שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז, הורתה (18.8.22) לבצע היפרדות בין בעלי חברת גבעות עולם נפט - טוביה לוסקין, שמואל בקר ונוגה בן-דוד. החברה היא המובילה את השותפות המוגבלת גבעות עולם חיפושי נפט, הנסחרת בבורסה בשווי של 304 מיליון שקל; הנכס העיקרי שלה הוא שדות הנפט מגד שליד ראש העין, ממנו הופקו עד היום מיליון חביות. ההיפרדות אמורה להביא לקיצה שותפות שהחלה לפני 30 שנה ולסיים סכסוך קשה הנמשך שבע שנים. על אופן ההיפרדות יחליט בית המשפט המחוזי מרכז, לאחר שברק-ארז קיבלה את הערעור על פסק דינו (השופטת הלית סילש) ולפיו ניתן להמשיך להפעיל את החברה לאחר ביטול סעיפים בלתי חוקיים בתקנונה. לוסקין הוא גאולוג ופעיל ותיק בחיפושי נפט, המחזיק ב-25% ממניות החברה; בקר ובן-דוד הם מחותנים שהזרימו לה את ההון עם הקמתה ב-1993 ומחזיקים ב-75% ממניותיה. הסכסוך פרץ בשנת 2015, כאשר נוצר צורך בהזרמת הון לחברה כדי למנוע את קריסתה והיא קיבלה הלוואה של 20 מיליון שקל מחברה שבשליטת משפחת בן-דוד. במקביל קבע משרד עורכי הדין אגמון-רוזנברג-הכהן, כי יש לתקן סעיפים מרכזיים בתקנון החברה, שנקבע לפני אישור חוק החברות וכעת עמדו בסתירה לו: הענקת זכות ההכרעה הבלעדית בנושאים מקצועיים ללוסקין ומתן זכות וטו לדירקטורים מטעם בעלי המניות (אך לא לדח"צים); עוד הומלץ להגביל את יכולתו של לוסקין להחליט לבדו בנושאים פיננסיים. הדירקטוריון והאסיפה הכללית אימצו שינויים אלו למרות התנגדותו של לוסקין. בן-דוד ובקר הודיעו ללוסקין על ביטול ההסכמים עימו, ובמקביל הזרימו הון והקצו לעצמם מניות שהעניקו להם רוב של 75% הדרוש לשינויים בתקנון.

אי-אפשר להמשיך במצב הקיים

שני הצדדים פנו לבית המשפט, המחוזי קיבל חלקית את טענותיהם ולבסוף קבע, כי עם הסרת הסעיפים הבעייתיים מתקנון גבעות עולם - היא יכולה להמשיך ולפעול, כאשר לוסקין הוא בעל מניות מיעוט וללא כל זכויות עודפות. אולם, ברק-ארז מצאה שבמצב שנוצר בין הבעלים, הדרך היחידה היא היפרדות. היא מותחת ביקורת קשה על התנהלותם של שני הצדדים לאורך השנים ואומרת שהייתה נגועה בחוסר תום לב. ברק-ארז דחתה את ערעורו של לוסקין, אשר ביקש להחזיר על-כנם את הסעיפים בתקנון שבוטלו. "התמונה הכללית שהצטיירה בפנינו היא כזו שלפיה המערכת ההסכמית [המקורית] אינה מאפשרת עוד לחברה לתפקד", היא מדגישה. "השארת המצב על-כנו, אף מבלי להידרש לשאלת החוקיות, אינה מאפשרת את ניהולה התקין של החברה, על בסיס של תהליכי עבודה סדורים. הדבר עלול לפגוע בחברה ובשותפות, וכן בצדדים שלישיים. במובן זה ההסכמים אינם בני-ביצוע". הותרם על-כנם תהווה פגיעה מהותית בקבוצת בן-דוד, וקיים קושי משפטי משמעותי במימוש הוראות שהיו חוקיות בעת שנקבעו, אך כיום סותרות כאמור את חוק החברות. מצד שני, ממשיכה ברק-ארז, הותרת ההסכמים על-כנם תוך ביטול הסעיפים הבעייתיים - כפי שפסק המחוזי - יוצרת סכנה ממשית לקיפוחו של לוסקין כבעל מניות מיעוט, כפי שכבר נעשה כאשר אחזקותיו דוללו כדי להעניק לבן-דוד ובקר רוב מוחלט. התנהלותה של קבוצת בן-דוד מעוררת קושי לא מבוטל גם במישור החוקיות של חלק מצעדיה, ולכאורה נפלו פגמים משמעותיים בדרך בה הגדילה את אחזקותיה. היה עליה לפנות לבית המשפט ולא לפעול בצורה חד-צדדית תוך ניצול כוחה, מדגישה ברק-ארז. ואילו התנהגותו של לוסקין מעלה גם היא חשש לחוסר תום לב, משום שלא ניסה למצוא מקור מימון אחר לחברה (במקום ההלוואה ממשפחת בן-דוד) ואין לו מענה מעשי למצב בו יבוטלו הקצאות המניות והחברה תידרש להחזיר למשפחת בן-דוד את כספה.

סולברג בדעת מיעוט: לא לכפות

כאמור, ברק-ארז הגיעה למסקנה שהדרך היחידה היא להורות על היפרדות - למשל בדרך של רכישה כפויה (של מניות לוסקין בידי בן-דוד) או בדרך של התמחרות הדדית. היא החליטה על כך למרות שלוסקין - המערער - לא ביקש זאת: קבוצת בן-דוד הציעה זאת במחוזי, בדיון בעליון נוצר הרושם שלוסקין יסכים גם אם בלב כבד ופסיקת העליון מאפשרת להורות על היפרדות גם ללא בקשת הצדדים. הדבר מוצדק גם כדי לשים קץ להליכים, הנמשכים כאמור שבע שנים. מדובר אומנם בהליך מורכב, אך הוא עדיף על פירוק החברה או על הפעלתה במצב הנוכחי. השופטת יעל וילנר הסכימה עם ברק-ארז. השופט נעם סולברג סבור בדעת מיעוט, כי יש לאמץ את פסק דינו של המחוזי ולהמשיך בהפעלת גבעות עולם. הוא מציין, כי אכן היפרדות היא הפתרון הטוב ביותר ואף נעשה ניסיון להגיע לכך במקביל לדיון בערעור, אך כאשר הצדדים לא הסכימו - אין לכפות אותה עליהם. כפייה שכזאת מעוררת קושי דיוני ואין לה הצדקה במישור העובדתי; היא גם קשה מבחינה מעשית ותוביל להתדיינויות נוספות. בקר ובן-דוד חויבו בהוצאות בסך 50,000 שקל. את לוסקין ייצגו עוה"ד רן שפרינצק ונעמה ארליך; את בקר ובן-דוד ייצגו עוה"ד אפי אברמזון, רפי שפירא ורן קינן; ואת גבעות עולם הציבורית - עו"ד אריק הררי.