה תמונה לפי משלחי היד בהם נרשמה עלייה משמעותית יותר במהלך מאי היו משלחי יד שכרוכים בהכשרה לימודית - כך, נרשמה עלייה של 6.7% במשלח היד הנדסאים וטכנאים, 4.4% בקרב המנהלים ו- 3.1% בקרב האקדמאים. זאת, לעומת עלייה של 3% בקרב העובדים הבלתי מקצועיים, 1.7% בקרב בעלי המלאה בתעשיה ובבינוי, 0.8% בקרב מפעילי המכונות ואילו במשלח היד עובדים מקצועיים בחקלאות נרשמה ירידה של 3.9% בהשוואה לחודש אפריל.
כאשר בוחנים את משלח היד ברמה 3 (לפי הגדרות הלמ"ס), עולה כי בין החודשים אפריל ליוני נרשמה עלייה משמעותית מאוד של 16.5% במספר דורשי העבודה העוסקים בתכנות וניתוח יישומים, נתון התומך בדיווחים העת האחרונה על עלייה במספר המפוטרים בענף ההייטק. לצד זאת, נרשמה עלייה מתונה יותר של 7.5% בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והניהול האדמיניסטרטיבי, עלייה של 7.3% בקרב הקופאים ומוכרי הכרטיסים, עלייה של 6.8% בקרב עובדי המזכירות המנהלתית ושל 6.3% בקרב עובדי יחסי הציבור ובדומה גם בקרב הפועלים הבלתי מקצועיים בתעשיה. מנגד, נרשמו ירידות בענפי הבינוי - 6.7% במספר דורשי העבודה בקרב עובדי השלד בתחום הבנייה, 4.8% בקרב מעבדי לוחות מתכת ומפקחי תחזוקת מבנים וירידה של 4.7% בקרב יוצרי תבניות ורתכים.
לראשונה מפרוץ המשבר: אין אף עיר עם שיעור דורשי עבודה הגבוה מ-10%
בדומה למרבית החודשים מאז פרץ המשבר, גם ביוני האחרון את רשימת הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר הובילו ערים ערביות. אך יש לשים לב, שלראשונה מאז פרץ המשבר אין אף עיר בה שיעור דורשי העבודה היה דו-ספרתי, ולמעשה המובילה את הרשימה היא אום אל-פחם (9.1%), כשלאחריה רהט (8.8%), עכו (עיר מעורבת, 6.3%), נצרת (6.2%) ושפרעם (4.6%).
עם זאת, יש לציין כי בניגוד לחודשים שקדמו בחודש יוני 2022 אף שחמש הערים המובילות ברשימה הן ערביות, הרי שבקרב 15 הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר 5 הן ערביות, 2 הן מעורבות ו- 8 הן יהודיות. טבריה וקריית גת הן הערים היהודיות בעלות שיעור דורשי העבודה הגובה ביותר, שעמד ביוני על 4.5% ולאחריהן עפולה (4.3%), נהריה (4.2%) ובאר שבע (4.2%). כאשר העיר הערבית הבאה ברשימה היא טייבה (3.3%) הממוקמת במקום ה- 12 ברשימה.
יצוין, כי במרבית הערים בעלות 40 אלף התושבים ומעלה נרשמה ירידה במספר דורשי העבודה, לבד מ-11 ערים בהן נרשמה עלייה, הבולטת היא נס ציונה (5.7%+), אחריה נוף הגליל (4.5%+) וטייבה (4.1%+). מבין 11 הערים בהן נרשמה עלייה במספר דורשי העבודה 8 הן יהודיות, 2 ערביות ו- 1 מעורבת. ביתר הערים נרשמה ירידה במספר דורשי העבודה במהלך חודש יוני, כאשר הירידות הגדולות ביותר נרשמו באלעד (10.7%-), ביתר עילית (10.2%) ובת ים (7%-).