השימוש שעשתה המשטרה בתוכנת פגסוס בפרשת טלגראס היה תקין וחוקי לחלוטין. בפועל לא נעשה שימוש בתוצרים שהופקו באמצעות הרוגלה, ואילו חומרים עודפים שהיא השיגה מעצמה - כלל לא הופקו בידי החוקרים. כך קובעים שופטי בית המשפט המחוזי מרכז הדנים בפרשה - ליאורה ברודי, מיכל ברק-נבו ומיכאל תמיר - בדחותם את כל העתירות של ההגנה בנוגע לשימוש במערכת. טלגראס הייתה רשת לרכישת קנביס וסמים, אותה ניהל עמוס סילבר. המדינה מייחסת לו ולנאשמים נוספים עבירות של ארגון פשיעה, סחר בסמים, הלבנת הון, עבירות מס ועוד. לאחר שנחשפה פרשת פגסוס בדקה הפרקליטות ומצאה, כי המשטרה השתמשה בתוכנה זו (המכונה בפיה "סייפן") גם בחקירת פרשת טלגראס. הסניגורים הגישו שורה של בקשות לגילוי ראיות וטענו שמדובר בהתנהגות פסולה ושערורייתית של המשטרה והפרקליטות, אשר לשיטתם קיבלו צווים להאזנות סתר תוך הטעיית בית המשפט. ברודי, ברק-נבו ותמיר דנו בבקשות במשך עשרות שעות, כולל הסברים של התביעה וטענות הגנה עתידיות של הסניגורים (אלו ואלו במעמד צד אחד). הם עצמם הציגו שאלות רבות מאוד ומציינים שקיבלו הסברים מאנשי משטרה העוסקים בתחום ולעיתים גם תשובות המשך ותיקון של תשובות קודמות. השופטים מציינים, כי קיבלו את ההחלטה עוד לפני פרסום דוח צוות מררי ולא הושפעו ממנו. מסקנתם היא חד-משמעית: "לא מצאנו כל אינדיקציה להתנהגות 'פסולה ושערורייתית', 'דפוס של התנהלות לא חוקית' או 'דפוס של מעקף' כנטען [בידי הסניגורים]. אכן התברר שאירעו תקלות אגב שימוש במערכת, הדבר נבדק ותוחקר, תוך הקפדה על מידור ועל כך שתוצרים שהושגו שלא כדין לא יגיעו לאיש, ואפילו המפיקים נחשפו אליהם רק ברמת הכותרות. לפי מה שנמסר לנו, המשטרה פירשה כל ספק משפטי לחומרה והקפידה לפעול כדין". כאמור, הבירור העלה שהמערכת הפיקה תוצרים שחרגו מן הצווים שקיבלה המשטרה - חומרים שהיו אגורים בטלפון הסלולרי, ולא רק האזנה בזמן אמת שאותה התירו הצווים. בית המשפט קובע: "הפרקליטות לא עיינה בחומרים שהתקבלו בחריגה מן הצו, חומר זה כלל לא הופק (אלא הושאר ברמת הכותרת, המבהירה מהו סוג המידע), גורמי המשטרה לא עיינו בו וגם המודיעין לא עיין בחריגות. "לגבי החומר שלא היה במסגרת החריגות, אלא התקבל בהתאם לצווים - חומר זה הופק, וחלק ממנו הועבר באופן תמציתי למודיעין של היחידה החוקרת ולה בלבד, אך לא לצוות החקירה. מכאן ברור שהיחידה החוקרת לא עשתה שימוש גם בתוצרים הכשרים, לא להוצאת צווים ולא להפקה של ידיעות מודיעיניות. יודגש בשנית: תוצרי החריגות לא הופקו, כאמור, ואף גורם במשטרה לא ראה את תוכנם... כלל התוצרים שהופקו - הובאו בפני בית המשפט, בית המשפט עיין בהם ושוכנע שאין בין התוצרים שלא הועברו להגנה חומרים שהם חיוניים להגנת מי מהנאשמים או שעשויים להועיל להם". ההימנעות מהשימוש בחומרים הכשרים, מדגיש בית המשפט, הייתה משיקולים מקצועיים ולא מתוך הכרה בכך שנפל פגם כלשהו בשימוש במערכת. ברמה הפרטנית קובעים ברודי, ברק-נבו ותמיר, כי לא היה חיפוש סמוי במחשבים של הנאשמים; לא נעשה שימוש במידע הנוסף; לא נעשה שימוש אפילו בחומרים הכשרים כדי ללחוץ על הנאשמים בחקירותיהם; הוצאו צווים להאזנות סתר עליהם חל חיסיון מוצדק; הטיפול בתוצרים של הרוגלה נעשה כחוק; המשטרה אינה מעסיקה האקרים אזרחיים בתחום זה וכל העוסקים בהאזנות הם רק מי שהוסמכו לכך בחוק; העובדה שמדובר ברוגלה הוצגה לבית המשפט בצורה מפורטת, ברורה ומפורשת.